הזמן עצר מלכת.
כואב לי,
הלב, הלב כואב.
הלוואי והדמעות שנוזלות לי מהעיניים היו רק מתוך כאב חיצוני, כי כשהכאב הוא פנימי, הוא של הלב, הוא בלתי ניתן לעצירה, וזה כואב ושורף, כי זה לא פצע רגיל, כי זה לא פצע שאפשר לשים עליו יוד ופלסטר ובמקרה גרוע טיפה יותר לקחת כדור, זהו פצע שגורם לך לכאב שהתרופה היחידה שלו היא הזמן, רק שכשכואב הזמן עוצר מלכת, נדמה שהזמן לא זז.
תגובות (1)
את צודקת לגמרי, אבל מה שאני יכולה להציע לך זה שמעבר לכאב עם כל זה שנראה לך שהחיים מתפרקים ושאת על הפנים תנסי להיאחז בדברים הטובים הקטנים שאת יודעת שיש לך ושאת אסירת תודה עליהם. בין אם זה אנשים חפצים או רגשות. וכמו שגם את יודעת ובטוח שמעת כבר מלא פעמים, הזמן באמת מרפא ועושה את שלו אבל הוא לוקח זמן ודורש סבלנות שכרוכה בסבל לעתים. תהיי חזקה ותמשיכי לכתוב כי זאת תרופה נפלאה שלעצמה ואת גם כותבת יפהפה ומביעה את עצמך ואת שעל ליבת בקסם ורוך.