לא קשור ממש
היי :) אז.. רציתי להמשיך בעיקרון.. אבל אני מושפעת מדי מספר שקראתי היום. ויצא שכל מה שכתבתי התקדם מדי לכיוון שלו XD
החלק הכי מעצבן הוא שלא החלטתי אם אני אוהבת אותו בכלל. קוראים לו 'היינו שקרנים' והוא עצוב ושנון ומוגזם וצפוי אבל יש בו קטעים שהתחברתי אליהם כל כך. ואהבתי את הסוף. הסוף שאסור לגלות אבל ממש קשה להשאיר בפנים. קראתי את שלושת הפרקים האחרונים איזה 4 פעמים ברצף כשסיימתי. ובמקום כלשהו התעודדתי קצת.. למרות התיאורים המוגזמים והסוף הצפוי המסר של הספר מועבר בכנות ובעדינות. אז אולי כן אהבתי אותו .. :)
אני לא בטוחה שהוא מתאים לכל אחד. אבל סבל הוא דבר שמתרגלים אליו.
תגובות (0)