סוף.
טרגדיה או סוף טוב? מה עובד יותר טוב? האם מוות של דמות ראשית באמת הורס את הסיפור, או שמא יש מקרים בו הסיפור משתפר? ומה אנחנו, כאנשים פרטיים, מעדיפים לקרוא?
אישת, אני אוהבת לקרוא סיפורים בהן הדמות תמות. זה כואב לי, זה מעור רגש, והרגש מזכיר לי שאני אנושית.
תנו את דעתכם.
תגובות (13)
אני לא סגורה.
לפעמים הייתי רוצה שהדמות תמות – בדיוק מהסיבה הזאת.
ולפעמים הייתי רוצה שהיא תחייה – בשביל שתהיה לעזר ולרע לדמות השנייה.
אני באמת כבר לא יודעת מה לענות.
מווותתתתתתת
סתם סתם בצחוק.
אני אוהבת שהדמות מתה, אבל באופן לא צפוי, אבל לא צפוי ברמות כאילוו.
אם זה צפוי זה הורס…
לדוגמא: זוג חברים, חייל ואזרחית. כל הסרט אתה בטוח שהחייל ימות, ובסוף כשהחייל משתחרר והם יכולים להתחיל לחיות חיים מאושרים ושמחים לנצח, היא מתה.
כמו ב"שומרת אחותי"
זה רק רעיון…
ספויילרית ><
אני אוהבת סיפורים עם אקשן, אבל שלא יהיה צפוי D:
אני אוהבת שדמויות מתות, ללא הקשר להיותי סופנית. כאשר דמות מתה זה נותן סוף עצוב ומרגש לעומת סוף טוב שהוא אומלל לגמרי עבור הקורא (או בשבילי לפחות).
אם המוות הוא צפוי, עדיף לעשות תפנית בעלילה ולא לגמור במוות נדוש.
אממ… שהדמות מתה אבל אני לעולם לא אעיז להרוג דמות ראשית בסיפור שאני כותבת לא משנה כמה אני ארצה
יש דברים יותר טרגיים מדמות מתה…
בכל מקרה, קו מנחה של טרגדיה וקו מנחה של סוף טוב יכולים להיות טובים באותה המידה וגרועים באותה המידה, אני אוהב יותר שיש שילוב-Bittersweet
תלוי. את צריכה לגרום לכך שהמוות של הדמות לא יראה רק כאפקט ליצירת רגש.
בכל מקרה, לי יש סיפור (שעוד לא כתבתי, אבל כבר יש לי עלילה) שבו אחת משתי הדמויות הראשיות מתה בסוף. זה לא בקטע של ריגוש אלא יותר… כדי להוכיח משהו אני חושבת.
אני אוהבת את שניהם. אפילו שיש לי חיבה למוות ולדברים שקשורים בנושא, הספור יכול להתפתח בצורה מעניינת בשני המקרים-אם תחייה ואם לא. זה תלוי בספור, באווירה, בדמות, ובאופן אישי גם ביחס שלי לכל זה.
אני אהיה היחידה שאגיד, אני אוהבת סוף טוב.
אני פשוט בכיינית מדי, אני כל הזמן בוכה כשדמויות מתות. זה פשוט.. אני לא יכולה.
~רכיכה~
בגלל זה אני שונאת סוף רע, אני לא רוצה לבכות אוף. רק מאושר.
למרות שאני עובדת עכשיו על סיפור חדש, ואחת הדמויות החשובות מאוד בסיפור מתה. כי למרות כל הדברים שקורים שם, אני חייבת טרגדיה אחת ענקית.
אז כן, בקיצור, סוף טוב.
אני צריכה מוות. ככה הסיפור סוגר מעגל, ככה החיים, ככה אני אוהבת.
אני מעדיפה סוף טוב.. מוות זה מרגש ואולי מכניס קצת עומק ומייחד את הסיפור אבל לפי דעתי זה גם מאכזב באותה מידה. כי הדמות בסיפור עברה תהליך, לקחה חלק חשוב, התאהבה, עברה חוויות או כל מה שהעברת אותה, ולבסוף היא.. מתה? זה יכול לאכזב את הקורא, כי בסופו של דבר רוצים סוף טוב, רוצים לגמור את הסיפור עם חיוך ולחשוב "קבלנו את הסוף הטוב שלנו"
אני יודעת שאם אני קוראת סיפור ובסוף הדמות מתה אני לא אשנא או אחשוב שזה סיפור גרוע ואני יאהב אותו באותה מידה שאהבתי, אבל זה יהרוס לי קצת וישאיר אותי עם הרגשה שאחרי הכול זה נגמר במוות ולדמויות היה סוף עצוב שאולי לא היה מגיע להן.
סורי על החפירה חחח אני רק אמרתי את דעתי D:
ואו גם אני ככה, אני פשוט בוכה בסופים רעים וזה כל כך מרגיז.
הסיפור האחרון שקראתי עם סוף רע, בכיתי לפחות שלוש שעות.
מסכן ידיד שלי שהיה צריך לסבול אותי. ~ho well~
טרגדיה ומוות. אך זה תלוי, עם התחברתי מאוד לדמות אז אני מעדיפה מוות. יש לי סיבה, כך אני מתעסקת בסיפור וחושבת עליו הרבה כול כך הרבה מחשבות וזה כיף לי. עכשיו אני מרגישה מוזר.