שאלה מאוד חשובה לאתר

אני אישית מגיבה יותר לספורים היותר "נטושים", גם בלי קשר לזה שערסים זה ממש מנוגד לטעם שלי (מתי תקופת שלטון הערבים תעבור;-;). אם במקרה אהבתי ספור ויש לו המון תגובות, או שאין לו תגובות בכלל, זה לא משנה לי אישית.
לגבי מדריך לביקורות. אני לא חושבת שאפשר ללמד על ביקורות. כי ביקורת זה מה שבא לכל אחד מהראש ומהלב, זה ביטוי למחשבה שלך לגבי משהו. מה שכן, באמת שעכשיו (האמת שכבר כמה שנים-,-) כבר לא כזה משקיעים בביקורות והכל.. אז אם הייתה נותן הכוונה למתן ביקורת, אני חושבת שזה היה תורם (בתקווה שאנשים באמת יקראו ויפנימוP:)

אוקיי. אני יחסית חדשה, ואני גם שמה לב לזה. אני אוהבת סיפורי ערסים, אני לא אתכחש, בייחוד כי רובם לא באמת על ערסים. אבל אני כותבת תגובה לכל קטע שאני כותבת, חיובית או לא. אני מנסה לתת קצת פוש אפ, כי גם אם זו כתיבה נוראים ופיסוק וכל זה, סיפורים [אמורים] באים מהלב. זה מה שחשוב לי.
אני מסכימה עם הדעה שמעלי לגבי המדריך: כל אחד כותב את התגובות שלו. אני שמחה שעוד אנשים שמו לב לזה, כי הרבה סופרים מצויינים "פורשים" כי לא הגיבו על הסיפורים שלהם, או הגיבו בחוסר רגישות ו/או פוגענות.

כל מי שאכפת לו מסופרים, צעירים או לא, שבאו לכאן במחשבה שהם יכולים להפקיד סיפורים אישיים ורגשות בידינו, וחזרו עם צריבה, צריכים לקחת יוזמה ולהגיב בסנטימנטיות והתחשבות לכל קטע. אני לא אומרת להכנס להכל, אבל תנסו להכנס. תמצאו זמן.
אז… כן. כל מה שאמרתי כאן, עם פוש אפ (-:

***תיקון
כותבת תגובה לכל קטע שאני **קוראת**
כתיבה **נוראית**
(לא להוציא דבר מהקשרו, קפיש?!)

לגבי המדריך –
לא כאילו להדריך, רק את הדרך שבה אמורים לנסח.
כי יש יותר שמעבירים ביקורת אישית (ביקורת שמבוססת על דעתם, ופחות על הכתיבה)

אני אישית שונא סיפורי ערסים ואהבה. אבל אין לי שום כוונה לפגוע במי שכן. סליחה אם זה הרושם שיצרתי. פשוט לא באמת שמתן לב לנוסח…

תראה, יכול להיות שאתה צודק אבל אני אישית את כל השבועיים האחרונים הקדשתי בלהגיב על סיפורים ושירים של אנשים שאין להם תגובות בכלל. אולי תגובה אחת לסיפור אחד כל 10 סיפורים. (פעם ב10 סיפוים יש להם תגובה. לזה התקוונתי).

אני מאוד מסכימה. הקצב של פרסום סיפורים פה לא כל כך מהיר, ויש המון סיפורים שיש להם 0 תגובות ואחרים עם עשרים ומשהו…
אני באופן אישי קוראת את הסיפורים שאין להם תגובות ונראים לי מעניינים ומגיבה, אני תמיד מגיבה.
לפעמים אני מרגישה כאילו דווקא הדברים שבא לי שישימו לב אליהם אף אחד לא מעריך :(

גם אני לא ממש מתחברת לסיפורי ערסים, בכל מקרה… הפעם האחרונה שכתבתי סיפור אהבה הייתה לפני בערך שנה והפעם האחרונה שכתבתי סיפור ערסים הייתה – בעצם לא הייתה, אף פעם לא כתבתי אחד כזה. ולמרות זאת הייתי מרוצה מהתגובות שקיבלתי על הסיפורים. ואףאחד מהם לא היה מהז'אנרים שציינת.
אין מה לעשות, תמיד יהיו סיפורים ללא תגובות וצפיות. אי אפשר לקרוא את כולם נכון? אני יודעת שזה עצוב אבל אין מה לעשות. כל אחד והז'אנר שהוא מתחבר אליו. וכנראה שהרבה מתחברים לז'אנר אהבה וסיפורי ערסים.

נכון, אני לא אומר שאסור בשום פנים ואופן להגיב.
פשוט להשתדל להגיב בעיקר לחדשים או אלו שיש להם רק שתיי תגובות.
שוב פעם – לא התכוונתי לפגוע.

אני יודעת שלא בעתה לפגוע, אבל זה דיי מעצבן אותי שאומרים עלי משהו שלא נכון.(תכנית זה לאתר אבל אני חלק קטן מהתר), זה לא אישי אליך, זה אני והעצבים שלי. כל סיפור בהמשכים שקראתי את בחיים שלי היו חדשים וחברים שלי. האמת, אני מגיעה לדפים של אנשים כי אני רואה שאין להם בכלל תגובות ואני במקומם הייתי רוצה שהתייחסו עלי ועל הסיפורים שלי.