אמונה
אמרו לי שאני צריך לקרוא ספרים חרדיים כדי לקבל את השקפת העולם שלהם. אבל למה? השקפת העולם שלי לא טובה מספיק בשבילכם, רק כי היא שונה משלכם? רק כי לדעתכם היא לא מסוגלת לחיות במקביל לשלכם? רק כי זה לא עטוף בסרט ורוד עם עטיפה ונצנצים?
למה שהם לא יראו את הצד שלי? למה אני צריך לשנות את הדעה שלי? למה שהם ישנו את הדעה שלהם? למה שבמקום שכולנו נדבר על כמה שחשוב זה שנשתף ונשמע דעות של אחרים, אולי באמת נבצע את זה, כי כרגע מרוב דיבורים, אנחנו לא מצליחים לעשות.
למה בכלל שאני אקרא ספרים חרדיים אם אינני מאמין באלוהים?
למה שאשים כיפה אם אני לא מאמין בה?
מצוות רבות של אלוהים מדהימות אותי כל פעם מחדש. כמה שהוא חכם, תחשבו לכם, הוא דאג שאנשים יתנהגו באנושיות. אני מסכים עם כל כך הרבה ממה שאלוהים אמר, אז למה אני לא מאמין בו? כי אני לא מאמין במה שעשו ממנו.
כל כך הרבה מצוות, וכל כך הרבה חוקים, שכבר לא כדאי לי להאמין באלוהים. הרבה יותר קל לא להאמין, כי אי-אפשר להאמין בלי לקיים מצוות. ככה זה, עד כמה שזה נורא ועצוב.
מה חשוב יותר? להיות אדם טוב, או אדם מאמין?
אני הייתי יכול להאמין באלוהים, אבל החוקים הורסים את הכל. סלחו לי, אבל אני מעדיף להמשיך לעבוד על פי הערכים באמת אני מאמין, ושאני מבין את ההיגיון בהם, מאשר להפריד בין חלב לבשר.
תגובות (12)
מי אמר שזה בא בנפרד, מי אמר שזה או להיות אדם מאמין שומר מצוות או אדם ערכי?
מי אמר שזה נפרד האם אנשים מאמינים הם לא ערכיים? (לא שאמרת את זה כאן מפורשות אלא אם אתה אומר שאתה בוחר לעבוד על ערכים מאשר לעשות מצוות אז כנראה ככה זה הולך.)
רבות מן המצוות מושתתות על ערכים, ואני יכולה להביא לך לא מעט דוגמאות אם תרצה אפילו לא כאן, אלא בשיחה אישית (:
הסכמתי עם האמירה שלך 'הרבה יותר קל לא להאמין' נכון, אף-אחד לא הבטיח שזה הולך להיות קל אבל אני אישית מאמינה! (:
(לא באה נגדך דעה שלי, אל תצאו עליי וכל זה כי זו *דעה*)
ואם הולכים עכשיו לצאת עליי או לחשוב שאני באתי לריב – אז לא. אין לי בעיה לנהל שיחה בוגרת ורצינית אבל בלי האשמות "צעקות" ויציאות לא במקום.
(לא באה נגדך דעה שלי, אל תצאו עליי וכל זה כי זו *דעה*)
קשה לי לקחת את המשפט הזה ברצינות, לאור העובדה שאת עשית לי בדיוק את אותו הדבר.
דבר שני, את יודעת למה זה לא הולך ביחד? אני אסביר לך: כאשר עליתי על התורה, באתי בכל יום ראשון לבית הכנסת לשיעור, ושאלתי את המורה שלי על שלט גדול שהיה תלוי קרוב לתקרת בית הכנסת "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיב שלום." ככה היה רשום.
הוא אמר שמצווה היא להתנהל בדרכי נועם ובשלום. בתגובות שקיבלתי היו כל כך רחוקות מנועם ושלום, וכולם היו מאנשים שטענו שהם מסורתיים/דתיים. מה אני צריך לחשוב עכשיו? את מבינה בכלל כמה מתוסכל אני? כמה אני מאוכזב? מה זה מראה עלינו כבני אדם, כך שאנחנו לא מוכנים לקבל דעה שקצת שונה משל אחר. מילא זה, אבל למה אחר כך לכתוב שלא ניסיתם לפגוע? כי אולי לא ניסיתם, אבל פגעתם, אולי כי אפילו לא הקדשתם מחשבה למה שאתם כותבים. למה בכלל כתבתם משהו שלא ברור אם הוא פגיעה או לא? תכתבו משהו שברור שהוא לא פוגע!
חוץ מזה אתה מכיר את המשפט הנודע ׳דרך ארץ קדמה לתורה׳ וזה נאמר בתורה – כי באמת להיות בן-אדם טוב זה לפני הכל, זה לא או זה או זה… (:
לא קיבלתי את הדעה שלך? מובן שכן זה שתיקנתי אותך ואמרתי את דעתי האישית בתגובות לא אומר שאני ניסיתי לשנות את דעתך כי השינוי יכול לבוא רק מעצמך ולא ממש מגורמים חיצוניים.
אני מקווה שלא פגעתי בך, גם התנצלתי כמה וכמה פעמים כי זו באמת לא הייתה הכוונה מכתחילה.
אל תעלב, האנשים האלו לא כתבו את התגובות בגלל שאתה אמרת את הדעה הזו אלא בכלחי מה הם חושבים על הדעה הזו. זה שהם כתבו התחלה ׳אור׳ זה כי אתה זה שפירסם את זה.
גם אני אני אפרסם משהו כזה אני אהיה צריכה להיות מוכנה שלא כולם יסכימו איתי כביכול.
בקעצור אני מצטערת שנעלבת אני בטוחה שאף-אחד
לא רצה נכון, אולי בצורת הכתיבה של חלק הם נראים עויינים אבל בדיבור זה לא היה כך.
חוץ מזה נגייייייד וכולללנו טעינו כווווולנו לא בסדר תזכור רק שזה ממש ממש טיפה מהמגזר הדתי, ולומר ככה על כל הדת זה לא בסדר (אפילו אם נפגעת)
ושוב אני מזכירה אני לא רוצה לריב, אני מניחה שאתה רוצה לשמוע דעות ואם לא פשוט תכתוב, כי אם כן אתה צריך לצפות לדעות מגוונות.
אם אתה לא מאמין לי אין לי מה לעשות כל-כל כי אני יודעת שאני כן התכוונתי למה שאמרתי שלא רציתי לפגוע ושזו דעה שלי.
אגב סליחה שאין פיסוק טוב ושגיאות כתיב – אייפון זה פשוט מרגיז.
שלום אור,
קראתי שני סיפורים שלך בנושא השואה (ביחד עם התגובות והדיון הארוך שהגיע בעקבותיהם) ואני מגיבה לך עליהם כאן.
בסיפור "לזכור ולא לשכוח, ולא לסלוח":
אהבתי שהעלת את השאלה למה מתכוונים כשאומרים "לזכור". זוהי נקודה למחשבה ענקית. אני חושבת שהבעיה העיקרית בימנו -ובמיוחד עם החכי"ם- היא שלרוב אנשים מרבים בדיבורים וממעטים במעשים.
אני לא אומרת שכולם כך. יש המון עמותות שעזרות לניצולי שואה ועושות עבודת קודש,
אך בשיח הציבורי, ביום-יום, לרוב כמעט ולא מזכירים אותם כלל.
בישראל חיים כמאתים אלף ניצולי שואה ולפי סטטיסטיקה אחד מהם מת כל שעה.
הרבה מהם, כשליש, מתחת לקו העוני. יש כל מיני תהליכים בירוקרטיים מתישים שהניצולים צריכים לעבור כדי לקבל הטבה כזו או אחרת.
לפי דעתי, כשאומרים "לזכור" הכוונה היא לזכור שהייתה את השואה, לזכור שעדיין יש ניצולים שחיים וקיימים כאן איתנו, ושאנו מחויביים לעזור להם כמיטב יכולתנו.
בקשר למילים "לא לסלוח", אני לא חושבת שצריך לסלוח למי שהשתתף בשואה ועזר לרצוח יהודים. כמו שאמרת, הרבה עמים ולא רק הגרמנים רצחו יהודים: האוקראינים, הפולנים ועוד. אבל לתודעה האנושית נכנסו הגרמנים בתור "המדינה הפושעת" כיוון שהיטלר יש"ו הוציא לפועל את המדיניות האנטישמית שהאמין בה.
אני לא בעד לשנוא סתם אנשים, ואני לא שונאת סתם אנשים.
הילדים של הנאצים ועזריהם, הנכדים, הנינים- ברור שהם לא אשמים במה שאביהם עשו.
אבל הזכרון עבור ניצולי השואה הוא כואב מידי. שמעתי הרבה סיפורים, עדות חיה או מוקלטת, שהניצול מתאר שלאחר השואה כאשר גרמני פנה אליו, הוא לא היה מסוגל לענות לו, לדבר איתו או אפילו להסתכל עליו. היום בבוקר שמעתי עדות של ניצול שואה שעבד בבנק וכאשר נודע לו שהוא צריך לעבוד עם גרמני, הוא לא היה מסוגל- ופשוט קם ועזב את החדר כשידע שאותו גרמני צריך להגיע.
בסיפור "השואה ומלחמת העולם השנייה – מיתוסים":
חידשת לי בקשר לצלבי הקרס. אני לא ידעתי מאיפה הם הגיעו, ותמיד נחמד להעשיר את הידע.
לגבי הגטאות, אני כן יודעת שהמילה "גטו" היא באיטלקית והכוונה הייתה לשכונות יהודיות בתקופת ימי הביניים.
בהקשר לטלאי- היהודים חויבו בו רק בגלל איסור נישואי תערובת?
עוד דבר: למה מעלה בך זעם העובדה שאנשים כיום כועסים על הגרמנים ועל גרמניה?
לא הצלחתי להבין.
זה הרי ברור (לדעתי לפחות) שיכעסו על גרמניה, כיוון ששם הכל התחיל.
בקשר לסיפור הזה: ברור שלהיות אדם טוב חשוב יותר מלהיות אדם מאמין!
על כך אין עוררין. כמאמר המשפט: "דרך ארץ קדמה לתורה".
לצערי, במציאות שלנו כיום (גם במדינה וגם בעולם) יש אנטישמיות, יש אטימות ויש שנאת חינם.
זה לא סוד ש:
"השמאלנים", "הימנים", "החילונים", "הדתיים", "הקיצונים" וכו' וכו' שונאים אחד את השני.
כל אחד מאמין בדבר אחר, בדבר שונה. רק צריך לזכור שלנאצים יש"ו ועוזריהם כל זה לא היה משנה כי בשבילם כולנו יהודים.
מאחלת לכולם שיבוא יום ויהיה שיח ודיבור, ויהיה שלום.
ממני, קלואי.
קלואי, אני מעריץ אותך על הדרך בה ניסחת את הכל. אני מאחל לך בהצלחה וכל טוב בחיים. למה אני כועס על גרמניה? כי אנשים קראו לי נאצי על היותי גרמני (ממש קצת), ובאופן כללי, הידעת שגרמניה היא הידידה הכי טובה שלנו בכל אירופה? והיא המדינה היחידה שלקחה אחריות על פשעי המלחמה. הם היחידים שמשלמים פיצויים. לא שמעתי כלום מצד שאר המדינות. אני לא אומר שלסלוח אומר לשכוח, להיפך. לסלוח ולזכור. ככה זה, אין לנו ברירה לדעתי אלא לסלוח.
מסכימה עם כל מילה של קלואי, ניסחת את הכול בדרך מעולה ואני מודה לך על זה (:
קלואי, לדעתי צריך לתת לך פרס ניסחת הכל באופן מעולה!!
קלואי,
את מנסחת בצורה ברורה ובאמת,
כל הכבוד לך על כך!
ואת צודקת,מסכימה עם כל מילה שלך.
קרן:את צודקת,באמת מגיע לה XDDD
אור קודם כל כל מצווה בפני עצמה ואם יש מצווה אחת מסוימת שאתה מקיים בהנאה קיים אותה, זה שאתה לא הולך עם כיפה לא אומר שאתה לא יכול לקיים מצוות, להפך אתה יודשיש רבנים שאומרים שמצווה שאדם כמוך חילוני שגדל לתוך המציאות הזו, מצווה שאתה מקיים יותר גדולה ממצווה שאדם דתי שנולד למציאות זו ומכיר רק אותה יקיים, אפילו אם זו אותה מצווה, כי הוא רגיל אבל אתה התאמצת.
ואני שוב חולקת עלייך כי דווקא בנושא הזה אני חושבת שאנחנו דיי דומים, גם אני לא באה מבית דתי למדתי גם בבית ספר דתי ולא היה לי טוב שם אז לכל הנחמדים שחושבים שהאנשים בחברה הדתית טובים יותר, אתם לא מבינים כמה אתם טועים זה דווקא משהו שהברה הדתית פיספסה את הכבוד והערכים שאומורים להיות בין אדם לאדם, אני בכל אופן למדתי בבית ספר דתי אבל היום שאני לומדת בבית ספר כללי הרבה יותר טוב לי הכרתי אנשים מדהימים וחלקם עולים בכמה מידות על האנשים מהחברה הדתית הכל כך מוערכת…
בקשר לזה שאמרת שאי אפשר להאמין בה' בלי לקיים מצוות, פה אתה טועה טעות מרה, כי האמונה נמצאת בלב לא במעשים, את הקב"ה מרגישים זה לא משהו שעושים וזה שמקיים מצוות לא יותר מאמין ממני או מחילוני אחר ממש לא. האמונה לא קשורה למצוות כל דבר בפני עצמו…
אור אני חושבת שכתבת באמת דברים נכונים אבל תזכור, שכדי שנוכל לחיות כולם ביחד שני הצדדים צריכם לעשות מאמץ ולנסות לראות את המצב מהצד של השני…
שוב אם אמרתי משהו שפגע בך אני מבקשת סליחה ומחילה, זו לא הייתה כוונתי.
בעייני, הדרך היחידה להאמין באלוהים היא מתוך פחד מהעולם הבא, וזה יהפוך את אלוהים לבריון של החצר האחורית, דבר מטופש לחלוטין, ובכלל, אם יש אל, לדעתי הוא לא צריך לעניין אותנו, ואנחנו לא אותו, כי למה שיתעסק ביצור נחות כמונו? ככה אני תופס את אלוהים, אז בבקשה לא להתחיל לקפוץ ולכתוב דברים. אני בטוח שאני לא צריך לספר לכם מי קופץ בראש…
=]
התגובות פה מעלות לי חיוך.
אני שמחה שהצלחתי לנסח את דבריי באופן ראוי.
אור, תודה רבה!
אני יודעת שגרמניה היא הידידה הכי טובה באירופה.
אני יודעת גם על השילומים (אגב, יש כאלה שמתנגדים לקבל אותם).
אני יודעת שגרמניה לקחה אחריות על פשעי מלחמה.
אך למרות כל זאת את מה שגרמניה עשתה, מה שרוב אנשיה עשו, מה שעשו כל מי שהיו חברים בתנועות הנאציות, אין להשיב. לכן אנשים כל-כך כועסים.
אני מזועזעת מכך שקראו לך נאצי (לא ראיתי בתגובות).
ולמה הכוונה שאתה גרמני (ממש קצת)?
אני עדיין חושבת שלסלוח זה מוקדם מידי.
ולמי אתה רוצה שנסלח?
לעמים או לאותם אנשים?