דיג'ימיון גרסת 2013 ~2~ :)

טוב הכל היה ממש מוזר .
כלומר היה נחמד להיות באותו מחסן קטן וישן עם ריין ועד כמה בנים חמודים אבל סופת השלג באמצע יולי כבר הייתה מוגזמת .
אחרי זמן שנראה כמו נצח סופת השלג פסקה .
"חבר'ה אולי כדי שנצא לבדוק מה קורה ?" אמר ריין הוא היה כל כך אמיץ .לא הכרתי אותו הרבה זמן כלומר הכרנו רק מאז שהוא הגיע למחנה אבל היה נחמד מאוד שנער כמוהו דיבר איתי .
"אני באה איתך " אמר שלו גם הוא היה נראה די טוב .
שניהם פתחו את הדלת והיא נפתח באיטיות ובכבדות בגלל השלג .
"חברים בואו אתם חייבים לרואת את זה " קרא ריין מבחוץ . כולנו התקרבנו אל הדלת והדבר הראשון שהרגשתי היה הקור .
"נוי בואי " קראה תהל לעברי הסתובבתי במהירות ונפגעתי מכדור שלג בפנים .
"מעוד מצחיק ובוגר תהל " לא הייתה לי ברירה הייתי חייבת להחזיר מלחמה אז אספתי כמות גדולה של שלג עד שאצבעותיי הפכו סגולות והשלכתי עליה .פספסתי . כדור השלג שלי פגע ביובל ותוך שניות התפתחה שם מלחמת שלג ממש רצינית .
"חברים שמתם לב שאין כאן איש חוץ מאיתנו " אמרה לפתע תהל .כולם השתתקו באמת לא היה שם אף אחד מוץ מאיתנו .
"מוזר …" אמרתי. ואז כאילו משהו התאמן על זה השמיים שינו צבעים .כולנו הבטנו למעלה .
"זה … זה לא ה…" התחלתי להגיד ואז ריין השלים את דברי .
"זה הזוהר הצפוני " אמר .
"אבל איך זה יתכן אנחנו לא ואני מדגישה לא בקוטב הצפוני " אמרה ניקול .והיא צדקה זה היה לא הגיוני .
"אני … אולי תשמעו חבר'ה צריך לנסות להתקשר למשהו " החליט לבסוף שלו .
כולנו הוצאנו את הטלפונים שלנו אבל … לא הייתה קליטה .
"מה קורה כאן לעזאז…." שוב משהו קטע את דברי אבל הפעם זה לא היה אחד מאיתנו .זה היה ברק . אני שונאת ברקים . אבל הברק הזה היה שונה הוא היה מסוכן יותר וגדול יותר והוא לא כיוון למקום הגבוהה ביותר אלה לאדמה .
"מה קורה כאן ." חור נפער באדמה וכולנו נפלנו לתוכו .
זה היה הדבר הכי מפחיד שקרה לי הנפילה נמשכה נצח כאילו הייתי בסיפור של אליס בארץ הפלאות .
ואז הנפילה נפסקה ונחתתי על אדמה קשה .
"שלום נוי אני מייקמון " אמר קול חמוד ….