הפינה של החולמנית- חלק ג' (מי אני?)
פינה של החולמנית- פינה בה אני כותבת מידי שבוע על כל נושא שעולה בראשי, נושא שאתם יכולים להציע גם כן ומביעה את דעתי. מקווה שתהנו :)
הפינה של החולמנית- חלק ג' (מי אני?)
הייתי רוצה להתחיל ב-לספר קצת על עצמי, מה אתם אומרים?
בסביבות גיל שתיים עשרה חייתי בבועה בה לא ידעתי כמעט דבר נכון על עצמי.
עשיתי את מה שציפו ממני לעשות.
אמרתי את מה שחשבו שאני צריכה להגיד.
עשיתי הכל כמו שצריך, בשקט, בלי לחשוב יותר מידי למה אני עושה את מה שאני עושה. אם אני אוהבת לכתוב…אם אני אוהבת להיות במקום הזה….אם אני נהנית עם החברות שלי…אם אני כועסת עליהן ועוד. הסתתרתי מאחורי דעות של מישהו אחר, הסתרתי את הקול שלי. ואם לומר את האמת? לא הייתי בטוחה שיש לי בכלל קול. (מטפורי כן?)
בשנתיים האלו סוג של גיליתי את עצמי מחדש…למדתי להגיד "לא" כשאני לא רוצה וכך גם "כן" כשאני כן.
למדתי לאהוב באמת את מה שאני אוהבת ולא להעלים את זה מסדר היום יום. למדתי לומר לאנשים מה אני בדיוק חושבת. למדתי לעמוד על שלי. ואני עדיין לומדת…
זהו תהליך. תהליך הלמידה העצמית. יש לי קול. יש לי אישיות. אני מישהי אמיתית. מישהי שיכולה לעמוד בזכות עצמה. יש לי סודות ויש לי עבר. יש לי חברות, משפחה, תחביבים ועוד כל מיני כמו שיש לכולם. ולמה שלא יהיו לי? אני נערה אמיתית. זאת מי שאני. אפילו אם הדעות שלי קצת שונות מהקרובים אלי…זה לא נורא, זו זכותי.
גם אני יכולה להצליח. גם אני יכולה לכעוס. גם אני יכולה לאהוב. גם אני יכולה לדעת ולעשות. גם אני יכולה.
וזה לא שסיימתי לגלות את עצמי, ממש לא, למעשה- אני בעיצומו של התהליך!
אבל מה אתם אומרים?
אתם יודעים מי אתם?
תגובות (7)
את יודעת, יש בזה קצת יופי, בגיל הזה שלפני הגילוי העצמי, שעוד עושים דברים בלי לחשוב, כן, גם אם עושים מה שכולם עושים, קצת תמימות כזאת של הילדות. אני לא רואה בזה משהו רע.
וברגע שמתחילים קצת לגבש דעה את יודעת שאת מתחילה להתבגר:) המחשבות רצות בראש, מי אני? נפגעתי ממה שאמרו עלי? למה? מה אני בעצם אוהבת? מה לא?
ולפעמיים כ"כ הרבה מחשבות מכאיבות כבר למוח:)
אז יש דברים טובים לכאן או לכאן.
לגבי השאלה שלך, לפעמיים אני יודעת בדיוק מי אני ולפעמיים אין לי מושג חח:)
אני מסכימה איתך, אין כמו הילדות. התמימות. הטוהר. הסקרנות והפזיזות.
אני זוכה להביט על הצד הזה כעת שוב בזכות אחי הקטן…
אבל אלה שמתבגרים (כמוני :)) מתחילים לחשוב על הזהות האמיתית שלהם. כמו כל השאלות שכתבתי למעלה וכמו השאלות שאת ציינת…
זהו תהליך…
מהילדות לבגרות…
תודה על ההתייחסות לקטע שלי :)
ואם יש לך רעיון לפינה ההבאה של החולמנית את מוזמנת להציע…
אני מזדהה איתך. גם אני הייתי ככה פעם
הייתי הילדה השקטה שעושה מה שביקשו ממנה.
רק דבר אחד שלא ביקשו ממני זה את הדעה שלי.
תמיד הם אלו שהיו בוחרים. ולא אני.
עד שבסוף הגעתי לתקופת התחלת גיל ההתבגרות.
והתחלתי לקחת את עצמי בידיים ולהבין סוף סוף
מה אני אוהבת ומה אני שונאת ומה אני שואפת לעשות.
ויש הרבה דברים שאני שואפת לעשות. יש לי הרבה בחירות.
אני קוראת פה את כל הסיפורים שלך. ויש לך כתיבה מדהימה.
ובקשר לפינה שלך זה ממש חמוד[: והחלק הראשון שקראתי אותו
ממש הזדהתי .. אני קיבלתי השראה מזה.
העלתי את הסיפור הזה לא מזמן. מקווה שתקראי. אני אשמח שתקראי.
כדי לדעת את דעתך. אני מקווה שתמשיכי את הפינה של חולמנית (:
אוהבת ( :
בדיוק! כולם בחרו בשבילך מפני שלא היית בטוחה שיש לך דעה…
אבל עכשיו יש לך :) ואני מקווה שאת ממשיכה בתהליך גילוי העצמי שלך…
תודה על המחמאות!
קיבלת השראה מהסיפורים שלי? אני שמחה. וברור שאני אשמח לקרוא אותם!
אוהבת מאוד 3> ואני אמשיך בקרוב…
זה בדיוק מה שאני מרגישה.
אני ממש מזדהה עם מה שכתבת!
גם אני הייתי הילדה,התמימה,שעושה מה שאומרים לה בשביל לרצות.
וכן,גם אני מתחילה להכיר את עצמי…
משנה לנסות לשנות את מה שמפריע לי,וללמוד על עצמי דברים חדשים.
הכתיבה שלך ממש מדהימה!
תמשיכי לכתוב;)
*מנסה לשנות
אני שמחה שהצלחת להזדהות עם מה שכתבתי…
אני מאחלת בהצלחה לשתינו בתהליך הגילוי העצמי שלנו שכבר התחיל אבל בהחלט עדיין לא הסתיים :)
תודה על הכל!!
אוהבת 3>