ג'ונסון בלק-פרק 7

טליה . 30/05/2011 723 צפיות 3 תגובות

" תגיד , אתה אמיתי ? "
" אממ .. נראה לי שכן , פלוס מינוס כמוך , רק בלי המעמד המלכותי שלך "
" להחזיר את בלק ?1 תגידי לי אתה פסיכופט ?? על מה לעזאזל אתה חולם ?! ההמלכה נ ה ר ס ה ! מתה !! אין ניצולים חוץ ממני וממך ! מה בדיוק אתה רוצה להקים ? מה אתה חושב שמצפה לך שם ? קירות אבנים טובות חדרי זכוכית מלכותיים ?1 לא נשארת שם כלום !!!! אין מלכים , אין משרתיים , אין איכרים , ואין אצילים ! לא נשאר כלום ! כ ל ו ם !! "
התנשפתי בכבדות , ואו , זאת היתה פריקה טובה!!
" סימת ?" דיויד שאל אותי , במבט רציני.
" לא ."
" מה עוד יש לך לומר הוד מעלתך ? "
"תודה."
" על לא דבר נסיכה "
"האם אי פעם תפסיק לקרוא לי ככה?"
"אמממ…לא,לא נראה לי" דיויד אמר בחיוך , הוא עזב את ידי , ובלי לומר דבר נוסף – יצא מהספריה .

צנחתי על הרצפה – מה לעזאזל הלך פה ? מה הוא חוזר אחרי כל הזמן הזה ? להקים את הממלכה ? איפה הוא חיי ?!
אבל בתכלס .. הוא הצליח איך שהוא לשכנע אותי שזה אפשרי .
הוא הצליח להרגיע אותי מהפאניקה שההיתי , הוא העביר בי אנרגיות מיוחדות שהוא נגע בי , שהוא נשם לידי ..
הוא הצליח לכבות את האש עם הידים שלו , עזבו לכבות , הוא הדליק את הנרות בלי להתקרב אליהם !!!!
אני לא זוכרת שהיו לו כוחות כאלה .. לאף אחד בממלכה לא היו כוחות כאלה ! היו רק אגדות על אבות של אבות של אבות של אבות של אבות של אבות של אבות אבותינו שהיו בעצם מכשפים ופיות .. אני לא מאמינה בסיפורי ילדים ומעשיות .. כאלו לא מציאותיים .
יצא לי עשן מהאוזניים מרוב מחשבות ודאגות , גאד , דיוויד כל כך לא השתנה!!!!
הוא פשוט מהפנט כמו שזכרתי אותו בתור ילדה ..
אילצתי את עצמי לקום מהרצפה ולצאת מהסיפריה , הבניין היה חשוך לחלוטין , גיששתי את דרכי במזדרון , ורצתי מהר לבניין הפנימיה , רועדת מפחד
כשהגעתי ללובי הבניין – בו כול התלמידים יושבים , רואים טלוזייה , משחקים באיפון אי-לאבן (11) , מדברים , אבל היום כולם ישבו על הרצפה , במבטים מפוחדים
כשהגעתי זואי , לואיז וסלי התנפלו עלי בשאלות " איפה ההית ?!?!? חיפשנו אותך!!!את לא מבינה מה קרה פה בכלל !!!! דאגנו לך בטרוף !!!! חשבנו שאת מתה !! אויייייי קימי " הן קפצו עלי בחיבוקים ובבכי , בקושי הצלחתי להתנתק ולשאול " מה קרה ?"
" מה קרה!??!?!?!" צרחה עלי זואי " מה שקרה זה שהיתה פה הפסקת חשמל ענקיית,כל עמודי החשמל התמוטטו על הבניינים ועל תלמידים !!! אנשים נפצעו שםם !! ואת כרגיל לא עונה לטלפונים , לא עונה למורות בצ'יפר (שבב אלטקרוני שאיתו ההנהלה עוקבת אחרינו..רק אל תספרו להם שעלינו עליהם!!) את קולטת בכלל כמה דאגתי ?!":
רגע ? המורות לא מצאו אותי בצ'יפר כשההיתי בספריה ?! מוזר ..
"קודם כול לפני הכל"אמרתי לה , "תרגעי – הכל יותר מבסדר, תבואי אלי בערב לחדר ואני אסביר לך" לחשתי לה במהירות כי בדיוק המנהלת הגיעה והמשיכה את ההתנפלות והנאומים,הנהנתי בעייפות בראשי והלכתי עם כולם לאכול ארוחת ערב .
מי הצליח לאכול בכלל ? האוכל היה טפל , כל הזמן חשבתי עליו . דיויד . דיויד . דיויד .
חשבתי גם על אבא .. אמא .. הנרי .. רוברטופ …
מה יעזור שנחזור לשם ? המתים יחזרו ? הממלכה באמת יכולה "לקום לתחייה" ? החלומות הכי ורודים שלי יכולים להתגשם ?
פרשתי לחדר מהר מהרגיל , סידרתי אותו ותיקנתי את כל מכשירי החשמל שהשתגעו בקריסת חשמל,ובאתי להתיישב על המיטה..
יותר נכון ,על הגיטרה . נזכרתי בשניה האחרונה .
לקחתי אותה,הגיטרה היפיפיה שלי .. לבנה כשלג עם מיתרי ברזל , אומנם חלודים מנגינה , אומנם ישנים . מאוד .
אבל הם בעלי צליל שאין כמוהו .
התחלתי לנגן .. נזכרתי בכל השירים שאבא היה שר לי בלילות , כשהיו סופות רעמים חזקות וגשמים כואבים , הוא היה שר ומנגן את אותה מנגינה פשוטה .. האקורדים הכי קלים .. התווים הכי בסיסים
ולמרות הכל – זה היה נשמע כמו צלילי גן העדן ..
ניגנתי עד שעה מאוחרת , עד האצבעות שלי צעקו מכאב , ושבאתי לחזיר את הגיטרה למקום שמעתי רשרוש מהתיבה .. הסתכלתי לתוכה ונעזרתי בפנס של הטלפון כדי לראות מה מרשרש
זה היה מפתח , שחור , חלוד , הוא היה חצי מודבק ..
הוצאתי אותו בעדינות , ניקיתי אותו עם החולצה , היתה עליו כתובת לא ברורה .. המשכתי לנקות , שפשפתי ממש חזק
ולפתע – המפתח נעלם .

==========

"שלום לכולם!!!כאן רוברטופ – ליצן החצר המושלם !!"
כולנו מחאנו לו כפיים בשמחה וצעקנו את שמו , כולם – מבוגרים , נערים , זקנים , ילדים קטנים
"היי!!פיס אנד לאב גייז!" אמר במבטא מתנשא אמריקאי,כמו שהוא תמיד עושה , כמובן ששאגנו מצחוק כמו טיפשים
" והיום , אני מזמין להצטרף למופע שלי את הנסיכה הכי ג'ינג'ית עלי כדור הארץ , כוכב שביט , מארס , וכמובן , על אדמת שנדל ,
אני מזמין את – קמיליה !!!"
הקהל צעק את שמי ומחא כפיים , עליתי לבמה ונופפתי לכולם.
כן .. היה כיף להיות הילדה הקטנה של הממלכה .
לקבל את אהבת כל אם בממלכה , לקבל את כל דאגת האבות , לשחק עם כל ילדה בממלכה , להשתדך לכל ילד בלונדיני שובב …
"שלום לכם גבירותי ורבותי!!אני הנסיכה הג'ינג'ית קמיליה!!!והיום אנו מזמינים אותכם לצחוק עד לב השמיים!!!מוכנים?!"


תגובות (3)

מדהים טלכו!!!!!

31/05/2011 20:25

מדהיייים חשבתי שכבר הגבתי לזה!
חמודה תמשייכי כבר!!

15/06/2011 18:27

מדהים!

29/06/2011 23:17
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך