לורין
מקווה שאהבתם:)
טוב... זה החלק השני, וכנראה שיהיו יותר משלושה חלקים. בינתיים יש בערך חמש או שש, אני לא זוכרת....
תגובות בבקשה:)
לורין♥
נ.ב.- אני מצטערת שאני לא ממש יודעת איך לכתוב שיעול (זוכרים את ה- "אה-הא!!" ?, טוב... זה בעצם השיעול)

^^שיניים חדות^^ | פרק 3 | חלק ב'

לורין 24/11/2011 761 צפיות 8 תגובות
מקווה שאהבתם:)
טוב... זה החלק השני, וכנראה שיהיו יותר משלושה חלקים. בינתיים יש בערך חמש או שש, אני לא זוכרת....
תגובות בבקשה:)
לורין♥
נ.ב.- אני מצטערת שאני לא ממש יודעת איך לכתוב שיעול (זוכרים את ה- "אה-הא!!" ?, טוב... זה בעצם השיעול)

-חלק ב'-

* "ג'ס…" הוא מלמל. "אדי…. מה אתה רוצה? לך מפה!" קראתי. "ששש!" –"דיי אד, זה מפחיד אותי.." אמרתי. הלכתי אחורה, ונתקעתי בקיר. "אד… דיי!" "אני ממש מצטער ג'ס… אבל אני חייב לעשות את זה…" *

"ג'ס, קומי כבר! את מאחרת!" קראה לי אמא מהמטבח. "ממ?.. מה?" שאלתי מנומנמת.
"ג'ס…" אמרה אמא ונכנסה לחדר. "אויי ג'סיקה!" היא אמרה. "נו במאת ג'ס… קומי כבר!" היא אמרה והורידה ממני את השמיכה. "היי!" אמרתי וגיששתי אחרי השמיכה הרכה. "לא לא לא…. קדימה לקום! אפ אפ…"
"אוף" רטנתי. קמתי באיטיות מהמיטה וגררתי את רגליי לכיוון השירותים.
משחתי את המשחה על המברשת * "אתה מאוד מוזר היום אדי" *
התחלתי לצחצח את שיניי, כאילו יש לי את כל הזמן שבעולם… * "העיניים שלך… הן… הן… הן זוהרות" *
"ג'ס? את מתקדמת?" שאלה אמא מהחדר השני? "כן!" עניתי וירקתי את המשחה. * "אד, מה קורה לך?" *
שטפתי את פני במים צוננים. * "דיי אד, זה מפחיד אותי… אד… דיי! – אני ממש מצטער ג'ס… אבל אני חייב לעשות את זה…" *
התמונות האלו, רצו במוחי. "מוזר.." מלמלתי, "מתי זה קרה?" –"ג'ס, תפסיקי לדבר אל עצמך, תתלבשי!" קראה אמא.
נכנסתי במהירות לאוטו, אמא במושב הנהג.
"חגורות" אמרה אמא, כמו שהייתי אומרת לי כשהייתי קטנה.
השעה הייתה כמעט 9. אוי נו… אני מאחרת!
"אמא… את יכולה אולי…" –"אמרתי לך…" היא אמרה והציצה עליי מהמראה.
"יופי.." מלמלתי.
הגעתי לבית הספר באיחור של עשר דקות.
רצתי לכיתה. אפילו לא אמרתי בוקר טוב לשמור החמוד…
ראיתי מרחוק את אדי, אליזבט ומייקי.
"היי! ג'ס!" קראה אליזבת ורצה לחבק אותי. "מה, עוד לא התחיל השיעור?!" שאלתי. "לא… המורה מתעכבת" אמר מייקל. 'אחד אפס לי אמא' חשבתי.
"היי ג'ס" אמר אדי ונשק ללחי. הרגשתי משונה באותו רגע. לא שאף פעם לא נישקנו אחד את השניה על הלחי. התנשקנו ככה כבר אלף פעמים! אבל אף פעם לא הרגשתי ככה….
* "אד… דיי!" -"אני ממש מצטער ג'ס… אבל אני חייב לעשות את זה…" * המחשבה הזאת שוב הכתה במוחי.
נכנסתי לכיתה, והתיישבתי במקום שלי.
משהו הציק לי בגרון. אה… זאת בטח סתם ליחה מעצבנת…. אני שונאת שזה קורה לי…
השיעור התחיל.
הגירוד המעיק בגרון רק המשיך והציק יותר ויותר.
השתעלתי. בהתחלה בקלילות, כמו שיעול רגיל ותמים.
אחר כך- קצת יותר.
ולבסוף… מכירים שיעול 'נביחה' ? טוב… זה היה השלב האחרון.
"אה-הא!! אה-הא!!" השתעלתי.
"ג'סיקה את בסדר?" שאלה המורה. "כן כן…" אמרתי "בעצם לא.." –"שתית מים? תשתי, תשתי" אמרה המורה, והמשיכה ללמד את היטמר.
השיעול המעצבן לא פסק. ונשמע אפילו גרוע יותר… "אה-הא! אה-הא!!" השתעלתי. "ג'סיקה?" שאלה המורה, "את רוצה לצאת רגע החוצה? להתאוורר?" הנהנתי בראשי, ויצאתי מהכיתה.
השיעול נרגע אט אט…. "אה-הא" כחכחתי בגרוני. השתחררתי מאט, והרגשתי יותר טוב.
התיישבתי על הספסל החצר.
"מה קרה שאת בחוץ?" שאל קול בלגלוג.
"מה?" שאלתי והסתובבתי מהר לאחור. מה?!
"שאלתי מה את עושה בחוץ?" שאל הקול שוב. בלגלוג. זיהיתי אותו… הפריק מהמסיבה…. זה עם העור הלבן-שקוף…. היי… רגע אחד! הוא דומה ל….
"יצאתי להתאוורר?" שאל הפריק ונשען על משענת הספסל… "כן.. דיי" אמרתי.
"למה? הגרון מציק, והשיעול 'נבחני'? " הוא שאל. חיוך דק נמתח על פניו.
"מה? איך?…" –"כן או לא?" הוא שאל והרים את גבתו.
"אמ… כן" אמרתי. מה בדיוק קורה פה?!
"מצויין" הוא אמר. הוא קפץ מהמשענת והתיישב לידי. –"אתה יכול להסביר לי מי אתה, ומה אתה בדיוק רוצה ממני?!" שאלתי וקמתי מהספסל.
"מה הבעיה? אני הפריק של בית-ספר… הילד האימו והגותי שאת דלוקה עליו…." הוא אמר וחייך. לא חיוך מתוק… חיוך ממזרי… די מניאקי….
"מה?!" שאלתי-קראתי מבולבלת. מאוד מבולבלת.
"הי… אל תיבהלי חמודה" –"חמודה?" –"אל תדאגי… עוד מעט תביני הההכל.." הוא אמר והושיט את ידו אל ידי.
"מה הולך בדיוק לקרות?" שאלתי.
"את תגלי לבד…" הוא אמר. "אבל אם את רוצה לזרז את זה… רק תודיעי לי.." הוא אמר וחייך
"מה?!" שאלתי, "אתה מסומם או מה?! רד ממני! חולה בשכל!!" אמרתי והתרחקתי במהירות.
הוא האיץ את צעדיו. והתקרב אלי יותר ויותר. "דיי! מה יש לך?!" שאלתי אותו.
היי!" הוא קרא מאחוריי. נעצרתי, והסתובבתי לאחור, לראות מה איתו. "מה?" שאלתי. לא ראיתי אף אחד. הסתובבתי חזרה לכיתה. "אה!" קראתי. "מה? איך…." הוא ניצב ממש מולי. מה לעזאזל קורה פה?!
"את יכולה לחכות בקצב שלך כדי לדעת מה קורה… את יכולה לזרז את זה… אבל הבעיה היא שאני בכר דיי סקרן לראות אותך מתמודדת עם זה.." הוא אמר משועשע.
"איך?!" שאלתי. –"ככה!" הוא אמר. "היי!" קראתי. הוא הניח את ידיו על פני. "לא! דיי!" הוא הצמיד את שפתיו על שפתי. "אמממ!!" קראתי. לפחות ניסיתי לקרוא….
"ששש! תהי בשקט כבר!" הוא לחש. השפתיים שלו נראו לי מוכרות… יותר מדיי מוכרות…
החלום חזר בזיכרוני. השפתיים שלו, שנישקו וליטפו את שפתיי שלי…
זה היה דה ז'ה וו מטורף!
"היי! אתה! עזוב אותה!"


תגובות (8)

חחח את מוכשרת ברמות לא אנושיות!
תמשיכי עכשיו!!!

24/11/2011 09:12

מההההממם תמשייכיי !!

24/11/2011 10:01

לגמרי מסכימה!
מוכשרת ברמות לא אנושיות.
פשוט מדהים, המשך דחוף…

24/11/2011 10:04

אהבתי כל מלה תמשיכי דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
סופ"ש נעים וחמים ממבקי בקי ♥♥♥♥♥

24/11/2011 10:04

וואווו ממש יפה!!
אני במתח.. תמשיכי :)

24/11/2011 10:10

מדהייייייייייייםםםם ואני חושבת ששיעול כותבים "אה-אהמ" או משהו כזה… אבל אני לא בטוחה, הכל בהשראת אמברידג'(לשלטון:)!!=))
!!! !_!

24/11/2011 10:48

וואי, תודה על התגובות המדהימותתתת
אין לי כוח לפרסם עכשיו את החלק הבא, אז… זה כנראה ייצטרך לחכות למחר
ואגב- השיעול הזה שכתבתי, ניסיתי לכתוב אותו, לא כשיעול 'חינני', אלא יותר משהו מלחיץ ומוזר…
אבל ממש אהבתי את התגובות:)

24/11/2011 11:15

מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם נפלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

24/11/2011 12:42
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך