^^שיניים חדות^^ | פרק 3 | חלק ג'

-חלק ג'-

* החלום חזר בזיכרוני. השפתיים שלו, שנישקו וליטפו את שפתיי שלי…
זה היה דה ז'ה וו מטורף! "היי! אתה! עזוב אותה!" *
התעוררתי מחלום התשוקה שאחזה בי. "ממממ…!" ניסיתי לקרוא. דחפתי אותו בידי. "היי עזוב אותה!"
הפריק ניתק ממני והביט אחורה. ניגבתי את שפתי. "אדי?!" –"אדוארד?!" קראני אני והפריק
"עזוב אותה!" הוא קרא ורץ לעברנו.
"אבל אמרתי לך שאני סקרן…" אמר הפריק, וחיוך ממזרי נמתח על פניו.
אדי היה אדום כולו. הוא התנשף בכבדות ונעץ בי מבטים.
הייתי לגמרי מבולבלת…
"וחוץ מזה.." המשיך הפריק, "זה לא עניינך!" הוא הסתובב אלי לנשק אותי.
"אל תיגע בה!". אדי תפס בחוזקה בכתפו של הפריק, והדגיש כל מילה.
"למה? מי אתה שתגיד לי מה לעשות?!" שאל הפריק.
"אמרתי אל תיגע בה…" סינן אדי.
"למה? אמ? תלשין עליי לסטריגויל?" שאל הפריק וצחק. "רקס, עזוב אותה, זה בינינו" אמר אדי.
"לא יכול…" אמר הפריק. "וגם לא רוצה!" הוא קרא. הוא הסתובב אלי. ו…. זה היה כמו בסרט! הוא… גידל ניבים?!
"אהה!!" צרחתי. "רקס!" קרא אדי. הפריק התמוסס מעליי… נפלתי ארצה.
"ג'ס!" קרא אדי וחיבק אותי. "את בסדר?" –"לא! אני חיה בסרט! אני ראיתי… ערפד!!" קראתי. "ששש!!" אמר אדי ועזר לי לקום. "את סתם דמיינת את זה… לא היה שום ערפד…." –"אבל זה נכון אדי!" קראתי.
"את סתם מדמיינת…" הוא אמר. השמש סנוורה מאוד. "אהמ.. לא… חם לך מדי?" שאל אדי. "לא…. בעצם… כן… דיי חם היום…" אמרתי. מוזר… מקודם לא הרגשתי שום שוני בטמפרטורה….
"אוי…" מלמל אדי. "מה אדי?" שאלתי.
"רגע… אמרת שראית ערפד?!" שאל אדי.
"כן! מה אני מנסה לומר לך?!" קראתי, "ראיתי את הפריק הזה עם ניבים של ע-ר-פ-ד-!!" קראתי.
"אוי… זה לא טוב…" מלמל אדי.
"מה? מה לא טוב? אדי מה קרה?!" שאלתי, מבוהלת.
"ג'ס…. אני חייב לספר לך משהו…"
"מה אד?" שאלתי. הרגשתי לחוצה ומבוהלת.
"ג'ס… את עוברת תהליך שינוי…. קשה… בערך…" –"אד, מה?!" שאלתי. דיי משועשעת אפילו…
"ג'ס. תקשיבי לי רגע! את….. אהמ… מתערפדת…"
"כן… ממש!" צחקתי, "אחלה בדיחה אד, עכשיו בוא נחזור לכיתה, טוב?" אמרתי והתכלתי ללכת. "רגע… אז השיניים של הפריק… היו חלק מתחפושת?" קראתי-שאלתי. "חה! חה! הצלחתם לעבוד עלי… כל הכבוד אד, אתה יודע שקשה לעבוד עלי.. והפחדת אותי כהגון!"
"ג'ס! הלו?! את מוכנה להקשיב?!" קרא אדי.
"מה?" שאלתי משועשעת, "בטח גם לך יש ניבים… נכון?" שאלתי. צוחקת.
"אם… כן.." הוא אמר…
"מה?!"
אדי פער את פיו. ניבים!
פתחתי את עיניי בפליאה.
"אוי לא.."