אגם הברבורים- פרק 2
הארמון רעד מהמוזיקה הרועשת. זוגות רקדו בשורות את ריקוד הטרנטלה המעורר. המלך והמלכה רקדו בראש, ואחריהם המשיכו כולם. זיגפריד ישב בכיסאו בראש ארבע מדרגות רחבות המכוסות בשטיח אדום במעוטר בפסי זהב. הוא הסתכל על אביו ואמו רוקדים ביחד וצוחקים בקול. הם הסתובבו במהירות ונעו לצדדים. הם באמת נראו מאושרים.
מזווית עינו הוא ראה קבוצת נשים צעירות בערך בגילו מתגודדות ביחד, מתלחששות ומצחקקות. הן שלחו אליו מבטים ביישניים מאחורי שולחן הפונץ'. שמלותיהן היו צבעוניות מאוד וראוותניות בצבעים חזקים ומושכי עיניים. בין השמלות האדומות, הירוקות והכחולות עמדה אישה גבוהה במידה יחסית לנשים שעמדו סביבה. שיערה היה שחור כפחם ועיניה כחולות כמו האגם בליל ירח מלא. שמלתה הייתה שונה משמלות האחרות, בצבע סגול בהיר לא ראוותני מדי ולא טפל. באזור החזה נראו נקודות שנצצו מפייטים בצבע וורוד כהה. השמלה שלה, בניגוד לשמלות חברותיה, לא הייתה נפוחה. היא הייתה צמודה לגופה עד אזור המותניים, ואז השתפלה בקלילות עד קרסוליה הדקים. היא נעלה נעליים שחורות בעלות עקב נמוך וענדה שרשרת זהב שעליה היה תליון בצורת יהלום.
היא לא צחקקה עם שאר הנשים שעמדו לצידה, רק הסתכלה אל תוך עיניו התכולות של זיגפריד. הוא הסתכל בהוריו הרוקדים וחייך חיוך מקסים. כולם אהבו את הנסיך, וכולם חיכו שיירש את הכס. אצבעותיו תופפו על ידית הכיסא שלו בקצב המוזיקה. עיניו כנראה קלטו את מבטה המתמשך, והוא הסב את מבטו אל עיניה. הוא חייך אליה חיוך קטן, והיא חייכה אליו בחזרה חיוך בטוח. היא לא רצתה שיחשוב שהיא ביישנית.
היא הצביעה בראשה על רחבת הריקודים ועיניה הכחולות הכהות הביעו שאלה.
הוא תפס את מבטה בעיניו וחייך אליה חיוך קטן ומעודד. היא חייכה אליו בחזרה ונראתה בטוחה בעצמה. הוא אהב את זה. היא סמנה לו בראשה לעבר רחבת הריקודים, והוא הנהן אליה קלות, עדיין מחייך. הוא קם מכיסאו באיטיות נותן לה להוביל את הדרך. שניהם הלכו משני קצוות מנוגדים של האולם אל האמצע. הוא הושיט את ידו מולה והשתחווה קלות. היא תפסה בעדינות בשולי שמלתה והשתחוותה מעט גם היא. היא הושיטה את ידה ותפסה בידו.
המוזיקה השתנתה למוזיקת פולקה והזוגות נפרדו ועמדו אחד מול השני באולם הגדול. באחת כולם התחילו לרקוד את הצעדים המוכרים, נעים ממקום למקום ומחליפים זוגות במקומות הנכונים.
היא לא רצתה להתחלף בזוגות, מגע ידו של זיגפריד עורר בה זיכרונות מהימים שבהם אמה עוד הייתה עמה. לא הייתה לה ברירה והיא עברה מגבר לגבר, כשכולם צוחקים לעברה ומחייכים חיוך נעים. לאחר כמה זמן שנדמה לה כמו נצח, היא חזרה לידיו של זיגפריד, אבל הריקוד נגמר, והמוזיקה נפסקה.
"גבירותי ורבותי הנכבדים, אני שמחה לראות את כולכם כאן בארמוני." אמרה המלכה בקול חזק ובטוח, לא טורחת להצטנע, היות וכל המוזמנים היו מאותו המעמד כמוה.
"רציתי שתדעו כמה חשוב המעמד בו אנו נמצאים היום."
"ברצוננו להודיע שהנשף הזה והנשף הבא הם לכבוד ובשביל בננו זיגפריד. בהגיעו לגיל המתאים, אנו שמחים לבשר שבסוף הנשף הבא ידבר בננו במקומנו ויבחר את כלתו." אמר המלך ועל פניו התנוסס חיוך גדול ועיניו נצצו כשהסתכל על בנו שעמד ליד האישה בשמלה הסגולה.
"הנשף הבא יערך בעוד כשלושה שבועות, ביום הולדתי. נשמח לראות את כולכם כאן עימנו, משתתפים בשמחתנו." צחקקה המלכה ומחאה כף.
המוזיקה חזרה לנגן, אך לא מוזיקה שמחה ומעוררת, אלא ולס שקט ואיטי. זיגפריד חייך אליה בהתנצלות והסתובב לכיוון היציאה מהארמון. היא הסתכלה עליו מתרחק עד שעצר והסתובב אליה בחזרה, עדיין מחייך חיוך מתנצל. ליבה החסיר פעימה.
"לא שאלתי לשם הגבירה." הוא אמר בקול נעים והושיט את ידו אל ידה.
"אודיל." היא אמרה בחיוך נבוך והושיטה את ידה.
הוא נשק לה נשיקה קטנה, הסתובב ויצא מהארמון בלי לומר מילה.
מגע שפתיו על ידע כמו צרב אותה מבפנים ומבחוץ, משאיר כוויה צורבת, אך נעימה ומחממת.
דמעה אחת זלגה על לחיה כשראתה את דלת הארמון נסגרת אחרי אהוב ליבה. היא חיכתה בכל מעודה ליום הולדתה של המלכה, כדי שתוכל שוב לראות את חיוכו. כדי שתוכל שוב להביט בעיניו שהיו בצבע השמיים הבהירים ביום קיץ חם.
תגובות (28)
פשוט מקסים ומהמם :׳(
אני מחכה להמשך
נשמע כל כך יפה!
קראתי גם את הפרק הקודם ואני ממש אוהבת את הכתיבה של הסיפור הזה!
התיאורים שלך יפיפיים ולדעתי, מתאימים בדיוק במידה מספקת!
מחכה להמשך, אמינה~
פשוט מרגש :)
אין לי מילים!
קלטתי את ה"שיחה" שניהלו בעזרת החיוכים :)
את כותבת מדהים, אפשר להתחבר לסיפור בקלות.
אני מודה שקצת שחכתי את אגם הברבורים…
אודיל היא אודט? או שלא?
הגרסה שלך רק הולכת ומשתבחת!!
תמשיכי :)
החולמנית.
משעמם בתוחעס שלי (תחת)
זה מדהים פשוט מדהים בבקשה תמשיכי ממהר
פליז פליז אווו פלייייייייייייייייייז
זה פרק ממש יפה ממש לא משעמם תמשיכי!!!!!
תודה רבה בנות, אני אוהבת אתכן הכי בעולם!!!
חולמנית, אודיל היא לא אודט. אודיל היא האישה שהמכשף מכשף כדי שתיראה כמו אודט, ואז הנסיך יבחר בה ולא באודט האמיתית. אבל כמו שאמרתי, הגרסה שלי שונה חחח. (אל תסיקו מסקנות, גם אני לא יודעת איך זה יתפתח חחח)
פרק מדהים, התיאורים שלך מוסיפים הרבה מאוד תחושה של נעימות כשאתה קורא, סיפור נפלא ואני מצפה להמשך, רוני
נ.ב
אולי אני לא יהיה כאן הרבה שבוע אז תגידי לי בתגובות בסיפורים שלי עם באלך שהוצאת פרק חדש למה אני רוצה לקרוא את ההמשך אבל אני מפחד שלא יהיה לי זמן)
איזה משעמם ואיזה נעליים זה כל-כך יפה, כל-כך מרגש ואיזו כתיבה ה׳ ישמור! (;
כמה את כישרונית וזה פשוט יפהפה שאין לי מילים!
תמשיכי לוסי לטובת האנושות (;
ידעתי!! כי היה לי מוזר שיש לה פתאום שיער שחור…
אבל אם אני כבר מגיבה שוב אז…פרק מ-ה-מ-ם-!
מדהים! נהנתי מאוד לקרוא, ובכלל לא משעמם.
תיאורים עשירים, לא יותר מדי, לא פחות מדי, ועלילה שנעה בריחוף קליל אבל בקצב בריא.
כל הכבוד!!!
פרק מהמם! מכימה עם כולם שמעלי..אבל אודיל? זה לא אמור להיות אודט? זה כאילו כמה סיפורים ביחד?
זה אותו סיפור חחח, אם תקראי בויקיפדיה על אגם הברבורים תביני מה קורה שם בדיוק :)
תודה רבה לכן על כל התגובות! אני עכשיו הולכת להמשיך חחח
אוקי כמו שהבטחתי קראתי עכשיו את שני הפרקים ברצף.
ואפילו שאני עדיין לא כזאת בקיעה בחומר הגרסה שלך נראית מעניינת ומושכת מאוד!
הכתיבה שלך כמובן… אין על מה לדבר!
פשוט יפהפה ומדגישה כל דבר ודבר כאילו רומז לנו לא לשכוח את מה שכתבת.
המים זרמו כמו נהר נוצץ באור ירח מלא.
פשוט… אין מה להגיד!
זה מושלם!!
אוויי את כותבת מדהייםםם הלוואי הייתי מצליחה לכתוב ככה חחחחחחח
אבל בזמן האחרון כ'כ אין לי זמן לכתוב והדברים לא זורמים… בכתיבה כאילו ,במחשבה הם זורמים לי מצוין ,פשוט אינלי כוח לכתוב דברים מסובכים אני מניחה חחחחחחחחחח
בכל מקררההה באמת שיש לך פוטנציאלללל אז בקשההה כתבי עוד פרקקק חחח :D
אם לא תמשיכי אני ירצח אותך חחחח:)
זה רומנטי כלכך והגרסא היפה ביותר לאגם הברבורים אז בבקשה תמשיכי
מצטערת בנות.. ההמשך לסיפור הזה יבוא רק בשבוע הבא… (אני יודעת שלוקח לי הרבה זמן), הבעיה היא שיש לי מתכונות כל יומיים, אז אין לי זמן לכתוב, וכשיש לי זמן, אני עייפה מדי בשביל לחשוב על משהו..
נתראה חברה :)
לוסי את רוצה שאני אתפלץ?!?!
שבוע הבא? אני מחכה חודש! :׳(
סתם אבל גם לי יש פול מתכונות אז אני מבינה לליבך..
אבלאבללאלבלא אני רוצה המשך, טוב אם את מוצאת פרצת זמן כזה תמשיכי!
או שאת עושה הפסקה מהלימוד תמשיכי!
או תוך כדי שאת אוכל תמשיכי!
טוב הבנת את הפואנטה חח (:
בקיצור – מחכה להמשך, אוהבת 3>
לצערי, כשאני אוכלת אני לומדת ללשון, תקעו לנו מתכונת ביום שישי, ככה שאין ל"ג בעומר… אני מתחילה לעשות מרתונים של בגרויות מהאינטרנט חחחח, המורה (שאני חייבת לציין שהיא מדהימה!) מיקדה אותנו עוד יותר, ואמרה לנו בדיוק על מה לשים דגש בהתכוננות, ובכל זאת אין לי זמן לנשום….
אני בלחץ!!!!!!!
ואני רוצה לישון… לישון ולא לקום שבועיים!
אני מנסה לכתוב, כבר יש לי חצי עמוד מהפרק השלישי חחחח ככה שיש התקדמות, גם אם מאוד איטית…
ואני לא רוצה שתתפלצי, לא יהיה מי שימשיך את העונה השנייה של "הבריחה"! D:
חחחחחח לי יש מחר מתכונת בהיסטוריה (מתכונת מרשעת!) ואני אפילו לא בחצי, ואני חושבת שאני מתקדמת מרוב הפרטים ואני רואה שעברתי איזה שני דפים חחחחחח (:
יש לי כבר שני פרקים כתובים, הולכת עונה פיצוץ (;
מעולה – יש חצי פרק!!!
אין לי כוח להיסטוריה ;( אני מעדיפה לקרוא סיפורים ~אהמאהמ~ חח (:
בהצלחה בלימוד, ותעשי הפסקה קצרה מחר ל״ג אני הולכת לחגוג על סיום המתכונת בעז״ה (:
טוב בקיצור, מחזיקה לך אצבעות (;
תודה, בהצלחה גם לך!
אני חושבת ששתינו צריכות את זה חחח
אכן.. המצב קשה :׳(
חחחח אבל נשרוד את זה בעז״ה !! (:
מזל שאני בכיתה ח' מוחעחעחעחע ואני לא צריכה להתכונן למתכונות
חחחח באופן מפתיע, זה דווקא כיף
מזה בכלל מתכונות :]?
זה מבחן מסכם על כל החומר שלמדת כל השנה. המבחן הזה קובע לך חלק גדול מציון שנקרא ציון מגן\ציון הגשה.
הציון הזה הוא 50% מהציון הסופי שיהיה כתוב בתעודת בגרות- ה5-% האחרים הם מהבגרות עצמה.
ככה שכדאי מאוד להצליח במתכונות האלה…
זה כמו מפמ"ר אצלנו
טוב מה אני אגיד לך , כמו בכל פעם הכתיבה שלך פשוט מדהימה ומקסימה ויפה כל כך , הגרסה הזאת בהחלט ממש טובה לאגם הברבורים (זה זמן טוב להשוויץ בזה שהייתי במופע של אגם הברבורים והיה מדהים!!)
נ.ב
אתם ממש מפחידות בכל מה שקשור למתכונות ולבגרויות ולכל זה חחח
משעמם?!?!? לוסי, את ממש צריכה להעריך את עצמך יותר:)