אהבה במרחק של 18 שעות טיסה פרק ט"ו

רונית מיהרה לעבר החנות כדי לנסות למצוא שי ליובל. ואכן כעבר מס' רחובות בדיוק לפי הסברה של האשה הצעירה הגיעה רונית לחנות ענקית ממש ענקית כשבחלון הראווה שלה כתוב :"לגבר".

היא נכנסה פנימה ומוכרת צעירה ניגשה אליה ושאלה באם אפשר לעזור?. רונית הסבירה לה שהיא רוצה לקנות לבן זוגה משהו מיוחד שיזכיר את הימים שהיו יחדיו. הצעירה חייכה כאילו הבינה את הרמז וישר ביקשה ממנה שתתלווה אליה.

שתיהן הגיעו למחלקה ענקית אשר מוצגות בה לפחות 200 מתנות ומזכרות לגבר. "את מוזמנת להסתובב כאן ואני מדי פעם אגש אלייך לוודא באם מצאת משהו או שעלי להפנות אותך למחלקה אחרת". המוכרת פנתה לעיסוקיה ורונית החלה להסתובב בין שלל המוצגים שמתאימים לגבר.

מרב עומס הפריטים הבחירה כמובן קשה מאד. היא רצתה לברר כמה עולה מחשב נייד ארוז בתוך תיק עור מהודר עם עכבר בנפרד, למרות שבמחשב נייד אפשר להשתמש ללא עכבר מאחר ובתחתיתו יש מקש גדול שמשמש כמו עכבר אך הוא לא כל כך נוח.

רונית העמיסה את המחשב שהיה החדיש ביותר על עגלה וכן הניחה בה את העכבר, את שני המטענים במידה ואחד ישחק, את התיק המגניב להניח בו את המחשב ולאחר שעיינה במחירים למען האמת היא התפעלה שהרבה הרבה יותר זול מישראל. רונית המתינה לתורה ומוכר חביב פנה אליה בשאלה באם היא מבקשת עוד משהו"? "כן אדוני אני רוצה בבקשה להוסיף את שמו של המשתמש, "אוקיי, רק שמו הפרטי בלי שם משפחתו"? "כן" "את רוצה לחרוט על התיק או להדביק את האותיות"? אני רוצה רק להדביק את האותיות" אוקיי ומה שמו של האיש בר המזל אשר מקבל מתנה כל כך מקסימה ואומר עוד משהו מגב' כל כך יפהפייה , מקווה שהוא יודע להעריך חחחח שנייהם צחקו ורונית מסרה את השם וביקשה שיהיה כתוב גם בעברית וגם באנגלית, "אוקיי זו לא בעייה כלל .

לאחר ששילמה יצאה רונית מהחנות הענקית שמחה וטובת לב. השעה הייתה כבר 16.00 והיא חשה פתאום שהרעב החל להציק לה. רונית נעצרה ליד בורגר-ראנץ' ונהנתה מכל ביס עם הקטשופ והצ'יפס מושלם פשוט מושלם.

לאחר שהשביע את רעבונה שבה הביתה ועדיין הייתה לבד, טלי וזיו טרם חזרו הביתה.

רונית נכנסה לחדרה וישר למיטה אך עם אצבע על הדופק לבל תירדם כי היא עשוייה להתעורר מחר בבקר חחחח. בשעה 19.00 היא התעוררה כשעייפותה פגה וחשה רעננה ומצפה ליובל. רונית התלבשה בטוב טעם כרגיל והטלפון שלו סוף סוף צלצל :"אני יורדת יובלי" היא הצטיידה עם המתנה הארוזה בצורה ממש מושלמת וירדה לפגוש את יובל.

הוא יצא מהאוטו וקידם אותה בנשיקה ארוכה וביקש ממנה להיכנס לאוטו. היא הניחה את המתנה במושב האחורי, חגרה את חגורת הבטיחות ויואב הדליק את הרדיו כשהוא מכוון לשירים שקטים ורגועים.

"היי מתוקה את זוכרת שביקשתי ממך לומר לי היכן את רוצה שנבלה את הערב הנפלא הזה"? "כן מודה באשמה" ו- "אני רוצה להיות האורחת שלך בדירתך" "בטוחה" "מיליון אחוזים". הרדיו המשיך להנעים את הנסיעה של שני הצעירים המהממים והכל כך מאוהבים ולאחר כשעה ורבע עצר יובל את האוטו בפרבר מאד שקט, אשר נראה כמו צפון תל אביב בארץ.

יובל יצא מהאוטו מיהר לפתוח את הדלת של רונית והתכוון לנעול ולעלות הביתה אך היא ביקשה את מה שהניח על המושב האחורי, אני מתנצל גמגם כאילו נתפס בקלקלתו הוא פתח מיד את הדלת האחורית והגיש לה את החבילה הארוזה בצורה כזו שפשוט חבל להרוס את האריזה בשביל לפתח אותה.

הוא חיבק את רונית ושניהם שמו פעמיהם לעבר הלובי שהיה כל כך מפואר עציצים בכל פינה ופרקט יקר מאד מאד על הריצפה והנה המעלית הגיע. שניהם נכנסו פנימה ויובל לחץ על הקומה העליונה שהייתה באות P משמע פנטאוס. המעלית נעצרה בקומה העליונה וכשנפתחה הדלת שלה נראתה הדלת של דירתו של יובל משמע כניסה ישירה לדירת הגג שלו, אם לשפוט לפי הלובי המהודר אין ספק שהדירה שלו היה הלוקסוס שבלוקסוס.

המשך יבוא