אהבה במרחק של 18 שעות טיסה פרק י'

לאחר שאחת המוכרות לבקשתה של עדי ארזה את הבגדים בצורה מקצועית נפרדו רונית ויובל מעדי לא לפני ששניהם נישקו לה על לחייה ודקה לפני שיצאו הסתובבה רונית לעבר עדי ואמרה לה: "אנא בואי לחתונה של אחותי ואם יש לך בן זוג כמובן שהוא גם מוזמן", "אני מודה לך מאד מאד מתוקה שלי אך אני חייבת להיות בחנות עד שעות מאוחרות מכל מקום תודה רבה".

"עדי אמר לה יובל: אולי תוכלי להשאיר מישהי שאת סומכת עליה ואני אבוא לקחת אותך וממליץ לך לקנות בגד יפהפה בחנות של עדי מה דעתך"? תודה מתוק שלי ענתה לו אחותו , אני מבטיחה לנסות להשתחרר מוקדם יותר ואם תבוא לאסוף אותי אזי זה באמת מתקבל על הדעת".

רונית ויובל יצאו לקניון שהיה מואר בשלל נורות ובשלל צבעים, הכל נראה כאן כאילו קטע מסרט ולא משהו אמיתי, "אני אוהבת את ניו יורק אמרה רונית, יש בה משהו מיוחד משהו שובה לב", "אולי תסכימי לעבור לגור כאן יפה שלי"? "בחיים לא למרות שאסור לומר בחיים לא כי אין לדעת מה ילד יום , אך יחד עם זאת אני אוהבת את הארץ שלי, לבקר ולטייל בכל מקום בגלובוס זו הנאתי אך להגר, או כפי שנהוג לומר לרדת מהארץ לא ולא ממש לא".

שניהם הגיעו לאוטו של יובל ונסעו משם. :"מאמי את רוצה ללכת אתי להצגה מאד מאד יפה לא רחוק מכאן, אני בטוח שתהני" "כן בשמחה יובל, אך אתה לא עייף מכל היום ובשביל הצגה צריך להיות מרוכז ונינוח", "לא אני לא עייף". הוא הגיע לאחד התיאטראות הגדולים שבניו יורק ומה הוצג שם? כנר על הגג עם חיים טופול, "ואוו למה לא אמרת לי שמדובר על "כנר על הגג" ואוו" רציתי להפתיע אותך מתוקה שלי".

לאחר שקנה כרטיסים בקופה נכנסו לאולם הענק שהיה כמעט מלא מפה לפה, המקומות שלהם היו בשורה 3 במרכזה של השורה, מקומות קרוב לודאי יקרים מאד.

עם כניסתם נשמע הצלצול השלישי המבשר כי ההצגה עומדת להתחיל מיד. האורות באולם כבו והמסך עלה ולעיני הקהל נגלית במה ענקית משהו שלא רואים יום יום וחיים טופול במלוא הדרו מופיע וההצגה יוצאת לדרך. רונית חשה צמרמורת בכל גופה, היא ראתה את כנר על הגג בארץ אך ההבדל היה ענק. . כי השפה כמובן אנגלית וכן הבמה הענקית מרגש ללא גבול.

יובל חיבק את אהובתו וצפה יחד איתה במחזה הבלתי נשכח של שלום עליכם בכיבובו של חיים טופול. לאחר כשעה ורבע של הצגה עם שחקנים ענקיים ממש כך ירד המסך והאולם הואר להפסקה של 20 דקות. יובל ביקש מרונית שתמתין כי הוא רוצה לקנות משהו מהמזנון.

הוא יצא החוצה ורונית שקעה במחשבות שמדובר רק ב- 4 ימים מאז הכירה אותו וזה נראה בשבילה כאילו מאז ומועלם היו זוג אוהבים. לאחר 10 דקות שב חזרה עם שקית מלאה של חטיפים, שתייה קלה וחיוך ענק: בקשה מאמי תתכבדי, אוקיי תודה והיא במקום להתכבד כיבדה את שפתותיו בנשיקות מלאות אהבה, תשוקה וכמיהה להמשך טוב ומהנה.

"ואוו זאת הייתה נשיקה מתמשכת צחק יובל ועכשיו אני אכבד אותך במשהו והוא כמובן המשיך לנשק לה כשהם מתעלמים מהקהל הרב שנמצא באולם, הם פשוט מאוהבים. יובל הוציא טובלרון מהשקית ומיד הושיט לפיה חתיכה אחת מהשוקולד הכי טעים לעניות דעתו, וכך לאט לאט האכיל את אהובתו עד שנשארה רק האריזה של השוקולד.

צלצול ראשון נשמע מיד לאחריו השני ולאחר 2 דקות השלישי, האור באולם כבה וההצגה נמשכה ברב תהילתה המהממת. "אני אוהבת אותך מלמלה רונית ליובל" "וגם אני מאד מאד מאד"

המשך יבוא