אהבה זו אומנות-פרק 4

קמתי מהשעון המעורר שלי עם חיוך, הדלקתי את מערכת הסטריאו שלי והפעלתי את השיר שנראה לי ראוי למצב הרוח שלי היום (השיר הנ"ל). ירדתי למטה ומזגתי לי ולרז שוקו והכנתי לו כריך עם חמאת בוטנים וריבה כמו שהוא אוהב. עליתי לחדר שלו עם הצלחת והכוס ודפקתי על הדלת עם הרגל שלי
"מה את רוצה שיר?" שמתי את השמיכה שלו נעטפת סביבו בניסיון נואש להסתתר מאור הבוקר
"כבר שבע וחצי, צריך להתארגן ולצאת לסבא וסבתא אם אנחנו רוצים להקדים את הפקקים" אמרתי ורז פתח לי את הדלת
"אני רואה ושומע מהחדר שלך שאת במצב רוח טוב היום" חייכתי והגשתי לו את הצלחת עם הכריך ואת כוס השוקו, הוא חייך ויצא מהחדר שלו. מחאתי כפיים במהירות וכמעט רצתי במורד המדרגות. סיימתי את השוקו שלי ועליתי חזרה לחדר שלי. החלפתי מהפיג'מה לבגד הים הסגול סטרפלס שלי ומעליו גופיה לבנה ומעליה חולצה משובצת והסקיני הכחול שסבתא שלי קנתה לי לכבוד פסח, סירקתי את השיער ואספתי אותו בקוקו גבוה, שמתי את הסנדלים החדשים שקניתי עם סיוון לפני שבועיים ואירגנתי לעצמי תיק לים: משקפי שמש, מקדם הגנה, שתי מגבות ענקיות, בקבוק של מים, בקבוק של נסטי, הגופיה התכולה שאבא קנה לי מיוון, שורט שחור, כפכפים לבנים ובגדים תחתונים נקיים. רז דפק על הדלת שלי ושאל אם אני מוכנה לצאת
'אתה לא יודע כמה' חשבתי לעצמי ויצאתי מהחדר עם התיק מונח על כתפי
"מוכנה ומזומנה" אמרתי ויצאנו מהבית לחנייה.
בגלל שאמא ואבא לקחו את המזדה של אמא נשארנו עם היונדאי של אמא, לא שהאוטו לא טוב אבל אני מעדיפה את המאזדה בגלל כל הדיסקים הצרובים של שירים לטיולים.
"יאלה שלא ניתן לסבתא לחכות עם הבישולים של הבוקר" רז אמר והתניע את האוטו. נכנסתי למושב האחורי וחגרתי את עצמי, התחלתי להסתמס עם סיוון:
אני: 'בוקר. אז מי בא בסוף ל"מסיבת החוף" שלנו?'
סיוון: 'אני, את, דניאל, עמית ואביטל. אולי עוד אבל לא נדע עד שנדע'
אני: 'טוב. אני אבוא בעשר כזה על תתחילו בלעדיי ;-)'
סיוון: 'חחחחחחחחחח מה שעושה לך טוב'
סגרתי את הטלפון ונסענו את כל הדרך להרצליה בשתיקה, לא יכולתי לחכות להגיע לים כבר, נקווה שלא יקרה משהו נוראי עד שאני אגיע, השענתי את ראשי לחלון והבטתי ברקע המשתנה
"את רוצה לשמוע משהו?" שאל רז ופתח את תא הכפפות שהיה מלא באלבומים של להקות ישנות, הוצאתי אלבום של הביטלס ואלבום של קווין, מדדתי אותם בידי כמו מאזניים והרמתי את האלבום של קווין, רז חייך ושם את האלבום בסטריאו. החזרתי את האלבום של הביטלס ותא הכפפות וסגרתי אותו, השיר התחיל להתנגן ואני ורז התחלנו לשיר עם המנגינה. הגענו להרצליה בתוך שלושת רבע שעה. נשארנו אצל סבא וסבתא כמעט שעתיים ואז רז הסיע אותי לחוף שסיוון אמרה לי להגיע אליו, ירדתי מהאוטו ולקחתי את התיק מתא המטען. הייתה רוח ממש חזקה והשיער שלי התעופף, מזל שהוא היה אסוף בקוקו ראיתי את סיוון מנופפת לי, השיער השחור שלה מתנופף לכל עבר ושמלת החוף שלה נצמדת לצידה אי אפשר לא לזהות את סיוון, עורה בצבע כל כך מיחד, שזוף עם טון של זית והמשקפיים הענקיות שכיסו את העיניים הירוקות אפורות שלה. נופפתי לה חזרה והורדתי את הסנדלים, רצתי על החול החמים והגעתי לסככה שחבריי השתלטו עליה דניאל היה שם, אביטל ושני ידידים של דניאל מבית ספר אחר. חיבקתי את סיוון והוצאתי מהתיק שלי את אחת המגבות הענקיות ושמתי אותה על החול, הנתחי את התיק עליה והכנסתי את הסנדלים פנימה. הוצאתי את מקדם ההגנה ומשקפי השמש, הורדתי את הג'ינס קיפלתי אותו יפה והכנסתי אותו לתא השני של התיק
"את היחידה שתבוא עם תיק כל כך מאורגן ותשאיר אותו מאורגן שיר" אמר דניאל וקם, מעיף חול משיערו הבלונדיני שנראה כאילו הוא צבע אותו במיליון גוונים של זהב וצהוב
"אני מעדיפה לדעת איפה הדברים נמצאים שלא כמוך דני חומד" אמרתי וסגרתי את התיק, צחקנו והוא חיבק אותי עם יד אחת, הוא התיישב על המגבת שלי בזמן שהורדתי וקיפלתי את החולצה המשובצת והגופיה והכנסתי אותם לתא השני
"אתה רוצה להציג את חבריך?" שאלתי אותו כששמתי מקדם הגנה על הזרועות שלי
"אוי נכון, כמה חצוף מצידי לא להציג אותם. אז זה דביר, אני קורא לו טופי" הוא הצביע על החסון מבין השניים, הוא היה בחור גדול יחסית בהיר עם זיפים והתחלה של זקן, הוא הסתכל לעברי עם עיניו החומות וחייך חיוך מתוק, התחלתי להבין למה הוא קורא לו טופי.
"ולבחורצ'יק פה קוראים יוני אבל כולם קוראים לו פויולה (pooyule)" הוא הצביע על הבחור הגבוה והשזוף, הייתה לו התחלה של פאות לחיים וקו שיער שמסגר את הלסת המושלמת שלו בצורה מחמיאה ביותר הוא סובב את ראשו אליי וחייך אליי עיניו אפורות ונוצצות הוא נופף באדישות וחזר לדבר עם דביר או 'טופי' לפי דניאל
"למה פויולה?" שאלתי את דניאל, דניאל ודביר גיחחו ויוני ענה לי
"כי זה אפרוחון ברומנית, וככה אמא שלי קוראת לי" הוא הביט לתוך עיניי וחיכה לתגובה
"לדעתי זה נחמד שלאמא שלך יש כינוי בשבילך" הוא גיחח בשעשוע וקם, מנער את החול ממכנסיו ומוריד את הגופיה האפורה מעליו, ביקשתי מסיוון שתמרח לי את הגב ויוני רץ למים, הורדתי את משקפי השמש ורצתי למים אחרי יוני, עצרתי לפני ממש לפני המים כשיוני צלל פנימה והתחיל לשחות, הכנסתי את רגליי למים והם היו קפואים
"אתה ממש משוגע שצללת ככה המים קפואים" צעקתי אליו כשהוא הוציא את ראשו מהמים וניער את שיערו השאטני כדי להוציא את מי הים
"מתרגלים תוך שנייה, תיכנסי לשחות לבד זה משעמם" הוא צעק חזרה ושחה לחוף, הוא הגיע למים הרדודים וגופו נוטף מים הרוח עדיין חזקה והמים שנטפו ממנו עפו והותירו מעין גלימה נוצצת
"את הולכת להיכנס?" אמר קול מאחורי, זה היה עמית הוא תפס אותי ממותניי והרים אותי
"שלא תעז עמית המים ממש קרים! אני נשבעת שאני אחטיף לך אחת בבטן" אמרתי בקול רם מנסה להשתחרר מאחיזתו אבל כל מה שהוא עשה זה לצחוק ולהיכנס ביחד איתי למים, הוא זרק אותי יותר עמוק ואני רק צעקתי כמה קר לי
"עבודה טובה אחי" יוני אמר לעמית ושניהם צללו פנימה, התחלתי לשחות הצידה כדי להתחמק מהם והצלחתי, יצאתי בריצה מהמים כששיערי האסוף נוטף במים רצתי עד הסככה והוצאתי מהתיק את המגבת השנייה והתנגבתי.
"תשתלט על חבר שלך דניאל" אמרית לו והמשכתי להביט ביוני ועמית מנסים להטביע אחד את השני
"תשתלטי את על חבר שלך קודם" הוא ענה לי בסרקסטיות, הפניתי אליו מבט שואל והוא הרים את ידיו
"טוב הוא לא חבר שלך את באת אליי עם אמרה והחזרתי לך לא צריך להרוג אותי" הוא הרים את ידיו בכניעה וגיחח, הרמתי את הגבות שלי ותליתי את המגבת שלי להתייבש
"את באה למים סיוון?" שאלתי אותה כשסחטתי עוד קצת מים מהשיער שלי וניערתי את ידי
"לא נראה לי, אני רוצה לתפוס שיזוף" היא אמרה ונשכבה על המגבת שלה שהייתה מונחת בשמש ממש ליד הסככה
"מה שבראש שלך, דביר?" שאלתי אותו והוא הניד בראשו לשלילה, הצאתי את בקבוק המים שלי ולגמתי מהמים הקרירים
"יאלה דניאל אל תשאיר אותי לבד עם הבנים הברבריים האלה" טפחתי על שכמו של דניאל והוא קם המהגבת שלי
"לא סתם ברבריים, שיכורי קרב" הוא גיחח
"דניאל המשחקים שאתה משחק לא מעניינים אותי, יאלה בוא למים" התחלתי לרוץ למים כשדניאל עקף אותי במהירות מסחררת, הלכתי את שאר הדרך וצללתי ישר פנימה בלי הדאגה שיהיה לי קר. את שאר היום אחרי השחייה הזאת בילינו על החוף בדיבורים וסתם צחוקים, נשארנו לראות את השקיעה והיא הייתה השקיעה הכי יפה שראיתי כל הפעמים שהייתי בים,
עכשיו כל מה שרציתי לעשות זה לחזור הביתה ולהתכונן לפגישה שלי עם עמית.