אהבה כואבת : פרק 4

איך שיצאנו מהשירותים נתקלתי במישהו והוא שפך עלי בטעות משקה כלשהו. הוא היה גבוה חתיך עם עניים ירוקות שטבעתי בתוכם. היו לא את העניים הכי יפות שראיתי! חוץ מהעניים של נתנאל, אני זוכרת איזה עניים יפות היו לו..
הבחור:'אוי סליחה אני ינקה את זה'
אני:'לא זה בסדר אני יסתדר תודה'
מיד אחרי שאמרתי את זה שנינו הרמנו את הראש ובהינו אחד בשני.
זה היה רגע מושלם.
הבחור:'קוראים לי מיכאל. איך קוראים לך?'
אני:'קוראים לי רוני. נעים מאוד' אמרתי עם חיוך קטן.
מיכאל:'סליחה עוד פעם על..'
אני:'זה בסדר, באמת'
מיכאל:'תגידי יש לך חבר?'
מאיה:'לא אין לה, היא פנויה לגמרי'
אני:'אוי נו סתמי כבר'
מיכאל:'אז את לבד?'
מאיה:'כן מה לא הבנת..' דפקתי לה פרצוף עצבני 'טוב הבנתי אותך, אני ילך'.
מיכאל:'טוב אז אם את לבד יש מצב לקבל את המספר שלך?'
אני:'בטח בכיף, תרשום, 05********'
מיכאל:'טוב אז נדבר'
אני:'כן נדבר' אמרתי שכולי מחויכת.

*נקודת מבט-דור*
הסתכלתי על רוני, אני אוהב אותה עוד מהיסודי ואף פעם לא היה לי האומץ להגיד לה, כל פעם שמישהו מסתכל עליה אני מת מבפנים.
מאור:'טוב אחי מתי אתה אומר לרוני?'
אני:'מה אני צריך להגיד לה?'
מאור:'שאתה חולה לה על הצורה'
אני:'ומי אמר לך את זה?'
מאור:'אתה אומר את זה גם בלי לדבר, יותר שקוף מזה אתה לא יכול להיות'
אני:'עובדה שהיא לא שמה לב'
מאור:'כי אתה לא מנסה!! מישהו בסוף יתפוס אותה, ואם לא תעשה משהו זה לא יהיה אתה'
מאור צודק, אבל אני לא מסוגל להגיד לה.

*נקודת מבט-רוני*
אני:'מאיה!!!…..