אהבה לא הדדית או שאולי כן?♥פרק 6

פרק 6
״מה קרה ?״ לירן שאל אותי.
״כלום,״ עניתי בלי חשק וחזרתי לשכב במיטה.
הוא באמת מצטער על זה שהוא חיפש אותי ?, חשבתי לעצמי, או שהוא אמר את זה מתוך עצבים ?
בלי לשים לב, ירדה לי דמעה. ואז לירן בא יש לידי וניגב לי תדמעה
"די,לא שווה לך לבכות בגללו"הוא אמר
"אני ילך לאחות לשאול אותה מתי ישחררו אותך "הוא אמר ליטף לי תשיער ויצא.
ישבתי בחדר ושמעתי דפיקה בדלת
״אפשר להיכנס ?״ עומרי שאל.
״עשה מה שבא לך !״ אמרתי לו בקרירות והסטתי את מבטי לרצפה.
חסר לי רק לראות אותו, אני עוד אתפרק !
״אני מצטער !״ הוא אמר והתיישב לידי.
״על מה ? לא עשית כלום !״ אמרתי ומצמצתי כמה פעמים כדי להעלים את הדמעות.
״זה יצא בלי כוונה, הייתי עצבני״ הוא מלמל.
״אבל חשבת על הדבר הזה !״ אמרתי והרמתי את מבטי אליו
"תקשיבי שקד אני ממש מצטער פשוט ראיתי אותו מלטף לך תלחי נהייתי עצבני אני לא יודע מה עבר אליי"הוא אמר באתי להגיד משהו אבל בדיוק הדלת נפתחה ולירן עמד שמה
״מה הוא עושה פה ?״ לירן שאל בפרצוף מזלזל.
״עושה פה מה שבאלי לעשות פה !״ עומרי ענה לו בקרירות.
״תעיף את עצמך מהחדר הזה כמה שיותר מהר לפני שאני אעשה את זה בכוח !״ לירן התקרב ושמתי לב שהוא איגרף את ידו.
״למה מה תעשה לי ?״ עומרי קם.
״סתמו !״ צרחתי כאשר הם התקרבו אחד על השני.
״עומרי, לירן, אתם פשוט מתנהגים כמו ילדים קטנים !״ צעקתי ופניתי לעומרי. ״אתה חתיכת מטומטם, לירן זה בן דוד שלי !״
ופניתי ללירן. ״גם אתה מטומטם, עומרי זה ידיד שלי !״