אהבה מחוץ לחוק – פרק 16

-נקודת מבטה של לוריאן-
"אל תזוזי" התעצבן השיכור והחטיף לי סטירה חזרה על הלחי , הטבעת שעל ידו שרטה והרגשתי איך הדם זולג על לחיי .
המכה הייתה חזקה ושתקה אותי לא הצלחתי לצעוק לעזרה , הדמעות זלגו על לחיי והתערבבו עם הדם .
השני נעלם ממראית עין , שמעתי קול התאבקות ואז חבטה רמה ברצפה .
הגבר שנצמד אלי התחיל להילחץ וניסה לברוח , אבל מהר מאוד גם הוא נפל על הרצפה בחבטה עזה .
ראיתי את קייל , חיבקתי אותו חזק , פחדתי שהם יפגעו בי שוב .
"את בסדר?" שאל אותי .
"כן" אמרתי וניגבתי את הדמעות מהלחיים שלי .
הוא הרים את פניי אליו והביט על הלחי שלי , "הוא הכה אותך?"שאל ובחן את החתך שנגרם מהטבעת .
הנהנתי וניגבתי את הדמעות שזלגו שוב על לחיי .
הבטתי על קייל הוא גם חטף כמה מכות , הגבה שלו נפתחה , וירד לו דם מהשסע בשפה .
"בואי נילך" אמר לי .
*
-נקודת מבט של קייל-
יצאנו מהבר ונסענו בחזרה למלון .
"לא היה לך נשק?" שאלתי אותה .
"לא הספקתי להוציא את הסכין" אמרה לי .
נכנסנו אל המלון ועלינו במעלית אל הקומה שלנו .
נכנסנו לחדר שלה , "בואי נחטא את המכה" אמרתי לה .
היא התיישבה על המיטה בזמן שהלכתי להביא את הערכה עזרה ראשונה שנמצאת במקלחת בכול חדר במלון הזה .
חיטאתי את החתך עם חומר חיטוי ושמתי מעל פלסטר קטן .
"בוא אני יטפל בפצעים שלך" אמרה אחרי שסיימתי לטפל בה .
"לא צריך" אמרתי .
"אל תתנהג כמו תינוק , תן לי לטפל בזה" אמרה .
"אני בסדר" אמרתי , ויצאתי מהחדר שלה טורק את הדלת .
נכנסתי אל החדר שלי וסגרתי את הדלת , נכנסתי לחדר המקלחת נועל את הדלת .
החתכים שעל פניי ניראו כלום לעומת הכאב שחשתי במותן .
הורדתי את החולצה ונשארתי בלי .
חתך אדום ארוך נגלה לעניי , הוא הצליח לדקור אותי כשנאבקתי איתו .
הדקירה לא עמוקה , אבל גדולה וכואבת נורא .
לקחתי מגבת פנים לבנה התלויה ליד המראה על וו , הרטבתי אותה במים קרים שזרמו בשטף מהברז .
ניגבתי את הדם מהחתך , והנחתי את המגבת על השיש של הכיור .
שמעתי דפיקה על הדלת "קייל תפתח לי את הדלת " .
לבשתי מהר חולצת טריקו קצרה והסתרתי את אזור הדקירה .
פתחתי את הדלת , "מה?" שאלתי אותה .
"תן לי לטפל לך בפצעים , זה יכול להזדהם אולי אתה צריך טפרים " אמרה .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
"אני בסדר" הוא אמר , הוא לא ניראה בסדר בכלל הוא ניראה חיוור כמו דף .
דחפתי אותו לחדר , "תישב על המיטה" אמרתי והלכתי להביא את הערכת עזרה ראשונה של קייל מהמקלחת כמו בכול חדר
במלון הזה .
לפתע נגלה לעני על הכיור , מגבת לבנה ספוגה בדם אדום .
מה זה ? בחנתי את המגבת מקרוב .
קייל לא נפצע כול כך קשה בשביל שירד לו כמות כזאת של דם .
יצאתי מחדר המקלחת נכנסת לחדר וזורקת על המיטה שלו את הערכה עזרה ראשונה ומראה לקייל את המגבת המלאה דם .
"מה זה?" שאלתי אותו .
"זה כלום" אמר וחטף מידי את המגבת המוכתמת דם , כשקם מהמיטה הבחנתי בצליעה קטנה והוא תפס את מותנו הימנית בידו .
"תרים את החולצה" פקדתי עליו .
"על מה את מדברת?" שאל .
נגעתי לו במצח , "אתה קודח קייל, אתה איבדת המון דם " אמרתי .
"לא איבדתי דם , זה מהאלכוהול אני שיכור" אמר וניסה לתרץ .
"קייל תוריד את החולצה עכשיו!" צעקתי עליו .
הוא היסס לרגע ואז הוריד את החולצה הקצרה שלבש , מתחת לחולצה נחשף חתך אדום גדול נוטף דם .
"אלוהים אדירים" מלמלתי .
*
-נקודת מבטו של קייל-
"אני בסדר" אמרתי והחזרתי את החולצה למקומה .
"אנחנו הולכים לבית החולים , עכשיו! " אמרה .
"אמרתי שאני בסדר" צעקתי עליה חזק .
היא נבהלה , אפילו אני נבהלתי מהכעס שנשמע בקולי .
היא עצמה עניים ונשמה נשימה עמוקה , "מצידי תדמם למוות" אמרה ויצאה מהחדר טורקת אחריה את הדלת .
"לעזאזל" התעצבנתי , שפשפתי את עניי חזק ונאנקתי מכאב .
החתך כול כך שרף וכאב והראש הסתחרר כתוצאה מהאלכוהול , אני לא יכול שלוריאן תראה אותי ככה .
לקחתי את חומר החיטוי מהערכה עזרה ראשונה וניקתי את החתך , לבשתי מעל את חולצת הטריקו ויצאתי מהחדר הולך
לכיוון החדר של לוריאן.
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
רצתי אל החדר שלי ונעלתי את הדלת , שילך לעזאזל מה אני דואגת לו בכלל?
בלי שרציתי הדמעות זלגו מעניי , שטפתי את פני במים קרים וציוותי על עצמי להירגע .
הורדתי מעלי את הבגדים והעקבים ולבשתי פיג'מה מחממת .
הקור הקפיא את עצמותיי , הדלקתי את החימום ולאט לאט התפשט בחדר האוויר החם .
שמעתי דפיקה על הדלת , "לוריאן תפתחי את הדלת" שמעתי את קולו של קייל .
לא עניתי לו , ולא פתחתי את הדלת , הוא יתייאש בסופו של דבר וילך חשבתי לעצמי .
"לוריאן בבקשה מימך תפתחי את הדלת !" ביקש שוב ודפק חזק יותר על הדלת .
"לא עניתי , שילך לעזאזל מי הוא שהוא יכול לצעוק עלי ככה ?
"לוריאן תפתחי את הדלת " קרא שוב ודפק חזק יותר על הדלת .
אני לא פותחת לו .
"אם את לא פותחת אני שובר את הדלת , בבקשה מימך תפתחי .
הוא המשיך לדפוק על הדלת והתחנן שאני יפתח לו .
התחלתי להתעצבן כי הדפיקות הפריעו לי , פתחתי את הדלת .
"לך מפה" צעקתי וטרקתי לו את הדלת בפרצוף.
"לוריאן בבקשה מימך תפתחי את הדלת" קרא בפעם המי-יודע-כמה .
"תסתלק מפה" צעקתי לו .
"אני לא הולך לשום מקום עד שלא תפתחי את הדלת " אמר .
"פתחתי את הדלת , "מה אתה רוצה?" שאלתי והדמעות איימו לפרוץ מעני בפעם השלישית הערב .
*
-נקודת מבטו של קייל-
היא עמדה לבכות , והכול בגללי .
היא רק דאגה לי ואני הוצאתי עליה את כול התסכול שלי , "אני כול כך מצטער" אמרתי לה .
הדמעות לא איחרו להגיע פרצו וזלגו במורד לחייה .
נכנסתי אל החדר וסגרתי את הדלת .
היא לקחה צעד אחורה , צעד אחד רחוק ממני .
"אני לא התכוונתי לצעוק עלייך ככה" ניסיתי להסביר לה .
"אין לך כול זכות שהיא לבוא ולצעוק עלי ככה , אני בסך הכול דאגתי לך!" צעקה עלי .
"את צודקת" אמרתי והתקרבתי אליה משלים את הפעם שנוצר בנינו .
"אתה בן זונה חסר רגשות , אין לך לב! אתה לא יכול לצעוק עלי ככה , אתה לא מכיר אותי , אתה לא יודע מה עברתי" .
היא התעצבנה וצעקה עלי , הדמעות זרמו בשטף בלתי פוסק מענייה הכחולות .
"אני יודע" אמרתי לה והתקרבתי אליה יותר .
היא לא כעסה בגלל שצעקתי אליה , היא רצתה לפרוק את העצבים שלה שהצטברו מאז שהוריה נרצחו.
היא עמדה קרוב אלי , "אתה פשוט לא יכול לעשות לי את זה !" , היא נתנה אגרופים לחזה שלי , זה לא כאב לי היא רק
רצתה לפרוק את העצבים שלה .
"אני לא רציתי שום דבר מזה" בכתה .
עצרתי את המכות שלה וחיבקתי אותה , היא הפסיקה להכות אותי ופשוט בכתה נופלת בזרועותיי .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
הבכי שטף את עניי , אני לא בקשתי שום דבר מזה , הכול פשוט תקף אותי במכה , כול הרגשות שהדחקתי בזמן האחרון
מאז שהוריי נרצחו הציפו אותי שוב .
בכיתי , לא הצלחתי לעצור את עצמי , בכיתי בין זרועותיו .
התיישבנו על המיטה והבכי לא עצר , הוא ליטף את גבי ושיערי , וניגב מידי פעם את דמעותיי .
הוא עטף אותי בידיו הגדולות אחז ולא שחרר , "הכול יהיה בסדר" אמר וניסה לנחם אותי למרות שהוא בעצמו לא נשמע כול כך בטוח .
ישבנו בחדר החשוך ורק קול הבכי שלי נשמע .
הוא ליטף את שיערי וניגב את דמעותיי .
התפללתי שהכאב יעלם .
הדמעות שזלגו מעניי הכתימו את חולצתו השחורה .
לאט לאט הבכי גווע , "מרגישה יותר טוב?" שאל אחרי דקות ארוכות של שקט שעדיין הייתי בין זרועותיו החמות .
הנהנתי וניגבתי את דמעותיי .
"אני כול כך מצטע.." הוא קטע אותי והרים את פניי כדי שאני יביט בו , "אין לך על מה להצטער" אמר .
"אני כן צריכה להצטער זה לא היה במקום כול מה שקרה , והכול באשמ…" הוא שוב קטע אותי והפעם בנשיקה על שפתיי .