אהבה ממבט אחרון-פרק 2
"אבא שלך אומר שהוא מוכן לשלם לכל בית ספר אחר חוץ מזה" אמרה אמא לבסוף.
"מה הבעיה שלו?" שאלתי בעצב. באמת התעצבתי שאני לא הולכת לבית הספר היוקרתי ההוא.
"הוא לא מוכן לשלם מחיר גבוהה כל כך" אמרה. הסתכלתי סביבי וסביב הבית היוקרתי שלנו, בית פרטי, עם ברכה, ועם כל מה שאני רוצה אני מקבלת, מ היותר טוב מזה?!
"אבל אתם.. אתם" גיגמגתי.
"אני יודעת…" חייכה אליי אמא "תדברי איתו, את תמיד מצליחה לשכנע אותו" קפצתי ממקומי.
"לא עכשיו" היא אמרה לי והתיישבתי "למה?" שאלתי אותה והיא הרכינה את ראשה "תני לו להירגע אחריי הריב שלנו".
—————
"הריב שלהם"?! הם רבו על איזה בית ספר אני אלך! אנשים משוגעים…
לא היה לי עם מי לדבר כי אני לא יודעת איך החברות שלי מסתדרות עכשיו כי אני לא איתן באותו בית ספר.
קמתי לעבר התמונות של כיתה ו'.
נראתי ילדה מתבגרת שכבר יש לה גיל 12, ונראתי גאה בגיל שלי ובעצמי, חייכתי לעצמי וניגשתי למראה.
שערי שהיה אסוף בקוקו, מוזהב ויפה, פנים רציניות, עיניים גדולות ועגולות, אף קטן ומתוק, ושפתיים ורדרדות.
לבשתי פיג'מה עם ציור כלבלב שכאילו נובח כי הפה שלו פתוח כאילו הוא נובח, ועם נעלי בית עם ציור של הפיג'מה.
אמא שלי אמרה לי פעם, שהיא החליטה שאיכשהוא צבע השיער שלי, עזר לה לבחור את השם בשבילי, ג'וליאנה, היא לא יודעת איך, אבל עזר.
אני מקווה מאוד שההורים שלי כבר יחליטו לאן אני אלך ללמוד וכדאי להם שמהר…
——–
למחרת יצאתי לטייל והרגליים שלי הובילו אותי לחטיבה היוקרתית, הבטתי שם על משחק כדורגל שם בנים ושמתי לב שהפתח לשער סגור במנעול, אפילו יש להם אבטחה מיוחדת בשבתות.
אבל אז כשרציתי כבר ללכת סובבתי את ראשי במהירות ו…
תגובות (2)
תמשיכי !!
תמשיכיי מהההר ! : )