אהבה מעבר לסורגים

פרק א'

בכל יום ראשון בשבוע מגיעה אמילייה לבקר את בעלה הכלוא בבית כלא במרכז הארץ.

כדי להגיע אליו נאלצת לצאת מביתה בדרום הארץ מוקדם מאד כי הדרך אורכת לפחות שעתיים כשהיא מחליפה 4 אוטובוסים.

היא אהבה את בעלה מעמק ליבה ולמענו הייתה מוכנה ללכת באש ובמים.

הוא נכלא למשך 10 שנים ומתוכן רק 2 חלפו. בעלה של אמילייה הסתבך עם "סמים כשהוא לא אשם כלל אך מאחר וסירב להלשין על חברו למחרת כלולותיהם נעצר ולאחר שהייה של ימים מספר בבית המעצר נישפט ונידון ל- 10 שנות מאסר.

"השמים נפלו על הזוג הצעיר שתכנן בפרוטרוט את טקס הנישואין וגם את ירח הדבש אותו היו אמורים לבלות "בספינת אהבה".

"החלום נגוז כלא היה" בעלה יורי נכלא ובזה תמו החלומות עד לאחר שיחרורו שעדיין רחוק כמו "מזרח למערב".

כשהגיע אמילייה השבוע לבית הכלא בישר לה יורי בשמחה ענקית כי אפשרו לו "לארח אותה" בין כתלי הכלא לשעות מספר ובהן הם ינסו "להרות" להביא תינוק או תינוקת לאויר העולם.

אמילייה לא ענתה ויורי תהה ? את לא מרוצה?!!!!

אמילייה השיבה לו שהיא אוהבת אותו הכי בעולם אך להביא ילד כשהיא חיה בגפה אי שם בדרום הארץ זה לא נשמע טוב ,

"אין מי שיעזור לי יורי אהובי – אפילו להגיע אלייך אם יהיה לנו תינוק זה יהיה בלתי אפשרי"

אמילייה אהובתי – "אבל אם לא נעשה את זה כשאנחנו צעירים הרי נשאר בודדים במהלך כל השנים" ……….

אמילייה "את צריכה להגיד לי מתי חל הביוץ כדי שיהיה סיכוי סביר שאולי תכנסי להיריון כבר בפעם הראשונה"?

יורי "אני לא מקבלת את המחזור שלי בתאריך אחיד כך שאינני יודעת מתי חל הביוץ" מה שאני מציעה זה כי אעקוב אחר המחזור בחדשיים הקרובים ואדע פחות או יותר למתי תבקש את המפגש בינינו"

"טוב מתוקה שלי אני אוהב אותך , אני רוצה לנשק לך אין סוף נשיקות ואני יודע מה עובר עלייך כשאת בבית לבדך ואני כל כך רחוק ממך.

"אמילייה יצאה מבית הכלא מאד מודאגת על עצם ההתייחדות עם בעלה בין כתליו ואם באמת תכנס להריון כיצד תוכל לתפקד ?".

היא צעדה לכיוון תחנת האוטובוסים שקועה במחשבות מצד אחד – היא "מתה להיות אמא" אך בנסיבות המציאות שנקלעו לתוכה יורי והיא , האמהות תקשה עליה"

היא התיישבה על הספסל בתחנה ולידה התיישבה אשה מבוגרת מאד. אמילייה זזה מעט כדי שיהיה לאשה מקום נוח על הספסל באוטובוס והזקנה הודתה לה.

"סליחה פנתה האשה לאמילייה – "כל כמה זמן מגיע האוטובוס לכאן" ? כל חצי שעה לערך השיבה לה אמיליה. "את מי באת לבקר בבית הסוהר שאלה הקשישה את אמילייה"?? "את בעלי" "ואת ? את בני" הקשישה חייכה לעבר אמיליה וחיוך עלה על שפתייה " אל תפחדי ילדה טובה הכל יעבור ושוכחים את התקופה הקשה "האמיני לי מתוקה שאני מדברת מתוך ניסיון של שנים ארוכות."אמילייה חייכה אליה חזרה.

האוטובוס הגיע ושתי הנשים עלו עליו וכמובן ישבו אחת ליד השנייה ". אמילייה חשה כל כך מסכנה כל כך מפוחדת וכל כך לבדה ומה יהיה ???? חשבה ????? מה יהיה ?????

האשה המבוגרת פנתה אליה וביקשה …….."אנא אל תבכי חבל על הדמעות שלך כי הן לא תעזורנה לשפר את המצב הקיים אך את בריאותך הן תקחנה בשמחה אגב המשיכה האשה "שמי חנה ומה שמך אמילייה"

האוטובוס עשה את דרכו ואמילייה חשה מאד מאד עייפה ולאט לאט הניחה את ראשה על כתפה של האשה שלצידה.

"הקשישה חשבה בליבה "כמה סבל יש בעולם הזה ?? "אשה צעירה כל כך יפה ועדינה מבקרת את בעלה בבית הסוהר" "אלוהים התחננה הקשישה עזור לכולנו כדי שנדע להתעמת עם החיים ולשרוד!!!!!

המשך יבוא