אוהבת אותך אפילו ש…פרק 4

פרק 4

היום הראשון ללימודים. לא משנה בן כמה תהיה זה עדין יעלה בך ניצוץ של התרגשות.
כולם באים בלבן בדרך ככל , אז איכשהו זה יום חגיגי כזה שמסמל את ההתחלה של תקופה לא מלהיבה בכלל.
אבל זה יב , אז לקחתי את הכל באיזי. שנה אחרונה ואני הולכת להנות בה עד סוף כוחות.
אז לבשתי חולצה לבנה . זה מין הרגל כזה. וג'ינס גבוה צמוד כהה עם טיפה קרעים. איילנר מעל העניים האפורות תכולות שלי , ואודם בהיר בהיר.
בעזרת השמש גם לא הייתי צריכה סומק , כי האדום הזה אחרי הים הוא אפילו יפה יותר.
' אני נועה ושירן נפגשות בשמונה וחצי בכניסה לתיכון , תהיי שם ♥ ' קיבלתי הודעה מאלמוג.
אין בעיה. העברתי סרוק על השיער השחור שלי ואני מוכנה.
ארוחת בוקר. תיק קטן. מפתחות. בי אימא בי אבא. בי דולב.
דולב הוא אחי הגדול, לא כזה גדול כי ההפרש בנינו הוא רק שנה , אבל בכל זאת.
לצבא הוא לא ממהר להתגייס , הוא דוחה את זה עוד ועוד אלוהים יודע עד מתי.
בינתיים חיית לילה זה בהחלט תיאור מתאים לגביו.
אז מכיוון שהתיכון הוא כמה דקות מהבית שלי הלכתי ברגל , מביטה בכל האנשים הלבושים לבן בחוץ.
" אני לא מאמינה ששכחת !! השנה אנחנו לא באים בלבן כל שכבת יב השנה באים באדום , מה תעשי עכשיו ? " נועה הביטה בי קצת בשוק וקצת באשמה.
או מי גאד אני לא מאמינה ששכחתי . עד כמה בן אדם יכול להיות מטומטם !! טוב למזלי הבית שלי קרוב ואם אני ירוץ אני יספיק לבוא מהר.
" שתי שניות אני פה , שלא תעזו להיכנס " אמרתי והתחלתי לרוץ לכיוון הבית.
" מה אתה דפוק זוז !!" צעקתי ואפילו לא הסתכלי על מי שהתנגשתי בו. אבל אני זוכרת שהחולצה שלו הייתה אדומה. הוא משלנו.
המשכתי לרוץ ונכנסתי מהר לבית לא אומרת לאף אחד שלום וישר עולה לחדר. חולצה אדומה מהארון. ואני מוכנה.
" חחחח תרוצי תרוצי אולי תרזי קצת "
" דולב קפוץ לי , יאלה בי " תוך כמה דקות כבר הייתי שוב בשער התיכון , רואה שהבנות כבר הספיקו להתנפל על שתי בנים שלא הכרתי בכלל.
התקרבתי אליהן בחיוך מתנשף " יאלה נכנסים ? למי מחכים ? " שאלתי ונשקתי לכל אחת מהן.
" תכירי זה רן וירדן הם תאומים לא זהים, הם חדשים בשכבה " שירן הציגה לי אותם ואחד מהם התקרב ונשק לי בלחי " רן , שני ? " הוא אישר וחייכתי. נראה נחמד , שיער כהה ועניים כחולות.
השני שעמד שם גם נשק לי בלחי " הדפוק שדחפת מקודם , נעים להכיר " צחקתי. אוי הוא נראה ממש טוב. שחום גבוה וחיוך כובש.
אחר כך נכנסנו לתיכון. טקס תחילת שנה התחיל.
המנהלת דיברה ודיברה ודיברה ודיברה. ואז היא שוב דיברה.
לפחות היה כיסאות לשבת עליהם, התנחמתי.
" אני ושי עשינו את זה אתמול " נועה לחשה לי באוזן ושמעו את החיוך שלה.
הבטתי בה במבט המום " אומגיאדדדדדדדד !!! מה את סתומה ? " איך היא מספרת לי דבר כזה ככה , באמצע טקס תחילת שנה. מטומטמת.
המנהלת שתקה לכמה שניות ונעצה בי מבט. כמה תלמידים חנפנים גם הסתובבו והסתכלו בי משתיקים אותי באשמה.
שיקפצו לי . החברה הכי טובה שלי כבר לא בתולה. !!!!!
" טוב קומי מפה, אנחנו עפות לשרותים ואת מספרת לי הכל " ציוותי לה בשקט ומיד קמנו, דוחפות כל מיני כיסאות בדרך ומיד מתחילות בהצגה.
" תקשיב שימי, קיבלתי מחזור ואני עומדת להקיא, נועה באה איתי " הודעתי ספק שאלתי את הסגן והמשכתי להתקדם עם נועה לעבר השרותים.

היא התחילה לספר לי, הם היו אצלו בהתחלה לא תכננו כלום. הוא היה כזה מתוק רגיש וחמוד ( שי ?) והם נפתחו אחד לשני בנוגע לדברים ששי אף פעם לא חלק איתה. הם התחילו להתנשק. היא חשבה לעצמה
שהם כבר שנתיים ביחד. היא אוהבת אותו . הוא אותה. הם התקרבו לאט לאט. בגד פה , בגד שם. הם עשו את זה.
" אני הבן אדם הכי מאושר בעולם " היא נאנחה וחיבקה אותי. אוי כמה שמחתי בשבילה.
אז התחבקנו ככה עוד כמה דקות.
ואז נשמע הצלצול.
אני ונועה לא באותה כיתה אז לצערי נפרדנו כאן , קובעות להיפגש בהפסקה בספסל הקבוע שלנו עם כולם.
יב7 הנה אני באה.
נכנסתי לכיתה, כולם דיברו בניהם ומיד קלטתי את החברים שלי בקצה הכיתה.
חיבוק נשיקה לכולם. וראיתי גם את ירדן יושב בניהם. לראות את הפרצוף שלו כל בוקר בהחלט יהיה מעולה.
התיישבתי ליד אלמוג , והיא בינתיים סיפרה לי חווית מחול. היתה בלונדון הכלבה :(
ואז נכנס המורה לכיתה.
" אז בוא נשמע , מישהו עשה משהו מעניין בחופש ? " השאלה הקבועה. אני שונאת את השאלות האלה. כי תמיד בהשוואה לכולם אני הכי פחות נהניתי.
אחת שחתה עם דולפינים. אחד פגש את נשיא ארצות הברית. אחד היה באילת וכמעט מת מוודקה , אבל הוא נהנה. זה היה אביב , תמיד שנאתי את הילד הזה . הוא כזה שיטחי
כל מה שמעניין אותו בחיים זה לשתות ולזיין ולשתות ולשתות ולהביא עוד בנות. ולעשן ולשתות.
אז אחרי שהסבב של החווית עבר על כל הכיתה בערך הגיעו לירדן " הפכתי למדריך גלישה , והוצאתי שיר עם הלהקה שלי חח וסתם הייתי כמה פעמים בחול , לא משהו רציני. " חי טוב הילד.
חייכתי אליו והוא לא החזיר לי חיוך משום מה.
" את לא מבינה איזה יפה הוא שר " אלמוג אמרה לי . מאיפה היא יודעת .
" הוא הופיע במלון שלי בלונדון, הורססס ! " היא שלחה לו נשיקה באוויר והוא קרץ לה.
" אז אתם מכירים מלפני ? " שאלתי מופתעת. אלמוג היא ילדה ביישנית שבדרך כלל לא מתחברת לאנשים חדשים.
" בטח, הוא התחיל איתי בלונדון חחח " היא צחקקה. מוזר העינין, היא גם לא הזכירה את העובדה שהיא סירבה לירדן.
אולי היא לא סרבה לו ?