אחוות טהורי הדם-פרק שני [מכיל אקט מיני]

נקודת מבטו של ביל:
אני וחברי הטוב ניק,התיישבנו בעודון החשפניות סקרימז אשר היה מפורסם בשל רקדניותיו המוכשרות,משקאות טעימים ושלל נרחב של בנות שרוצות להפוך לבופה שלך הלילה ללא תשלום.
כן החיים טובים,כל לילה משכיב בחורה אחרת,ניזון ממנה ובבוקר עוזב את דירתה ללא פתק,ללא זכר.
התיישבתי על הבר,אני וניק מזמינים כמה שוטים של ויסקי משובח ויוקרתי .
"אתה בטוח בזה?" שאל ניק במבט מודאג "בטוח זה לא מילה" סינתי והוצאתי מכיסי המוסתר של המעילי תמונה,מגיש לניק.
"היא יפה כמו אמה" חייך ניק מביט בפניה של קאתרין ג'ונס או יותר נכון ביתי,חצוית דם בת 19 וחצי.
"אני מודע לזה" סיננתי בכעס .
"עד מתי תכעס ביל?זה לא אשמתך שאיזבל מתה" חייך חיוך עצוב,מנחם,מלא ברחמים.
"זה באמת באשמתי,הייתי צריך לשנות אותה,לא לתת לה לברוח, במיוחד שאני יודע מה עובר חצי אנושי חצי ערפד ששורד גורם" קיללתי חרישית,בולע בלגימה אחת את הכוס השמינית.
"ברמנית כוס גדולה אחת הפעם" סימנתי לה בחיוך והיא השיבה חיוך פלרטטני,בטח מדמיינת לאן זה היה יכול להתגלגל עם רק אני והיא היינו פה.
"אתה צריך להיות פיקח שתפגוש את המלך" סינן ניק חרישית וביטל בהרמת יד אחד את הזמנתי,מסמן לה שתביא לי מים.
"נקווה שבכלל הוא יסכים" סיננתי בלחש,מביט בתמונה של ביתי שעוד כחודש תחגוג יום הולדת 20.
היא הייתה באמת יפה כמו אימה,עיניים ירוקות גדולות,צבען מיוחד שכמותו לא ראו מעולם ושיער שחור ארוך וחלק.
שפתיים וגוף הנראה כמעשה ידיו של אלוהים,אשר עיצב אותו במיוחד בשבילה,ממש כמו אימה.
הוא הכיר את אימה לפני 20 שנה,זכר את אותו היום כמו אתמול.
=פלאשבק=
-מבט כללי-

הוא יצא למועדון חשפניות עם חבריו לאחווה כאשר ראה אותה,נערה בסביבות העשרים לחייה,יפהפייה מולבשת בלבוש חושפני,מוכרחת לעלות על הבמה ולרקוד.
ריקודה היה מהפנט,היה בו משהו מעבר לחושני אלא עצוב,זה מה ששידר לו הריקוד שלה.
לאח שירדה מהבמה הרגיש דחף ללכת לחפש אותה וכך עשה.
כשמצא אותה היא מופתע לגלות אותה מקופלת בתנוחה עוברית וגבר בן ארבעים,כנראה בעל המועדון מכה אותה.
בתנופה אחת העיף ממנה את הגבר הזה ועזר לה לקום,מרים אותה כמו נסיכה ונושא אותה לביתו.
הוא הביט בה מחוסרת הכרה,שוכבת במיטתו,שיערה הבלונדיני אשר מסתיר את פניה היפות.
בתנועה קטנה הזיז את קצוות שיערה וליטף אותה ולא יכל להתאפק ונכס למיטתו,מחבק אותה,נרדם.
כשקמה בבוקר הופתעה לראות גבר לידה "מי אתה" שאלה בחשש
"אל תפחדי ממני אני לא יעשה לך כלום" חייך אליה חיוך מרגיע והיא הביטה בו במבט חסר הבנה
"עשינו משהו?" שאלה מסמיקה ,מביטה מתחת לשמיכה כדי לוודה שבגדיה עדין עליה.
"שהבאתי אותך לפה היית מעולפת" חייך והסיט את קצוות שערה מעיניה,היא מביטה בו מהופנטת.
הוא התקרב לאט לאט אליה,מצמצם מרחק כשסוף סוף שפתי נחו על שפתיה בשלמות.
מרגע לרגע הנשיקה נהייתה יותר ויותר חושנית,סקסית ועמוקה.
לאט לאט הפשיטו את הבגדים אחד לשני וכעבור כמה דקות חדר לתוכה, גוער מעליה,נושק לה בעוד היא מוציאה
קולות הנאה מפיה .
לאחר שגמר נשכב לצידה,מחבק אותה ולוחש לה מילות אהבה.
"את כלכך יפה איזבלה,ליליאן שלי" נשק לעורפה ,מוצץ את עורה בקצת ומשאיר לה סימן קטנטן.
"למה זה ?" גיחכה,מתהפכת לכיוונו,נושקת לשפתיו.
"כדי שכולם ידעו שאת שייכת לי ואני לך,שאת ואני קשורים לעולמים" חייך אליה חיוך מאוהב.
"מי מאמין שהכרנו רק אתמול" חייכה במבוכה,נקברת בצווארו,מסניפה את ריחו הגברי.
"לא משנה הזמן אלה אהבתי אליך לילאן שלי" נושק לה.
כך עבר לו שבוע,שבוע בו היו נפגשים,מטנים אוהבים מתחת לאור הירח,מפנטזים על חיים מאושרים.
כאשר יום אחד בא לבקרה בדירתה,הכין לה הפתעה רומנטית,שייט באחד מהיכטות הרבות שלו.
כאשר נכנס לדירתה ראה אותה בוכה,סימן גדול וסגול עיטר את פנייה.
"מי עשה לך את זה ליליאן שלי?" שאל בכעס
"מה אתה עושה פה?" שאלה בחוסר הבנה,מוחה את דמעותיה במהירות.
"מה קרה?" שאל ברכות,מצמיד אותה אליו בחיבוק,מסניף את ריחה המתוק.
"דיק הבוס שלי שמע מאחד מחברותי לעבודה שאני מתכננת לעזוב ולעבוד בעבודה ישרה" בכתה וחיבקה אותו,לא עוזבת לרגע.
"אז הוא שלח את אחד הבריונים שלו שיכה אותי ויאיים עלי" קולה גווע ובתגובה הצמיד אותה יותר קרוב לגופו,מגונן עלייה.
"אני יטפל בזה ליליאן שלי" אמר בכעס,מתנתק ממנה ויוצא במהירות לכיוון המועדון.
הוא התפרץ למשרד של דיק,מפריע לו בזיון עם אחת מהרקדניות.
"מה אתה רוצה?" הביט בו דיק בשוק.
"את בובה תצאי עכשיו ואתה?יש לנו שיחה לנהל" והרקדנית מיהרה לצאת מותירה את דיק ללא בגד שיסתיר את הזקפה שלו .
"שים עליך משהו" סינן ביל ודיק מיהר בפחד לעשות כדבריו.
ביל התקרב לדיק,אוחז בצווארו ומרים אותו באוויר "אתה הולך להצטער על היום שניצלת,הרבצת לליאן שלי" סינן בכעס.
"ליליאן?מי זאת?" גיחך דיק
"איזבלה,אני בטוח שאתה מכיר אותה" הידק את אחיזתו.
"אה היא?הזונה הקטנה הזאתי?היא די טובה במיטה למרות שהייתי צריך להיות קצת פיזי בעיניין" גיחך
וביל הידק את אחיזתו נוהם "זה סופך,לא רק על מה שעשית לאהובתי אלא לכל הבנות שניצלת עד היום" ניביו התארכו משמעותית ובתנועה קצרה כבר קרע דיק את הגרון,שותה את דמו עד הטיפה האחרונה.
"מה לעזאזל?" שמע קול מאחוריו,הסתובב במהירות וראה את איזבלה מביטה בו בפחד.
"זה לא מה שאת חושבת" אמר,מניח את הגופה בצד ורץ אחריה,לא מעניין אותו עם אנשים ישימו לב לטיפות הדם המעטרות את חולצתו.
"אל תתקרב אלי" סיננה וברחה .
ויותר לא ראה אותה שוב.
כעבור מספר חודשים קיבל שיחה מחסוי,הוא התלבט אך לבסוף ענה "הלו" ענה בקול צרוד מאלכוהול וסמים,אחרי שעזבה אותו הוא נישבר.
"זה איזבלה ורק רציתי להגיד לך שאני בהריון…ממך" אמרה בלחש וניתקה במהירות,לא ונתת לו להגיב.
הוא מיהר לקום ממיטתו ולחבר את הנייד עם כבל למחשב,מאתר את השיחה.
"וושינגטון,שם את נמצאת." לחש ומיהר להזמין לו כרטיס טיסה.
לאחר מספר שעות שכבר נחת הוא לא בזבז רגע ומיהר לחפשה אך היה מאוחד מידי,התבשר לו משכנתה כי לפני כמה זמן אותה אישה קיבלה צירים והובלה לבית החולים,שם ילדה בהצלחה את ביתה אך מתה מדימום רב.
הוא היה שבור,האישה שלו,ליליאו שלו אינה עוד ורק מה שנותר ממנה זה ילדה קטנה.
בכעס רב הוא ניגש לאותו בית חולים,מתקשר לרב המשרתים שלו,פריץ שיגיע בדחיפות לבית החולים.
הוא הלך להרוג אותה,את זה פריץ ידע,הוא חושב שביתו עשתה לו בכוונה,אהבתו לאיזבלה לא נתנה לו מנוח,הוא לא ראה אף אחת מלבדה,היא הייתה החולשה שלו.
כשהביט מלמעלה על אותה תינוקת,התרכך פניו,הוא הביט בה בשמחה,רואה את פני אהובתו באותו יצור קטן.
היא דמתה לאמא ביופייה המיוחד חוץ מצבע שערה שגדל ממש מעט,שחור כמו של אביה.
מאותו יום הוא עקב אחרי ביתו והשגיח אליה מרחוק בעודה עוברת ממשפחה למשפחה ,הוא יכל לאמץ אותה אבל פחד שהיא נטוש אותו כמו שאמא עשתה,שתפחד ממנו.
הוא ידע שבגלל שהיא חצי לא אנושית גורלה כמוהו יגיע מתישהו,והוא יצטרך הרבה עזרה כדי שהיא תשרוד.
מאותו יום תיכנן את התוכנית אשר תעזור לו להבטיח את ביטחונה,המלך.

-חזרה להווה-
"מה היה לך כלכך דחוף ידידי הטוב" שאל אריק או מודע לעולם הערפדים כהמלך עליהם.
הוא היה גבר נאה,שיערו כהה וגופו חסון ושרירי,עיניו היו מוסתרות במשקפיים שחורות.
הוא לבש בגדי עור שחור אשר יחדו את בני מינם והבליטו את גופם.
"אני חייב את עזרתך" דיבר בנימת כבוד,קד .
"דבר" סינן ,מאשר לביל לחזור למקומו ולהתנהג כרגיל.
לאחר שביל הסביר לו את המקרה ואריק רק הקשיב הוא קיווה לתשובה חיובית אך אריק רק קילל וכעס "אני לא הולך לדאוג עכשיו לבת שלך" סינן
"בבקשה אני מתחנן,כל הבנים שלי מתו והיא האחרונה שנשארה לי " אמר בעצב והביט בעיניים מתחננות במלכו.
"אתה צריך לשלוט על הזין שלך ולא להכניס כל בת אדם להריון" סינן בכעס והתרומם כדי ללכת
"חכה,היא הבת היחידה שלי ששרדה את הלידה ולא נדבר שאת אמא שלה לא הייתה משחק כמו האחרות,היא הייתה השילאן האמתית שלי" חייך למראה הזיכרון.
"שילאן?השתגעת?היא בת אדם" כעס אריק ויצא בכעס מהבר,מודע לכך שביל עקב אחריו.
"בבקשה חכה" סינן ביל אך אריק לא הקשיב והמשיך ללכת.
"עצור" צעק אך היה מאוחר מידי,ביל רץ במהירות האור וספג את יתד הכסף בליבו במקום אריק.
"אני מתחנן אלייך" בקשתו האחרונה,לפני שעצם את עיניו,מביט באיזבלה האהובה שלו מחכה לו בכניסה לגן הרפאים.