rok1010
טוב המשכתי בשביל כל אלו שחושבים שסיפורי יפה . אתם מוזרים xd

אחרת פרק 6

rok1010 27/02/2012 667 צפיות 8 תגובות
טוב המשכתי בשביל כל אלו שחושבים שסיפורי יפה . אתם מוזרים xd

. "אנחנו בגן עדן?" שאלתי את דניאל ברצינות "ברוכה הבאה לצרפת" אמר נער והסתובבתי לראות מיהו. ילד בעל שיער ארוך עד הכתפיים, עיניים כחולות מהפנטות וחיוך שובב בחן אותי מכף רגל ועד ראש וכשהגיע לפניי חיוכו רק גדל לידו עמד גבר בן 40 בערך עם התסרוקת השנואה עליי בעולם "הלוואה וחיסכון" עם פנים זועפות וכרס (מזכיר לי בצורה איומה את המורה הנתעב עליי ) , "תכירי זה פיטר וזה מקסים" הציג לי אותם דניאל "את בטח אליס נכון?" אמר פיטר (הנער) בעודו לוחץ את ידיי ואני רק הנהנתי ולצערי גם לחצתי את ידו של הזקן שגם לא כל כך שמח מזה , "שנראה לה את המקום של התערוכה?" שאל פיטר את דניאל "למה לא?" השיב דניאל והם התחילו לדבר זה עם זה בעדינו צועדים. אני הייתי עסוקה בלהסתכל על מה שסביבי. ככל שהתקדמנו הרגשתי יותר ויותר כאילו אני בחלום אבל לא רציתי להתעורר זה היה מושלם מדי כדי שיהיה אמיתי. ראיתי בניין מפואר בדליותיו היו מקושטים בוורדים אדומים יפהפיים , הקירות היו מקושטים בפיות מעופפות , הגג היה מקושט בצבע זהב שנראה כבוער לאור השמש והוא נראה כנלקח מסיפור אגדות, "זה המקום שבו נעשה את התערוכה שלך" אמר לי דניאל ואני הסתכלתי עליו בהלם "באמת?" אמרתי בשוק מוחלט "כן" הוא אמר ואני חבקתי אותו בחוזקה "תודה! אני חולה עלייך!" אמרתי בקול מתלהב והוא לטף את ראשי "ידעתי שתאהבי. רוצה להיכנס?" ואני בלי לענות לו אפילו נכנסתי לתוך הבניין . המקום היה מבולגן מאוד והבנתי שדניאל הביא אותי לפה כדי שאעזור לו לסדר והסתכלתי עליו במבט קר וציני "אני פחות אוהבת אותך ממקודם" והוא רק התחיל לצחוק "קדימה עצלנית קטנה שלי תתחילי לסדר" הוא אמר בעודו פותח את הקופסאות ומוציא את ציורי היקרים ללבי בגסות , " אם אתה מכריח אותי לעבוד לפחות תתייחס בכבוד לציוריי" והוא רק גלגל עיניים אבל לפחות הוציאי אותם יותר בעדינות. בעודי תולה על הקיר תמונה של שטן ומלאך מתנשקים, פיטר התקרב ובחן את הציור במבט חסר הבעה . נסיתי להבין מה הוא חושב על הציור וגם לא להשתגע יותר מדי (אם יש משהו שמשגע אותי מכל הדברים בעולם זה אנשים שמסתכלים על הציור שלי במבט חסר הבעה. תחייכו, תעשו פרצוף מגעיל אבל תגיבו למען השם!) והוא אמר לבסוף "זה ציור מדהים" (תודה שהגבת באמת!) , "תודה" אמרתי בעודי ממשיכה לתלות ולסדר שם אבל הוא המשיך להיות תקוע בציור. "הציור באמת עד כדי כך יפה בענייך או שאתה סתם אין לך כוח לעזור לי?" שאלתי אותו "גם וגם" הוא ענה מרותק לציור אני גררתי אותו משם בעודי אומרת לו מעוצבנת "או שאתה עוזר לי או שאני מכניסה אותך לתוך הקופסא ושולחת אותך ליפן" והוא ענה משועשע "איזה נימוסים חבל על הזמן!" אבל בכל זאת עזר לי לסדר. בעוד אנו מסדרים הוא שאל "תגידי, מאיפה היה לך הרעיון לצייר את הציור הזה?" והראש שלי צעק זה אמיר ואני


תגובות (8)

שתקיי, הוא מושלם!!!! תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/02/2012 11:06

חחחח כן… הרבה אומרים לי שאני מוזרה…
אבל הסיפור שלך באמת באמת באמת (!!) יפה!! (עזבי עכשיו את כל הקטע של המוזרות…)
אז קדימה מותק, תעלי פרק במהירותתתתת!!
אוהבת- נטלי:)

27/02/2012 11:09

אני מסכימה לחסויה בעינים עצומות הסיפור מקסים תמשיכי מהר בבקשה תודה ממני בקי ♥♥

27/02/2012 11:10

הי נטלי גם את חושבת במו חסויה וכמוני אז מה הסיפור של ROK 1010
דחוף להמשיך נ ק ו ד ה ♥♥♥♥

27/02/2012 11:13

אהבתי מאודדדדדדדדדדד תמשיכיייי מהרררררררררררר

27/02/2012 11:29

תודה רבה ממש כיף לי לקבל תגובות כאלו (:

28/02/2012 07:21

אויש….את באמת חושבת שאנחנו מוזרות שאנחנו חושבות שהסיפור יפה?!?!?!?!?!??!?!
אם כבר,את מוזרה!!!!!!!!!

28/02/2012 08:40

חחח אני יודעת שאני מוזרה (:

28/02/2012 11:25
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך