Angel with a shotgun
יש המשך...אם זה מעניין וטוב,תאמרו לי ואני אמשיך אותו :) אה,יש מצב לשגיאות קלות בפיסוק^^ --- זהו סיפור שמתרחש בטורינו שבאיטליה,בשנת 1791. יהיה שם אקשן,דרמה ומתח-נפוליאון,דוכסי סבויה ועוד... :)

אין לו ממש שם,אבל לצורך העניין נקרא לו "שלושת האחים"

Angel with a shotgun 22/04/2014 608 צפיות 7 תגובות
יש המשך...אם זה מעניין וטוב,תאמרו לי ואני אמשיך אותו :) אה,יש מצב לשגיאות קלות בפיסוק^^ --- זהו סיפור שמתרחש בטורינו שבאיטליה,בשנת 1791. יהיה שם אקשן,דרמה ומתח-נפוליאון,דוכסי סבויה ועוד... :)

~פורולוג~
טורינו, איטליה 1791
היה זה באחד מלילות הסתיו האיטלקיים, רוח קרירה נשבה חרישית בחוצות העיר,
מבשרת את תחילתו של סוף הסתיו, וסופה של תחילת החורף. בשעת לילה מאוחרת זו
לא טייל אף אחד ברחובות העיר, וארבעת הנהרות החוצים את העיר ברשת מימית
הוסיפו לרגיעה הזו, עת נעו מימיהם באדוות גלים חרישית, מתנפצים קלות אל היבשה
בקול מרגיע,ליד ארמון המלך-מלכה של סרדיניה וראש בית סאבויה הלא הוא הדוכס קרלו
אומברטו-ששכן בחלקת בית סאבויה שבעיר. מבנה עצום ממדים, שבשעריו
עמדו כמה זקיפים סמוך לשער, שומרים על מלכם מכל פגע רע.
בשעת לילה מאוחרת זו, נעשו עיניהם כבדות קמעא, ולשמור על עירנות היותה משימה קצת קשה. הם העסיקו כל אחד את עצמו בדברים המעניינים אותו, קריאת ספרים או שתיית
אלכוהול ברמה לא מספקת בכדי לתת עילה למפקד המשמר להעניש אותם למחרת.
לפתע נשמע רעש מרחוק, כמו רעם מתגלגל. הם זנקו ממקומם, אוחזים ברוביהם.
במורד הרחוב ממול במרחק מספיק, כזה שהואר מעט על ידי פנסי הרחוב המעטים
הפזורים מסביב לכיכר שלפני הארמון, נראתה כרכרה שחורה ממהרת לכיוון הכיכר,
"ידוע לך על ביקור כלשהו המתוכנן בסביבות זמן זה של היום אצל המלך?" שאל אחד
הזקיפים את חברו, הלה הניד בראשו לשלילה, מטעין את רובהו אגב כך.הכרכרה המשיכה במהירות בדרכה, נכנסת לתוך הכיכר ומתקדמת לכוון השער.
הזקיפים כרעו בתנוחת ירי, ממתינים שהיא תיכנס לטווח האש של רוביהם, אך לפתע
נעצרה הכרכרה, ודמות עטוית שחורים ירדה ממנה והניחה על ריצוף הרחוב תיבת עץ
גדולה, אחר זינק לבוש השחורים חזרה אל תוך המרכבה. הרכב, שלא נראה באפלולית,
סובב את הכרכרה והחזירה באותה דרך ממנה באה, נעלמת באפלולית הלילה, מותירה
הדי רעמים מתגלגלים ברחוב אחריה.
אחד הזקיפים, ברונטינו שמו, שאל את חברו, "מה תאמר על זה, בנדיקטו? שניגש
לבדוק את תכולת התיבה?", ומשהנהן בנדיקטו, קמו השניים מתנוחת הירי בה היו כל
העת, וצעדו לאט לעבר התיבה המונחת במרכז הכיכר שלפני הארמון, רוביהם מכוונים
לפניהם לירי בכל רגע נתון. התיבה לא היתה סגורה לגמרי, המכסה היה מורם כמה מילימטרים. בנדיקטו שלף גפרור מכיסו והתכוון לשפשף אותו במכנסיו בכדי להאיר ולראות מה קורה בפנים, אך ברונטינו היכה על ידו, "שוטה שבעולם, אולי יש שם אבק שריפה או כל חומר אחר המסוכן במגע עם אש…" בנדיקטו הנהן בניד ראש, על פרצופו שפוכה הבעת טמטום.
ברונטינו הרים את המכסה אט אט בעזרת הכידון שבקצה רובהו, ולאור פנסי הרחוב
שעמדו מסביב לכיכר, ראו השניים מחזה מוזר. התיבה היתה מוצעת כעין מיטת תינוק
קטנה, מרופדת היטב בכרים וכסתות, במרכזה שכב יצור זערורי וישן, נושם קצובות
ולידו נחה מגילה מגולגלת חתומה בחותם שעווה בלתי מזוהה.


תגובות (7)

אני מעריצה שלך!!!!

22/04/2014 18:36

*עניין
ממש אהבתי את כותבת מצוין.

22/04/2014 18:41

    תודה רבה לך :)
    (*עניין?)

    22/04/2014 18:43

    כן כתוב בכותרת 'אין לו ממש שם, אבל לצורך העיניין'
    כותבים עניין (:

    22/04/2014 18:46

אה,צודקת.
חחחח אפילו לא שמתי לב,תודה על התיקון :)

22/04/2014 18:48

אווו..אני כבר אהבתי אותו מהשורה הראשונה
(אני מאוד אוהבת סיפורים שקרו פעם)

09/06/2014 09:49
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך