אין שם-פרק 1

התעוררתי, חברותיי שישנו ליידי כבר התעוררו ויצאו משקיי השינה שלהן, חלקן עדיין ישנו, יצאתי משק השינה שלי.
"בוקר טוב, לוסיל" אמרה ג'יליאן האדישה, הוצאתי מרשמלו מהתיק שלי וזרקתי עליה.
"היי!" כעסה ג'יליאן, צחקתי.
"בוקר טוב" אמרה לילי שבדיוק עברה ליידנו, היא כרסמה שוקולד.
לילי היא יפה. הרבה יותר יפה ממני. השיער שלה שחור ומלא ברק ועייניה כחולות, ואני סתם ילדה עם שיער חום בהיר ועיינים ירוקות עם גווניי חום.
"בוקר טוב.." מילמלתי, לילי נתנה לי קוביית שוקולד והלכה לאוהל שלה.
"נתנה והלכה" מילמלה ג'יליאן.
"את יכולה להיות פחות אדישה?" אמרתי באדישות ונזכרתי שגם אני כזו.
אני לא בבית, אני בעצם בטיול כיתתי. אנחנו נמצאים ביער ירוק ומלא עצים.
"לוסילוס, את יכולה להביא לי את השמפו שלי?" צעקה לי ג'ייטל מהנהר, שזה אמור להיות מקום המרחץ שלנו.
"כן!" זרקתי לה את השמפו והיא תפסה, ביינתים אני כבר התלבשתי, תלבושת אחידה אדומה ומכנסיי ג'ינס רחבים עד הברכיים.
אני לוסיל, אני מכונה "זורו", או "לוסילוס", או "לוסילוני", אין לי הרבה מה להגיד על עצמי.
"תלמידים!" שמענו את קולה של המורה אמלייה, כל הבנות שהתרחצו יצאו מהמים והתלבשו, ואז הסתדרו בטור מסודר.
הלכנו אחריי המורה, כנראה לתוך מערה.
"לוסיל..לוסיל.." שמעתי, אני הוזה. המשכתי ללכת.
"רעאר" שמעתי.
לפתע, הסתובבתי, והרגשתי כאב – ונפלתי ארצה.