אינויאשה- פרק 7(חלק א')

בחנתי את החרב מכל צדדיה כשכולם מסתכלים עליי פעורי פה, ג'אקן נראה הכי מופתע מכולם, מה אני אמורה לעשות עם החרב עכשיו?
"אתה לא אמור להסתכל לצד!" צרח אינויאשה אל סשומארו, אינויאשה העיף את טפריו לעבר סשומארו שהתחמק ממנו במהירות, הוא עף עד אליי ונעמד ממש צמוד.
"מי את?" שאל באדישות בוחן אותי "למה את היית מסוגלת לשלוף את טטסיאגה?"
שמעתי את מיוגה אומר לאינויאשה "אני מניח שסשומארו לא מעוניין בך יותר, החיים שלך ניצלו".
זה אומר שעכשיו הוא מעוניין להרוג אותי?!
"טיפש!" צרח אינויאשה על מיוגה "סשומארו תעזוב אותה, אין לה שום עניין אתך!!" אמר לעבר סשומארו.
איך אני בורחת מפה? "אינויאשה" צרחתי לעברו שיבוא להציל אותי, שמתי את החרב מלפניי בתנוחת לחימה כדי להרחיק את סשומארו ממני "אם תתקרב אליי אני אהרוג אותך" איימתי עליו, אני מקווה שזה יעזור, לא שאני יודעת איך להשתמש בחרב הישנה והחלודה הזאת, אבל תמיד יש פעם ראשונה.
"לא אתה ולא אני יכולנו למשוך את טטסיאגה החוצה" סובב סשומארו את ראשו לעבר אינויאשה "והיא יכולה למשוך אותה בלי להתאמץ אפילו, ובלי שהכישוף ישפיע עליה, ואתה אומר לי לעזוב אותה?" שאל סשומארו.
"אין לי מושג למה הכישוף לא השפיע עליה" ניסה אינויאשה לגרום לו להתרחק ממני, אני באמת משכתי את החרב בלי כוונה, אני לא רוצה למות בגלל זה. "היא רק בת אדם פשוטה" המשיך אינויאשה להסביר לו.
"קגומה" צרח לעברי אינויאשה "תמסרי לסשומארו את טטסיאגה" ציווה עלי, אני לא הולכת להביא לו את החרב הזאת, אם כולם כל כך מתאמצים בשבילה היא בטח חשובה.
"לא" צרחתי לעבר אינויאשה בחזרה "אם סשומארו לא הצליח לשלוף את החרב, סימן שהוא לא הבעלים החוקיים שלה" הצמדתי את החרב אליי עוד יותר "אני לא אתן לו!"
"טיפשה" צרח אינויאשה "לבת אדם רגילה אין מה לעשות עם החרב הזאת, תפסיקי להתערב!!"
כיוונתי את החרב לכיוון אינויאשה בעצבים "להפסיק להתערב אמרת?!" צרחתי עליו, הרי כל מה שאני עושה זה בשבילו!
סשומארו נאנח אנחה עמוקה, נזכרתי שהוא קרוב אליי אז כיוונתי את החרב בחזרה אליו.
"אינויאשה" אמר בשקט "נראה כאילו אתה מתעניין מאד בפעולות של אדם, למה להגן עליה? למה לתת לה ללכת? למה לאהוב אותה?" הוא התקדם לעבר אינויאשה באיטיות.
"אני בהחלט לא ירשתי את הרגשות שהיו לאבא שלנו כלפי בני אדם כמו שאתה ירשת" אמר.
"היו לו את הרגשות לבת אדם רגילה, לאימא שלך.. זאת החולשה של הלב, זה הסיבה שאבא שלנו נראה איך שהוא נראה עכשיו, מת! קללת הדם הטמאה הזאת חדרה לגוף שלך, זה הדם שגורם לך לחבב בני אדם?" שאל
"טוב זה לא ממש מעניין אותי!" אמר סשומארו, והסתובב לעברי.. הוא הושיט את ידו והעיף לעברי נוזל ירוק וחומצי ששרף אותי בכל חלקי גופי.
"אינויאשה" צרחתי, שיבוא לעזור לי, שמתי את החרב מלפניי ועליה עף כל הנוזל הירוק, הכל מסביבי נמס בשניות מלבד החרב, נפלתי לרצפה שכל הנוזל הנמס מכסה את כולי.
"קגומה" צרח אינויאשה.
"חסרת תועלת לחלוטין , אהה אינויאשה" אמר סשומארו לאינויאשה. "בני אדם, בדיוק כמו שדים למחצה חסרי תועלת".
שמעתי את רגליו של אינויאשה רצות, בטח הוא מנסה לפגוע בסשומארו "תתעורר" אמר לו סשומארו "עם דם כמו שלך, אתה לא יכול אפילו לגעת בי" שמעתי קול חבטה ענקית, אני מקווה שזה לא אינויאשה שנפגע, אני חייבת להיחלץ מהנוזל הזה אני נחנקת פה.
שמעתי את השוט של סשומארו מצליף, אני מקווה שהוא לא פוגע באינואישה.
"מה יכול חצי שד לעשות?" שאל סשומארו "אתה רק חצי שד" צרח, וקול חבטה אדירה נשמעה, אני מניחה שהוא פגע בו עם השוט שלו.
"זה לא משנה אם אחד הוא אדם או שד" שמעתי את אינויאשה אומר "אני לא יכול לסלוח לך ששיחקת את הזיכרונות של אמא שלי! למענה אני לא אפסיד לך!" צרח, שמעתי את רגליו רצות שוב, וקול חבטה.
"זה למען אמא שלי" צרח, הוא פגע בסשומארו?
"וזה למען קגומה" חבטה יותר גדולה נשמעה, למעני?
"למה?" שמעתי את ג'אקן שואל "הוא היה חסר תועלת רק לפני שנייה"
"כעס בשביל סתם בת אדם?" שאל סשומארו באדישות האופיינית שלו "אתה פועל בלהט ובתשוקה כדי להגיע מהר למוות שלך"
"טיפש" אמר לו אינויאשה "אני אחתוך אותך ואוציא ממך את כל האוויר שלך.. בשביל קגומה שמתה במיתה חסרת טעם!" בשבילי? אבל אני לא מתה, אני חייבת לצאת מפה כבר ממש חנוק לי, התחלתי לדחוף מעליי את כל הנוזל המגעיל שחנק אותי.
יצאתי לאוויר ולקחתי נשימה ארוכה "איזה מזל, חשבתי שכבר הלך עליי" אמרתי בקול מחזיקה בידי עדיין את טטסיאגה.
אינויאשה הסתכל עליי במבט חסר הבנה, קמתי על רגליי במהירות "היי" קראתי בכעס לעבר סשומארו וכיוונתי לעברו את החרב "אתה באמת ניסית להרוג אותי!!"
התקרבתי לעבר אינויאשה ועמדתי לידו כשהחרב עדיין מכוונת לעבר סשומארו "אתה הולך להתחרט על זה עכשיו, תתכונן"
"הנה קח" נתתי בחיוך לאינויאשה את החרב, כך הוא יכול לחסל את סושמארו "אני חושבת שיש לחרב הזאת יש כוחות מיוחדים" אמרתי לו, אני בטוחה שהיא זאת שהגנה עליי ממוות בטוח, כי היא היחידה שלא נמסה מכל הסביבה שהייתי בה, ואני שמתי אותה מלפניי להגנה.
"איך זה שאת כל כך אנרגטית?" שאל אינויאשה בחוסר הבנה מוחלט, למה הכוונה שלו?
"אני מבין" אמר סשומארו "הכישוף של החרב הגן עלייך" אני ידעתי את זה! אבל למה כל הרצפה מתחתיו רועדת?
"מדהים" קפץ מיוגה על כתפו של אינויאשה "זאת טטסיאגה שסיכלה את הרעל של אדון סשומארו, אינויאשה אל תפחד. תנסה את טטסיאגה על אדון סשומארו בעצמו." אמר לו מיוגה.
"תפסיק לברבר" אמר סשומארו בכעס נוראי, רוח הסתובבה סביבו, ברחתי במהירות מאחורי אינויאשה, גולגולות מתות מהרצפה עפו באוויר אחת אחרי השנייה על ראשו של אינויאשה, סשומארו הזה הוא כל כך מרושע ואכזרי.
"טוב, בוא נראה אם חצי שד יכול להחזיק בטטסיאגה" אמר סשומארו בעניין. "אני יעיד!" צרח, העיניים שלו התרחבו ונהיו אדומות, וכל הפנים שלו התעוותו, הוא שינה את הצורה שלו לשד כלב לבן ענקי ומפחיד כשהדבר היחיד הדומה היה הירח הסגול על המצח והפסים הוורודים בצדי פניו.
"הוא השתנה" אמרתי לאינויאשה בפליאה.
"עכשיו הוא בצורה האמתית שלו" אמר אינויאשה מחזיק בחרב בעוצמה, סושמארו התקרב אלינו צעד אחר צעד, כאשר כל צעד מרעיד את כל הרצפה.
אינויאשה חייך "וכל זה בגלל שהוא חושק בטטסיאגה" הלכנו אחורה כשסשומארו ממשיך להתקדם ולהראות לנו את פיו מלא הניבים, הוא נראה יותר מפחיד ככה.
"לחרב הזאת באמת יש כוחות כל כך מדהימים?" זלזל אינויאשה, הוא העיף את החרב באוויר כבוחן אותה מתכוון להתגרות בסשומארו.
"קגומה" הסתובב אלי אינויאשה "לכי להתחבאות בקרבת מקום" ציווה עלי, זה רעיון טוב אבל לאן אני אלך?
"מקום קרוב? איפה?" שאלתי את אינויאשה, הוא כבר לא הקשיב לי הוא עף לעבר הראש של סשומארו עם החרב צורח "טטסיאגה עכשיו תראי לי את הכוחות שלך"
אינויאשה פגע בגבו של סשומארו עם החרב, שאפילו לא דגדגה לו, סשומארו קפץ לעברי והעיף את הכף שלו מלאת הטפרים רצתי במהירות כאשר הכף שלו שברה את הקיר מאחוריי.
"הוא דחף אותי בחזרה" אמר אינויאשה המופתע, וברח ברגע האחרון מכפו של סשומארו, שניסה לפגוע בו שנייה אחר שנייה, עם פיו, עם ידו, אינויאשה ברח ממקום למקום.
"היי, מיוגה" קרא אינויאשה והסתכל על כתפו "מה קורה? למה החרב לא פועלת? היא אפילו לא חותכת גוש קטן".
"אינויאשה, החרב הזאת היא הירושה של אביך אתה חייב להאמין בכוחות שלה, בשום אופן אל תשחרר אותה, ועכשיו תסלח לי" ראיתי את מיוגה קופץ מגבו של אינויאשה כששק על גבו, הוא בורח?
סשומארו התקרב לעבר אינויאשה כשמפיו נוזל ירוק נופל על הרצפה וממיס אותה.
"קגומה האוויר מורעל, אל תנשמי את זה".
"לא לנשום?" אני אמות אם אני לא אנשום.
"תעלי למעלה" הצביע לי אינויאשה לעבר המקום שממנו באנו, שמה האוויר לא היה מורעל.
טיפסתי לעבר מעלה, כשאני מתבוננת כל כמה זמן באינויאשה שנלחם בסשומארו "אינויאשה" צרחתי לעברו, אני ממש דואגת לו.
"לא חשוב" בא לידי מיוגה במהירות "רק תברחי, האדים הרעילים האלו יכולים להרוג כל שד מידית" הוא המשיך לטפס לעבר מעלה. אבל מה עם איניואשה?
"היי" קראתי למיוגה והסתכלתי למעלה, הוא בורח מהר "אינויאשה יהיה בסדר?" שאלתי, הוא נעצר לשנייה "אני תוהה, רק תעזבי את זה לאדון אינויאשה עכשיו" אמר, זה אומר שהוא לא בטוח שאינויאשה יהיה בסדר.
"אנחנו חייבים להתרכז בבריחה" אמר מיוגה.
"אינויאשה" צרחתי לעברו, האדים התחזקו יותר, המשכתי לטפס בתקווה לנשום קצת אוויר צח, הגעתי לפסגה נושמת בהקלה, סשומארו עף במהירות לעבר השמיים כאינויאשה מחזיק בצווארו. אינויאשה עזב אותו וקפץ קרוב אליי מכוון את החרב הישנה לעבר סשומארו, כשסשומארו מתכונן להתקפה חדשה.