איקו- ההתחלה – פרק 1.

לכולם יש משהו שהם לא ראו לפני בעולם הזה ,

זה משהו מאוד אדיב ומתוק ..

אם הם היו רואים את זה , כולם בוודאי היום רוצים את זה .

וזה למה העולם מסתיר את הדבר ..

כדי שאנשים לא יוכלו להשיג אותו בקלות .

יום אחד מישהו ימצא את זה ,

רק האדם הזה ישיג את זה ..

זה משהו כמו זה .

• • •

הלב פועם, הסומק על הלחיים גובר, והמחנק בחזה גדל מרגע לרגע,

כל צעד בריצה שלה כנראה מבטיח לה שהיא לא תחזיק מעמד עוד הרבה,

אבל בכל זאת היא עדיין ממשיכה לרוץ,

כל פעם מביטה אחורה על מנת להבטיח שאין אחד שרודף אחריה,

לפתע היא עוצרת , חשה שמישהו מתקרב ..

היא מנסה לזוז אבל הרגליים שלה לא נותנות לה .

היא מנסה לרוץ עוד ועוד אבל רגליה מסרבות לנוע,

האיש הולך ומתקרב ..

ובדיוק שנייה לפני שהוא מגיע אליה –

טטטטטטטטררררררררר ~ !!1 #$%^&*

השעון המעורר מצלצל.

והיא קמה בבהלה מגלה שהכל היה חלום בלהות שלא חוותה לפני כן.

איקו מסתכלת לחלון רואה שהגיע הבוקר ,

' הינה עוד בוקר שבא עליי לטובה.. מקווה שהיום יהיה קצת יותר מרגש..'

היא חושבת לעצמה ונאנחת,

איקו מגיעה אל מול המראה, מביטה בה ומתמתחת קלות,

היא מביטה על הפנים שלה לכמה רגעים.

" יווווווווווווווווש !@#$%^&* " גבותייה מתכווצות ופיה מתעגל מעלה.

" היום זה עוד יום עבודה מהנהההה, קדיממההה אני יכוללהה לעשות אתזהה !!!" היא צועקת ומרימה את הזרועות מעלה.

" אוי על מי אני עובדת." היא אומרת ומניחה אותן מהר בחזרה.

" אין לי כוח לנשום." היא מגלגלת את עינייה ואז מתכופפת כדי להישען על הכיור,

אבל במקום זה היא מחליקה והראש שלה נדפק בכיור והיא מקבלת מכה.

" נהדר .. = ~ = " היא מתעצבנת ומביטה בכעס על השיש של הכיור.

היא מרכינה את ראשה ומביטה על הרצפה.

" אויי .." היא נאנחת ומניחה את היד על הסנטר שקיבל את המכה.

' די נמאס לי מהשגרה הזאת.. אני רוצה שמשהו יוציא אותי מזה..

משהו .. שיקרה ויוציא אותי מהשעמום הזה… '

איקו חשבה לעצמה והתרוממה באיטיות,

את האמת שבתוך תוכה היא ידעה שכלום לא הולך לקרות .

היא נכנסה חזרה לחדר לובשת שמלה לבנה המגיעה עד ברכיה ,

מסרקת את שערה ועושה צמה ארוכה .

" עכשיו באמת , הגיע הזמן לחזור למציאות." היא אומרת ויוצאת מהחדר בחיוך רגוע.

~

" בוקר טוב אוטוסה . " איקו אומרת לאביה ומתיישבת על הכיסא שמול השולחן מניחה רגליים עליו.

אוג'סימה מסתובב ומביט בה לרגע המום,

" איקו ! מה את עושה?! תורידי את הרגלים שלך !!! " הוא מתעצבן ורץ עם הצלחת שהחביתה עליה,

והוא מחליק והחביתה עפה אל עבר התקרה ונדבקת אליה.

איקו מורידה את הרגליים מהשולחן ומביטה בו כמה שניות, ואז פורצת בצחוק.

" יופייייי ממש בוקרר איתך כל פעםם אותם סיפוריים , כבר 17 חביתות שניקיתי מהקיר הזה אני אפילו לא יודע בשביל מה אני טורח ?!#*%(!%*!(#%* "

" הפעם … הפעם אני אנקה.. " אומרת איקו בין צחוק לצחוק,

" טוב הבנו את זה. תכיני לך אחת בעצמך הפעם." אוג'יסמה מתעצבן ונעמד.

" לאלאלאללאלאאל !!! לא ! אני מבטיחה הינה, זהו, שקט. " איקו מתיישבת בצורה מנומסת מול השולחן.

" זה לא יעזור לך תאכלי את מה שיש." אוג'סימה אומר ונעמד על כיסא כדי לנקות את החביתה.

" צינימים?" איקו שואלת, " תלונות?" אביה מביט בה במבט אכזרי.

" סליחה." היא עונה ומחניקה עוד צחוק קטן.

איקו התחילה לאכול בשקט שותה מדי פעם מהמיץ תפוזים שהיה על השולחן .

כשגמרה לאכול הודיעה לאבא שלה שהיא יוצאת לחווה,

היא הגיעה לחווה מלטפת בכניסה את הכלב העצלן שלה ונכנסת פנימה .

שמה לו אוכל , ומפזרת גבינות מסביב לחתולים שמגיעים מבחוץ.

ואז ניגשת לסוסים , לאחר חצי שעה של הברשת הסוסים יוצאת איקו מהחווה לכיוון הים .

איקו אוהבת ללכת לים,

לשבת על החול הרך ולהקשיב לגלים המתנפצים עליו ,

אוהבת להביט לאופק לראות את העננים שטים להם בשקט כאילו כלום לא מציק להם .

לפעמים היא בטוחה שהיא רואה את אימא שלה מבין הגלים , מביטה אליה בחיוך.

אבל זה נעלם מהר כאילו לא היה לפני שהיא מספיקה טיפה לשמוח.

איקו מתיישבת על החול הרך,

קצות אצבעותיה העירומות לאחר שהורידה את סנדליה , נוגעות במים .

מידי פעם היא זזה באי נוחות כשהמים מדגדגים את כפות רגלייה ,

אך מיד חוזרת לשבת במצבה הקודם .

• • •

אוקי אז בוא נספר לכם מה הולך פה בסיפור .

כמו שהבנתם זאת – איקו , בת השתיים עשרה ,

שיער ורוד חלק עיניים בצבע טורקיז ומבנה גוף ממוצע .

איקו גרה בכפר קטן בטוקיו – יפן הנקרא מנגטסו ,

כפר הירח המלא .

יחד עם אביה – אוג'יסמה .

אתם בטח שואלים את עצמכם מה עם אימא של איקו ,

אז זהו , שאין לה אימא .

איקו איבדה את אמה כשהייתה בת שלוש ,

אפחד לא יודע באמת איך היא מתה ,

אבל כולם אומרים שהיא טבעה בים .

אבל אפחד לא באמת בטוח בכך .

• • •

לאחר ששהתה איקו זמן רב בים ,

חזרה לביתה שם חיכה לה אביה ,

" איקו , אני רוצה לדבר איתך . " קבע .

" אוקי . " אמרה איקו ומבט מבולבל בעיינה .

איקו התיישבה על הספה הקטנה מול אביה וחיכתה בסבלנות שידבר .

" אז ככה .. הבטחתי לאימא שלך שכשתגיעי לגיל המתאים.. אולי קצת אחרי כי הארכתי אתזה.. ם.ם "

" אבא -.-" איקו מתרגזת,

" בכל מקרה…"

ממשיך אוג'יסמה בזמן שדברי אישתו המנוחה מהדהדים בראשו..

כמה זמן לפני שאימך מתה , היא השאירה לי משהו בשבילך.. היא הבטיחה שזה יגן עלייך..
היא טענה שכל עוד יקרה לה משהו , שאני אעביר את זה אלייך ברגע שתהייה כבר מספיק גדולה ואחראית לשמור על זה , אז .. הינה.. " אוג'יסמה נותן לאיקו תליון ועליו מצויירת להבה.

–

לאחר שאוג'יסמה יצא מהמקלחת נשכב ליד אישתו על מיטתם .

לפתע הוציאה אישתו מהמגירה קופסה קטנה וכחולה .

" קח . " אמרה אישתו של אוג'יסמה והגישה לו את הקופסה .

" מה זה ? " שאל אוג'יסמה ופתח את הקופסה מופתע לגלות שם משהו שלא ראה לפני..

" תיתן את זה לבת שלנו , במידה ויקרה לי משהו , אני רוצה שזה יהיה אצלך , אני רוצה שאתה תיתן את זה לאיקו . שהיא תהייה מספיק בוגרת ואחראית לשמור על זה תיתן לה את זה , זה ישמור עליה , זה יגן עליה ." אמרה אשתו של אוג'יסמה רגועה כי היא יודעת שעכשיו ביתה תהייה מוגנת .

"מאיפה יש לך את זה ? " שאל אוג'יסמה את אשתו .

" זה עבר דורות אחרי דורות במשפחה שלנו , כל אימא מורישה את זה לבת שלה , אומרים שיש מישהי מיוחדת , שברגע שהיא תקבל את זה עולמות יתהפכו , הכל ישתנה . אומרים שהיא תקבל כוח מיוחד .. אבל הכל סיפור אגדה ." אמרה אשתו של אוג'יסמה , מגחכת מעט .

"ואת מאמינה באגדה הזאת ? " שאל .

"אני לא יודעת אם אני מאמינה בה , אבל אני לא מפקפקת ." ענתה לו .

" ואם יקרה משהו לאיקו בגלל השרשרת הזאת ? " שאל בתימהון .

" לא יקרה לה כלום , השרשרת הזאת תגן עליה . "

אמרה לו ואוג'יסמה לא ענה .

אוג'יסמה היה מבולבל מכל הסיפור שסיפרה לו עכשיו ,

הוא לא ידע אם האגדה נכונה או לא ,

אבל הוא בהחלט הבטיח לעצמו לתת לאיקו את השרשרת כשתהייה מספיק בוגרת .

" לילה טוב , בעלי . " אמרה אשתו של אוג'יסמה נותנת לו נשיקה קטנה על הלחי והולכת לישון .

" לילה טוב . " מלמל לה , או לעצמו עדיין מבולבל מכל הסיפור .

–

איקו הסתכלה על מה שאבא שלה הביא לה, פותחת את התליון ומגלה שם אבן.

איקו מסתכלת על אבא שלה והוא מחוייך, נראה רגוע למדי.

" תודה אבא " אומרת איקו ועולה לחדר שלה,

שמה את התליון על צווארה, מביטה במראה.

" לא אוריד את זה לעולם." היא נשבעת.

~

איקו רצה ורצה ורצה לא יודעת לא אכפת לה לאן ..

היא מסתכלת כל כמה שניות אחורה לבדוק שאף אחד לא רואה אותה ,

לפתע רגלייה נעצרות לא נותנות לה לזוז ,

איקו רואה מישהו מתקרב ומנסה לרוץ ,

אך רגלייה פשוט מסרבות לזוז , האיש מתקרב ומתקרב ונעמד כמה מטרים לפנייה ,

" איפה זה ? " שאל בקול עמוק ..

טטטטטטטטררררררררר ~ !!1 #$%^&*

צלצול השעון המעורר העיר את איקו וכמו בבוקר של אתמול היא קמה בבהלה ,

לא מבינה למה התכוון ששאל ' איפה זה ' .

לא יודעת אם היא מרוצה מההמשך של החלום או לא,

היא קמה מהמיטה אבל לא כמו אתמול במרץ ,

הפעם איקו קמה לאט וחשה סחרחורת קמה שנעלמת כמה שניות לאחר התייצבותה.

הפעם איקו ראתה את הפנים של האיש הזר בברור ,

היה לו חיוך שטני , חיוך שאין לכל אחד.

היה לו תווי פנים חדים עיניים שחורות בוהקות כאילו נוצצות , ושיער אדום.

' מי זה.. למה הוא מופיע לי בחלום.. ' היא מטלטלת את ראשה ומנסה להתעשת.

" בטח סתום שטויות." אומרת לעצמה ומניחה את כפות ידיה עלי לחייה.

למרות שידעה שזה רק חלום . היא פחדה לחשוב שאולי זה אמיתי.

איקו נכנסת לאמבטיה הקטנה שבחדרה עומדת מול המראה ומצחצחת שיניים .

בוחנת את פנייה . בזווית העין תופסת את השרשרת על צווארה ,

" אני לא יודעת למה .. אבל יש לי תחושה שכל עוד את על הצוואר שלי את שומרת עליי שלא יקרה לי שום דבר רע, לכן אני מרגישה מוגנת." היא אומרת ומחייכת למראה.

איקו מסיימת את ענייניה ויורדת במהירות במדרגות,

לפתע נשמע קול מוכר ועינייה של איקו נפערות,

" יוקי !!! " היא צועקת,

ורצה לחבק את יוקי דודה שלה , אחותו של אוג'יסמה .

" איקו . " אומרת יוקי בחיוך , ומחבקת אותה חזרה .

" מה את עושה פה ? " שואלת איקו בהתרגשות .

" באתי לבקר , מה אסור ? "

" מותר מותר , לי ולך יהיה ממש כייף היום !!! " איקו אומרת שוב בהתרגשות, מרגישה שהיא אביה לא לבד יותר.

" טוב , בואי קודם נוכל ארוחת בוקר , הכנתי פנקייקים . " יוקי אומרת, והן מתקדמות אל השולחן,

יוקי מניחה בצלחת של איקו שלושה פנקייקים טריים.

" רואה אבא? לה זה לא עף." אומרת איקו ותוקעת באחד מהם את המזלג,

" שקט." אומר אוג'סימה בכעס , ויוקי ואיקו צוחקות.

" איטאדאקימסו ! " אומרת איקו , שמה לעצמה מלא סירופ מייפל על שלושת הפנקייקים , ואוכלת בזריזות.

לאחר שגמרו לאכול איקו פינתה את הכלים וחזרה לשבת בסלון אם אביה ויוקי .

" אז מה עושים היום ? " שואלת איקו בחיוך וציפייה.

" בואו נתחיל בסרט ? " שואל אוג'יסמה ואיקו ויוקי מהנהנות בחיוך .

הם התחילו לצפות בסרט , אחרי כמה זמן בערך איקו מרימה את השלט ועוצרת את הסרט.

" מה את עושההה ?! זה הקטע המותחחחח !!! " צועק אוג'יסמה ושם את הידיים על ראשו.

" אני הולכת להביא פופקורן, תרגע !" איקו מתעצבנת.

" מעצבנת !" הוא אומר,

" יש פופקורן בכלל?" שואלת איקו,

" אממ.. אני חושב , תבדקי במגירה . " הוא עונה אחרי התעשטות קלה,

" ממ.. לא חושבת שראיתי." איקו אומרת ונעמדת, הולכת לכיוון המטבח.

" אטו אטו אטו.. הפופקורן…. " היא ממלמלת לעצמה ומחפשת בין המגירות,

" מצאתי!" היא מחייכת לעצמה ברשעות,

איקו מתיישבת על הספה בין יוקי לאוג'יסמה , אוכלת את הפופקורן לאט .

לפתע נשמעת דפיקה בדלת,

" מי זה יכול להיות?" שואלת יוקי,

איקו הסקרנית ישר מסובבת את ראשה אל עבר הדלת כשהפופקורן בפיה.

• • •

עד כאן הפרק הראשון , מקוות שאהבתם .

תגיבו בבקשה ( :