young writer
בקרוב אמשיך את הספר. אשמח שתתנו ביקורת שאדע מה לשפר

אל תעשה את זה פרק 1

young writer 04/06/2018 520 צפיות אין תגובות
בקרוב אמשיך את הספר. אשמח שתתנו ביקורת שאדע מה לשפר

הוא ישב שם, החליפה השחורה הייתה עשויה ממשי יוקרתי, בלורתיו השחורה עמדה זקורה, אך תלתל נפל עח עיניו, הוא לא טרח להסיט אותו מעיניו. הוא הזמין מהברמן עוד כוס וויסקי עם אקסטרה קרח.
ג'יימס ברנר, מגיע לבר בשעות אחר הצהריים, בדרך כלל בשעה שלוש, ונשאר עד השעות הקטנות של הלילה.
תמיד שהיה מגיע לבר עיניו הירוקות הבורקות נכבו לאט-לאט כבר עם השוט הראשון.
אני כבר 3 שנים עובדת בבר, 3 שנים שאני זמרת בבר, 3 שנים שאני מסתכלת עליו מרחוק ולא מעיזה להגיד ב"שלום," פשוט.
התכוננתי בו זמן ארוך עד שקול מוכר נזף בי מאחורה. "ברקת, תעלי מיד בחזרה לבמה, אני לא משלם לך לבהות בלקוחות!" אמר מייקל, הבוס שלי "יתר על כך, אני ממליץ לך להפסיק לבהות באנשים, זה הרגל מגונה."
מייקל היה הבוס שלי כבר זמן ממושך, הוא תמיד חיבב אותי בסתר ליבו, אך תמיד אהב ללבוש מסכה של כעס, כמו חומה, שאף אחד לא יוכל להבין את הבעות פניו. הוא היה גדול ממני בכמעט 5 שנים, בן 23. צעיר בשביל לנהל בר, תמיד חשבתי לעצמי, אך אף פעם לא הערתי לו על זה.
קמתי בתנועה חדה מהכיסא, הרגשתי איך רגלו של הכיסא שורטת את קרסולי ומשאירה שפשוף קל.
עליתי על הבמה שהייתה מלאה בכתמים שחורים-סגולים, לא סבלתי לעלות על הבמה, הרגשתי איך המבטים של כח הגברים השתויים בבר ננעצים בי ומחכים שאפצה את פי ואתחיל לשיר.
התחלתי לשיר "into you", במהלך השיר התבונתי בג'ינס, הוא לא הסתכל עלי בחזרה, אולי העמיד פנים שאני לא קיימת, או שלא רצה להבחין בי בכלל.
לפתע נשמעה יריית אקדח.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך