אמסטרדם פרק 23

בתחנת המשטרה ביררנו במהירות את מיקומו של דאג דנסמן, זה היה שמו הכומר המתעלל.
הוא הועבר לאותו מתקן כליאה שבו עדיין שהתה לורה. בית כלא 'אחווה'. רק מהמחשבה על כך שאאלץ לחזור לשם הייתה לי בחילה, אבל עודדתי את עצמי להתגבר על זה ולתפוס את האוטובוס הראשון שיצא לשם.
טוני שתקה כל הזמן. היא נראתה על סף דמעות ונראה שבכל רגע היא תתחיל לבכות. לא ידעתי למה ולא לחצתי עליה לספר. אולי היא פחדה כמונו והסתירה את זה ממש טוב בסמטה ועכשיו זה פרץ החוצה.
בכל אופן, השתיקה שלה הייתה מבורכת. לא הייתי במצב רוח לדיבורים.
כשהגענו לשם גיליתי שנאלץ לחזור ברגל אם לא נעלה על האוטובוס עכשיו בחזרה, אבל זה לא הרתיע אותי. אמרתי תודה לנהג והוא נסע משם. נכנסנו בצעד מהיר פנימה.
הושיבו אותנו בחדר הפגישות בו דיברתי עם לורה בפעם האחרונה, ואמרו שיביאו את דאג עוד מעט.
עכשיו הפחד החל לכרסם בי שוב. דאג כעס נורא אחרי שמכרתי אותו למשטרה. מה אם הוא עדיין כועס עלי? אולי הוא לא יסכים לדבר בגלל זה? קיוויתי רק שהמקום הפך אותו על הראש כמו את לורה, והוא שכח לי את זה.
כשהוא נכנס ידעתי שהתקוות שלי התבדו. עיניו יקדו בשנאה כשהוא הביט בי, ואם לא האזיקים על ידיו כנראה כבר הייתי מתה. הסוהרת יצאה החוצה והותירה אותנו לבדנו, ואני פחדתי יותר מתמיד.
"מר דאג דינסמן-" פתחתי בפחד, אבל טוני קטעה אותי.
"דאג, הבת שלך נחטפה. אנחנו מנסים להבין את זה לבד, ואנחנו חייבים את שיתוף הפעולה המלא שלך, אז כדאי מאוד שתדבר יפה, כי אחרת אני לא מפחדת להשתמש בקטנטונת הזאת כדי לבעוט לך בביצים." אמרה טוני בכעס והצביעה על כף רגלה. דאג החוויר מיד, נראה שהוא רואה שטוני מסוגלת לגרום להרבה נזק למרות הגודל שלה.
"כשאתיופים מאיימים הם תמיד מקיימים." הוא מלמל.
"אני אקבל את זה כמחמאה. עכשיו תענה לנו יפה, יש אולי אנשים ששונאים אותך או את אזמרלדה ברמה שהיו מוכנים לרצוח אתכם?" שאלה טוני.
"אממ… ייתכן שאותי כמה אנשים.. אבל אני לא חושב שהם היו חוטפים את אזמרלדה כי הם לא ידעו שזו הבת שלי, ולא היה להם שום סיכוי לגלות את זה. אז תפסלו את זה מההתחלה." אמר דאג.
"ולגבי אזמרלדה? היא רבה עם אנשים? אולי עשתה משהו רע?" שאלה טוני במהירות.
"אזמרלדה? על מה את מדברת בכלל? הילדה מלאכית קטנה. תשאלי את הבוגדת תוקעת הסכינים הזו שפה, הילדה פשוט לא מסוגלת להעליב אף אחד. בכל חיי היא הייתה האדם הטהור ביותר שהכרתי." אמר הכומר לשעבר.
"ותאמינו לי, אני השגחתי עליה מאוד מאוד מקרוב. אני יודע מה אני אומר." אמר דאג.
"מה שמותיר לנו את העניין של חוטף סדרתי מתחיל…" אמרתי בשקט, לא רציתי את תשומת הלב של דאג.
"או… שהמניאק הבן זונה משקר לנו באיזה מקום. אני מזהה שקרנים מקילומטרים! תתחיל להגיד את האמת ומהר! מי ירצה לחטוף את אזמרלדה?!" טוני קמה ואחזה בשערותיו, היא משכה אותם לאחור והוא צרח בכאב.
"תדבר חלאה!" היא צרחה שוב, ראיתי את הסוהרת מציצה אל החדר ומחייכת. לא נראה שהיא ששה לעצור את טוני מהמעשים שלה, ודאג ידע את זה. לא משנה כמה חזק הוא יצעק זה לא יעזור.
"טוב, בסדר! אולי יש אדם אחד שירצה לקחת את אזמרלדה!" הוא אמר כמעט בבכי.
טוני שחררה את שיערו וחזרה למקומה, אבל המשיכה לנעוץ בו מבטים מאיימים. אם מבטים היו מסוגלים להרוג הוא כבר היה מת בפעם המאה.
"מי? אני רוצה שמות, שמות מלאים וכמה שיותר מידע." אמרה טוני במהירות.
"פול גרוסק. ואני לא יכול להגיד יותר מזה. אני מתנצל. תהרגי אותי, אבל אני לא אדבר." הוא אמר.
"אנחנו לא צריכים הרבה יותר מזה. חיפוש קצר בגוגל ואנחנו יודעים איפה הוא גר, איפה הוא עובד ואת כל העבר שלו. ובכל מקרה, תמיד יש אתרים שיספקו לנו מידע אם גוגל לא יעזור. עזרת לנו מאוד." אמרה טוני וקמה. הכומר נראה מרוגז נורא, אבל לא היה לי אכפת. למען האמת ממש רציתי שיתרגז. זה הגיע לו לחלוטין אחרי כל מה שעשה לאזמרלדה.
לחשתי לטוני משהו בשקט. היא חייכה, ניגשה אליו ובעטה בחזקה בביצים שלו. הוא צרח בכאב.
"למה?! סיפרתי לכם את האמת!" הוא צרח בזעם והתקפל על הרצפה. "זה בשביל אזמרלדה. שלא תעז להתעלל יותר בילדות, או בבנות בכללי." אמרתי.
יצאנו משם והתחלנו ללכת ברגל בשתיקה. ואז השתיקה החלה להעיק עלי.
"יצאת ממש גיבורה שם, אני פשוט מעריצה אותך לפעמים על הדברים שאת מסוגלת לעשות." אמרתי לה. היא ניסתה לחייך אלי אבל יצא לה חיוך עקום ומזויף.
"למה את שתקנית כל כך? את אפילו לא מתכוונת לרדת עלי או לצחוק על חשבוני קצת? מה קרה לך פתאום?" שאלתי אותה בכעס. השתיקה שלה עלתה לי על העצבים. בסופו של דבר אדם הוא יצור סקרן והוא רוצה לדעת הכל, ואני רציתי לדעת מה קרה לטוני.
"אני לא רוצה לדבר על זה." היא אמרה וחזרה לשתוק.
"אבל אני כן רוצה. אז כדאי מאוד שתגידי לי, כי את עדיין נתונה לחסדי." אמרתי לה. היא נאנחה.
"במקום הזה… פעם היה בו המנזר שלי. זה שגדלתי בו, טוב?" היא שאלה בכעס. זה השתיק אותי לחלוטין, אבל גם הפתיע אותי נורא. טוני התייחסה למקום הזה בכזו קלות דעת, וצחקה עליו בלי בעיה. אפילו התחלתי לחשוד שזו המצאה שלה, אבל נראה שהיא רצינית לחלוטין. המקום באמת פגע בה מאוד, חשבתי לעצמי.
"אני מצטערת." אמרתי בשקט. באמת הצטערתי בשבילה. לא דיברתי איתה כל שאר הדרך. גם כשהגענו הביתה אף אחת מאיתנו לא אמרה מילה. היא פרשה לחדר שלה, ונרדמה מיד, ואני השתקתי את כולם והלכתי לחפש את שמו של פול גרוסק באינטרנט.
כמות התוצאות שמצאתי הייתה מצומצמת בצורה מחשידה. וכולן היו מאוד מתאימות לחיפוש. הן לא היו התוצאות המעצבנות עם שברי המילים, כשחיפשת פול ומצאת פוליגרף, פול מקרטני, ועוד המון תוצאות שלא רצית. התוצאות פה כללו את צמד המילים כמעט תמיד, כאילו מישהו מחק את התוצאות הלא חיוניות.
נכנסתי לאתר שהציע את כל המידע על פול גרוסק, נתתי את כתובת המייל של אד ותוך כמה שניות קיבלתי הודעה עם המון מידע. התחלתי לקרוא את זה.
פול גרוסק נולד ב1989, בגרמניה. אמא שלו הייתה היפית מטורפת, ואבא שלו נפרד ממנה לאחר שפול נולד. אמו, הרמוני גרוסק, גידלה אותו לבדה במשך כמה שנים באתר לקרוואנים על גבול היער השחור ואז, כשהיה בן שש, עברה לאמסטרדם והחלה לעסוק בזנות.
היא הפסיקה להיות היפית ושינתה את שמה למונה. היה לה בית זונות מצליח עד לפני חמש עשרה שנים, אז היא מתה ממנת יתר.
פול התחיל נשר מבית הספר ברגע שאמו מתה והחל לעבוד בתור עובד זוטר במפעל מזרונים עלוב בדרום העיר. הוא הסתגר בביתו והפך לתמהוני מעט, מה שגרם לפיטוריו. הוא נכנס לחובות גדולים אבל אף אחד לא העז להתקרב לביתו כדי לגבות אותם כי מספרים שהוא מטורף לחלוטין ורוצח פסיכופת.
ואז הגיעה השורה שבאמת עניינה אותי- מקום מגוריו. רחוב סטורי, 147. בית אחרון, על גבול העיר. קצה שכונת העוני. הבית מתפורר ובסכנת קריסה כבר שנים, אבל הוא מעולם לא טרח לתקן אותו. בגללו כל הרחוב התרוקן מתושבים לפני שנים. הם סיפרו ששמעו צחוק מטורף וצרחות של קורבנות, אף אחד לא גר שם והכל בגללו.
אם מישהו היה מסוגל לחטוף את אזמרלדה, זה הוא. הוא בטוח ראה אותה ופשוט חטף אותה, בשביל הכיף, כי הוא מטורף. הוא לא טרח להיזהר כי כל האזור נטוש, ולא הייתה שום סיבה שמישהו יתקרב לשם. לא היה לו שום דבר נגד אזמרלדה, הוא פשוט אדם מטורף שאסור להתקרב אליו.
אז למה דאג אמר את שמו? האם הוא ידע שהוא גר שם ופשוט פתר את התעלומה ברגע או שאני טועה, והוא באמת קשור איכשהו לאזמרלדה?
למה שיהיה קשור לאזמרלדה? מאיפה לה להכיר אותו? הוא הרי תמהוני משוגע. אולי הוא קשור לאבא שלה? ולא אליה? השאלות האלו נותרו ללא תשובה מספקת עבורי.
בסוף וויתרתי והלכתי לישון. נכנסתי למיטה של אד ונרדמתי במהירות.