אנדרנלין – פרק 7

״ מה עשיתי ?״ שאלתי ושיחקתי פני תמימה .
״אליסון , שמרי את ההצגות שלך לאלה שמאמינים , למה לעזאזל עשית את
זה ?״ שאל אותי .
״ממתי התחלת לעשן ?״ שאלתי אותו כדי להעביר נושא .
״תעני לי ואז אני יענה לך ״ אמר לי .
קמתי ויצאתי מהמטבח במהירות בלי להגיד דבר , אין לי כבר כוח לכלום .
רצתי במהירות אל מחוץ לבית אל הפינה הקבועה שלי , לשבת על החול הרך והלבן ליד אגם המים הכחולים .
במהרה הוא התיישב לידי .
״למה אתה עושה לי את זה ?״ שאלתי אותו בקול מת וחסר רגש .
״אני לא עושה לך כלום , זה את עושה לעצמך ״ אמר והדגיש את ה-׳את׳ .
״למה הכול כול כך דפוק בי ?״ התוודאתי בפעם הראשונה בקול , השענתי את ראשי על כתפו ויד שרירית עטפה את כתפי .
״שום דבר לא דפוק בך , את עושה החלטות דפוקות ״ אמר , כול מילה שיצאה בפיו נחרטה בליבי , הוא צודק , הוא תמיד צדק .
״למה זה לא מפסיק ?״ שאלתי אותו , אולי הוא זה שיצליח לתת לי תשובה ברורה .
״כי את צריכה להפסיק את זה , זה לא יכול להיפסק מעצמו ״ אמר לי בריאן .
שקט השתרר בנינו , עיקלתי כול מילה ומילה שיצאה מפיו , כול מה שאמר צדק בדבריו .
כול הזמן הוא צודק בעוד שאני כול הזמן טועה , טועה ובגדול .
׳תמיד טעית , את כול הזמן טועה , את לעולם לא תפסיקי לטעות ׳ המוח אמר לי.
למה זה קורה בכלל ? איך זה שהמוח שלי יוצא נגדי ?
׳כי אני יודע בדיוק מה את צריכה׳ ענה לי בחזרה המוח .
הלוואי והייתי מצליחה להשתיק את הקול המציק הזה , לעצור את הכול , לעצור את הזמן מלכת , ולחזור בחזרה אל הרגעים היפים בחיי .
כול הדברים היפים בחיי נמשכו לתקופה קצרה , ומיד אחר כך מגיעה תקופה ארוכה וקשה .
התקופה היחידה המאושרת בחיי , קרתה לפני המון המון זמן , אני אפילו לא זוכרת מתי .
״למה את שותקת ?״ שאל בריאן וקטע את קו המחשבה שלי .
״כי אין לי עוד מה להגיד״ אמרתי לו בחצי חיוך נטול הומור .
השקט שוב השטלת עלינו , שתיקה רועמת באוזניי .
״למה התחלת לעשן ?״ שאלתי את בריאן והפרתי את השקט .
״אמ…״ התחיל לומר ולא ידע להמשיך .
״כשאת פה כול כך רחוקה ממני ומסאם ומדין , התחלתי לדאוג קצת , אז זה הרגיע אותי ״ אמר וגיחך מעט .
״למה ? למה אתה הורס את הבריאות שלך בגללי ? אני לא שווה את זה שתהרס לך הבריאות בגלל כמה החלטות דפוקות שאני עושה ״ אמרתי והשתמשתי במילים שלו ׳ החלטות דפוקות ׳ .
״את מגנט לצרות , קשה שלא לדאוג ״ צחק .
הוא חייך וחשף בלחייו שני גומות חן מתוקות , וחייך חיוך הורס שממיס בחורות .
כול אחד והשיטות שלו , סאם יודע להתחיל עם בחורה ולגרום לה שתחשוב שהיא היחידה בעולם בשבילו , האופנוע של דין זה מגנט לבחורות , הבחורות מגיעות לבד ודין עושה את כול השאר , הוא שטותי ואוהב לצחוק , בחורות מתאהבות בצחוק שלו ונמשכות למראה המחוספס שלו .
ובריאן פשוט בריאן , הבחורות מגיעות לבד ובחיוך אחד שלו הוא ממיס אותן .
״אין איזה בחורה שהשארת בניו יורק לפני שבאת לפה ?״ שאלתי אותו וצחקתי כי זה ברור מאליו שהוא עם בחורות , בכול ערב ובכול סוף שבוע עם מישהי אחרת .
הם לא מתחייבים לקשר שנמשך הרבה זמן , הם פרפרים שמתעופפים מפרח אחד אל האחר .
״לא ״ אמר ודי הופתעתי מהתשובה .
״סאם רצה לבוא אבל בסוף החליט להישאר עם איזה בחורה שהכיר בניו יורק , ואני ודין פה ״ הוסיף על דבריו .
״אז אין איזה בחורה שמחכה לך בניו יורק? כול הכבוד בריאן שיפור רציני ״ צחקתי מעט .
״יש המון בחורות שמחכות לי בניו יורק , אבל החלטתי שאני רוצה להיות פה בשביל בחורה מסויימת , מישהי שמאוד התגעגעתי אליה , מישהי שהיא כמו משפחה עבורי ״ אמר .
״ומי היא בדיוק ?״ שאלתי בצחקוק קטן למרות שידעתי את התשובה .
״זאת את ידפוקה״ צחק וחיבק אותי חזק יותר .
״אני כמו משפחה עבורך ?״ שאלתי אותו.
״ברור , את כמו האחות שמעולם לא הייתה לי ״ צחק .
הרגשתי צביטה מוזרה כזאת , אי אפשר לתאר את ההרגשה שלה , ולא מה זה אומר .
כאב חד שהציק לי לשנייה , ונעלם כהרף במהירות .
״גם אתה ״ מלמלתי אליו .
שוב השקט המציק הזה השתלט עלינו , והשקט רועש באוזניי , שומעים רק את הגלים הקטנים שנשברים על החול הלבן.
״על מה את חושבת ?״ שאל אותי וקטע את השקט שהתחיל לרעום באוזניי .
״על שום דבר , על מה אתה חושב ?״ שאלתי אותו וחייכתי מעט .
״על שום דבר״ חזר כהד עלי דבריי .
״מה יהיה איתנו בסוף ?״ צחקתי .
״בטח נגמר בבית אבות בניו יורק ״ אמר וצחק גם הוא .
״ורווקים״ שמענו קול מאחורינו .
דין התיישב לידנו על החול והתחיל לצחוק.
״אולי אתה תישאר רווק״ צחק עליו בריאן.
״וגם אני ״ אמרתי והצטרפתי אל הצחוק המתגלגל של דין .
״אל תיהי כול כך בטוחה ״ אמר בריאן וגם הוא הצטרף אל הצחוק .

—
הבית שקט , רק תקתוק המחוגים בשעון שעל הקיר מפר את השלווה בבית .
דין ישן על הספא , שמעתי את נשימותיו השקטות והקצובות , החזה שלו עלה וירד עם כול נשימה .
בריאן נרדם גם הוא על הספה השנייה .
על שולחן הקפה בסלון נח בקבוק אלכוהול ולידו שני כוסות ריקות .
גלגלתי עניים , ״לא השתנתם״ מלמלתי לעצמי .
ניגשתי להעיר את דין כדי שיעלה לחדר , ואת בריאן שיעלה לחדר האורחים .
״בריאן?״ נערתי קלות את כתפו והוא התעורר מיד .
״מה?״ מלמל ומצמץ בעיניו מנסה להתרגל לאור מהמטבח .
״תעלה לישון בחדר האורחים״ אמרתי לו, הוא עלה מיד בלי להוסיף דבר .
נגשתי אל הספה השנייה שעליה שכב דין שפוך .
״דין״ נערתי את כתפו בעדינות ולחשתי את שמו , ״דין״ אמרתי וחזרתי על הפעולה .
לאחר כמה ניעורים הוא התעורר , ״מה?״ שאל והתהפך על הספה .
״לך לישון בחדר , לא נוח לישון על הספות האלה״ אמרתי לו וניערתי אותו שוב שיתעורר .
״אוקיי , אוקיי , אני קם״ צחק וקם מהספה .
עליתי אחריו במדרגות אל עבר חדר השינה שהיה שייך פעם להוריי .
הוא נכנס לחדר , הוריד את החולצה הקצרה שלבש שהדגישה את שריריו והתיישב על המיטה .
השרירים של דין גדלו , כניראה הוא מתאמן יותר מפעם , בלי ששמתי לב בהיתי בקוביות הבטן שלו .
״אני יודע שהם יפים״ אמר וצחק .
״מה?״ מלמלתי והתחלתי לצחוק .
״בואי הנה , יש לי סוד לספר לך ״ אמר וחייך אלי את החיוך המושלם שלו שכול הבנות נמסות ממבט אחד ממנו .
״מה יש ?״ שאלתי והתיישבתי לידו על המיטה הרכה והקופצנית .
הוא רכן לעברי , כדי ללחוש לי באוזן .
אבל עד מהרה טעיתי והשפתיים שלו נצמדו לשלי .