אני,אתה והעולם פרק 19 (:

בין רגע מצאתי את עצמי עם שתילים ומעדר .
התחלתי לחפור באדמה בציתנות ,ושתלתי שם פרח סגלגל ,שמשום מה נורא הזכיר לי את עצמי.
הוא היה מכונס בתוך עצמו ,וקצת שונה מכל שאר הפרחים שהיו בערוגה .
זה קצת מוזר להתחבר ככה לפרח,אבל נורא אהבתי אותו.
אחרי כשעתיים ,אייתי ניגב זיעה קלה שהייתה על מצחו וחייך אליי
חייכתי אליו חזרה חיוך מבויש ,וחזרתי בטיפול בצמחים .
וככה חלפו להם עוד שעתיים מהיום .וכבר התחיל להחשיך..
**
האוויר היה לח ,והראש שלי התפוצץ מכאבים .בקושי ראיתי או שמעתי משהו ,הכול היה מטושטש.
האוויר הלח קצת הפריע לי לנשום כראוי ,והתחלתי להשתעל במקצת
"את בסדר ?" איתי לחש לי באמצע שיעור תנ"ך
הנהנתי והמשכתי לשרבט במחברת .
השיעול שלי גבר ,כמה ראשים הסתובבו אליי.
"את בטוחה שאת בסדר ?" הוא שאל שנית.
"כן !" עניתי בעצבנות .אין לי מושג מה יש לי.
'טוב." הוא מלמל לעצמו בחוסר אונים ,וחזר להסתכל על הלוח.
הרגשתי כאילו אני בוערת מבפנים ,האוויר היה כל כך לח ,עד שהרגשתי שהוא מייבש אותי ,הרגשתי ממש איך כל
איבר ואיבר שלי הופך להיות יבש ושברירי.
הכרחתי את עצמי להחזיק מעמד עד לפחות סוף השיעור ,אני לא רוצה לעורר פה מאומה מיותרת.
גם ככה מאז שאני התקרבתי לאיתי הכוונת של הכיתה עלי ,במיוחד אחרי שהוא וענבר הפכו להיו ה-זוג של השכבה ,
למרות שהוא טוען ,שזה היה ונגמר .אני ממש לא מאמינה לו.
"אולי תתחילי להאמין בעצמך !?" נזכרתי בדברי איתי בגינה שהיינו ,לפני יומיים.
"רציני איתי." אמרתי בחדות "אין לי כוח להיכנס לזה עכשיו' .אמרתי בחוסר רצון
"את סתם נכנסת לסרטים מיותרים." הוא אמר וחפר בעצבנות.
"יכול להיות" מלמלתי
"לא יכול להיות
,בטוח."

הפעם השתעלתי ,אבל יותר חזק ,השיעול שלי גרם אפילו למורה שלי להסתובב לכיוון השולחן האחרון בכיתה ,כדי לבדוק
מי העז לעשות קול כזה חזק ,ועוד בבשיעור שלה.
"זואי הכל בסדר?" היא שאלה בקול מפלצתי .
"כן'.מלמלתי בשקט
היא הסתובבה והמשיכה בשיעור .
אני הרגשתי איך כל הגרון שלי צורב מיובש ,איך העיניים שלי הולכות ונעשות כבדות ,ואיך לאט לאט אני שוכבת ,
ומאבדת את ההכרה .