אני והחבר'ה-10

~דרק~
עבר אלינו אחר צהריים רגיל למדי ישבנו ודיברנו לירון נפלאה כרגיל
לקראת ערב מקס נראה נרגש "תראו יש איזה מקום חדש ברחוב מיין, בא לכם ללכת?"
כמו שאני מכיר את מקס או שלא יתנו לנו להיכנס לשם או שיתנו לנו להיכנס ואני אצטרך לגרור את מקס המעולף משם אבל למה לא? תמיד נחמד לראות את מקס משפיל את עצמו
"ואתה בטוח שיתנו לנו להיכנס הפעם?" אני שועל אותו בלגלוג. הוא מטה את הראש אחורה בהבעת תסכול
"זה קרה פעם אחת דרק אולי תניח לזה?!" שלושתנו מתפוצצים מצחוק ומאוד מהר גם לירון מצטרפת
אחרי שאנחנו נרגעים אלכס פונה אלינו ברצינות "טוב עכשיו באמת בא לכם ללכת?"
"כן למה לא? לירון את רוצה?" לירון מהנהנת "יהיה כיף" היא אומרת בחיוך "סיימון?" הוא תוקע בי מבט זועף "נו אתה לא חייב לשתות אם אתה לא רוצה" הוא מגלגל עניים "נו טוב"

~סיימון~
בסביבות 11 בלילה אנחנו יוצאים מהבית אלכס בחולצה לבנה אם פסים ירוקים ומכנסיים שחורים, היא יפיפייה. דרק בחולצה כחולה בהירה. ומקס, לבוש כרגיל. אני רוצה לצאת בבגדים הרגילים שלי אבל לירון
עוצרת אותי "אם אתה יוצא אז לפחות שתראה טוב!" אז ככה שחצי שעה אחרי זה אני יוצא מהבית לבוש בבגדים הכי מגוחכים שלבשתי בחיי "נו די להתבכיין אתה נראה מעולה!" אלכס אומרת לי מחניקה צחוק

~אלכס~
במועדן ממש כיף. דרק ולירון רוקדים. אפילו צב ים עיוור יכול לראות שמשהו קורה ביניהם. אני שמחה בשבילו. מקס כבר שיכור מן הסתם, השיר האהוב אליי מתנגן ואני מושכת את סיימון לרחבה "נו אל תהיה כל כך כבד. זה יהיה כיף!" אני מושכת אותו לרקוד שהשיר נגמר משמיעים שיר לרקוד סלואו אני מתכוונת לחזור לשבת ואז אני מביטה בסיימון לא נראה שהוא רוצה לזוז לשום מקום. אני מחייכת ומחזיקה בידיים שלו אנחנו זזים באיטיות לפי הקצב איך שהוא הראש שלי מגיע איך שהוא לחזה שלו מה שטיפה מוזר כי הוא לא גבוהה בהרבה ממני. בסיום השיר שניינו חוזרים למקום שלנו. לפי המבטים שמקס נועץ בי אפשר לחשוב שכרגע צרחתי שאלפקות זה טעים.
עניי מוצאות את סיימון שמדבר אם מישהו בפינה סיימון אומר משהו והאיש השני (שגבוהה ממנו בלפחות 15 סנטימטר) מתחיל לצרוח אליו דרק ניגש אליו ומנסה להרגיע את הרוחות שעוד שני חברים של הבחור השני מגיעים ומתחילים לקלל את דרק וסיימון. מקס מצטרף במהרה ואני בדיוק מתכוונת ללכת להכניס קצת היגיון בראש שלהם שהבחור הראשון נותן לסיימון אגרוף באף