אני: פרק 1 + הרשמה

"שקט היא מגיעה!!" אמר אחד התלמידים.
והמורה נכנסה.
כולם עמדו לברכה: "שלום וברכה למורה".
אכן, לא הבנו מי זאת המורה הזאת, והאם היא מורה חדשה?
היא הייתה נראית שונה, וגם בביה"ס לא שמים לב לזהותה.
"היי, שמי מירב" היא אמרה.
"אני יהיה המורה שלכם, עד סוף השנה." היא אמרה בחיוך זוהר שהשתקף על משקפייה של ענת.
כולם שמחו, רק ענת, הייתה די עצובה, כי היא אהבה את חן.
"למה חן לא איתנו?" היא שאלה והביטה על עינייה החומות ושפתייה הזוהרות של מירב.
"חן, פרשה מבית ספרנו, בגלל סיבות אישיות במשפחה. ואפילו אני אינני יודעת את הסיבות הללו." היא אמרה וקרצה לענת.
"אז, תלמידים יקרים, לפני שנתחיל, תתחילו להגיד את שמותכם,
כל אחד לפי הטור נתחיל מהתור הזה" היא הצביעה לעבר הטור שנמצא בצד הכי שמאלי של הכיתה.
————
ישבתי על הספסל, לקחתי אבנים זרקתי למטה-למעלה,למטה-למעלה.
וכך שוב ושוב, עד שתגמר ההפסקה.
ענת, הבחינה בי, אבל לא הזיזה את מבטה לאחור, וחזרה לחבורת הבנות.
ראיתי אותן משחקות פינקיו, ולא היה לי האומץ להשתתף איתן במשחק,לא רק בגלל אומץ, אלה גם בגלל שהם ילדות שמתנהגות לא יפה לאחרים.
אחרים? אחרים זאת אני.
קשה לי להשתלב בחברה, כי הכיתה שלנו, כלומר מצד הבנות, וכן, גם קצת מצד הבנים, לא מתנהגים יפה, לכאלה שלא "רצויים".
ובאמת, שזה לפעמים פוגע.
לפתע דנה לא רצתה לשחק, כלומר לא דנה, אלה ה-"מלכה".
וכולם, הלכו בעקבותיה.
הם עשו סיבוב גבי כל ביה"ס.
עד שהגיעו לספסל, ובו אני הייתי "מוצבת".
דנה הסתכלה עליי, בצורה מוזרה, צורה כעסנית, ולולא ענת, שמתחילה לדבר על הלק החדש שלה.
————–
"היי" דניאל אמר וישב לידי בספסל.
"היי.." אמרתי, בזמן שפניי מוצבות לעבר הרצפה.
"מה קרה?" הוא שאל.
"סתם…" אמרתי.
"הבנות?" הוא שאל, כי הוא אכן ידע שכן, יש לי בעיה עם הבנות האלה..
"אני מבין אותך, באמת.." הוא אמר.
הרמתי את ראשי, והסתכלתי על פניו, על עיניו הירוקות.
——
סיפור חדש <3
מקווה שתאהבו (:
תירשמו בהרשמה מה שתרצו (: