מלחמה – הקדמה

-נקודת מבטו של טיילור-
רצתי לאורך הטיילת , רוח קרה נשבה מכיוון הים החורף קרב ובא .
רצתי מתנשף ומזיע , לגופי רק מכנס עד הברך וגופייה לבנה המוזיקה התנגנה מבעד לנגן המוזיקה .
הבטתי אל שפת הים , אור הירח האיר את החול הצהוב והמים כחולים כהים מתנפצים בקול על שפת החוף .
הים סוער והשמיים מלאים בעננים אפורים המאיימים לפרוץ בכול רגע .
הבטתי אל שפת הים דמות דקת גזרה עמדה על קו החוף , שיערה הבלונדיני התעופף ברוח לכול עבר ולגופה גופייה לבנה ומכנס קצר לבן .
מה היא עושה ? עצרתי את הריצה , והבטתי אל עבר הדמות .
היא התקדמה אל קו המים ונכנסה אל הים עד שהקרסוליים שלה נבלעו לגמרי .
אסור לה להיכנס אל הים , זאת משאלת מוות .
הים המשיך לסעור ולהתנפץ בקול על החול הרך .
"היי!!" צעקתי לעברה .
היא הביטה לאחור וראתה אותי , ראיתי את ניצוץ ענייה הכחולות .
היא התעלמה ממני לחלוטין והמשיכה להתקדם עמוק יותר בתוך הים סוער .
המים הגיעו עד מותניה והגלים היתנפצו ועברו אותה , היא רטובה לגמרי .
התקדמתי אל עבר החוף , "היי!!" צעקתי שוב אולי תשמע אותי הפעם, למרות שהייתי בטוח ב100% שהיא שמעה אותי גם בפעם הראשונה .
היא המשיכה להתקדם עמוק יותר ורק ראשה בצבץ מעל המים הכהים .
הלב שלי התחיל לדפוק שוב במהירות , מה היא עושה ? מה היא מנסה להרוג את עצמה ?
רצתי אל החוף מוריד את נעלי הספורט וזורק את נגן המוזיקה והגופייה על החול הצהוב .
קופץ אל בין הגלים לחפש את אותה נערה .
היא נעלמה לגמרי מעניי , צללתי אל המים הכהים מחפש אחר רמז כול שהוא אחריה .
מצאתי דמות כהה במצולות , תפסתי בידה ומשיתי אותה מן המים הקפואים כקרח .
גררתי אותה אל החוף , שיערה רטוב מלא בגרגירים צהובים כשהשכבתי אותה בעדינות על החול .
הצמדתי את שתי אצבעותיי אל עורקה הראשי בצוואר , אבל לא הרגשתי שום דופק .
הקרבתי את אוזניי לפיה ואפה , אבל לא שמעתי שום נשימה , האם איחרתי את המועד?
לחצתי על לוח ליבה בקצב אחיד חמש פעמים והנשמתי אותה .
1.2.3.4.5 והנשמתי אותה , חזרתי על הפעולה שוב , 1.2.3.4.5 והנשמתי אותה . היא החלה להשתעל ולירוק את כול המים שבלעה אל ראותייה .
"את בסדר?" שאלתי אותה . ענייה נפקחו לאט לאט והבטתי אל תוך ענייה הכחולות בהירות , כמעט זוהרות בחושך הסורר מסביבנו .
היא נרגעה קצת ונשמה עמוק , "אדיוט" צעקה עלי , "למה משכת אותי מהמים ?" שאלה עצבנית .
"את כמעט טבעת" אמרתי לה כדרך אגב מסביר את המובן מאליו .
הדמעות התערבבו עם מי הים המלוח שעל פנייה והיא רצה ממני .
"חכי שנייה!" קראתי אחריה , אבל היא רצה במהירות ונעלמה הרחק ממני .

אריאל וולטר היא נערה בת 17 שיערה ארוך בלונדיני וענייה כחולות בהירות , היא נולדה למשפחה עשירה לא חסר לה דבר מלבד החופש .
היא מאותן הילדות הטובות שמקשיבות לכול דבר שאביה או אימה אומרות , מוציאות ציונים טובים .
אריאל יודעת לנגן על כינור , פסנתר , אבל היא לא מעוניינת בכול זה היא רוצה רק להרגיש חופשייה .
להרגיש חופשיה כמו בסרטים , לברוח מהבית להשתכר עד שעה מאוחרת לבלות עם חברים , להתאהב.
היא בודדה , למרות שהיא אף פעם לא לבד . יש לה שני חברות הכי טובות אלכסנדרה וריינה .
היא לא מספרת לאף אחד מה עובר עליה גם לא לפסיכולוג שההורים שלה משלמים כסף רב כדי שתדבר ותפתור את הבעיות שלה .

טיילור ריד נער בן 19 עם שיער שטני חום בהיר ועניים ירוקות חודרות , הוא שרירי וחטוב .
טיי יתום מגיל 15 הוריו מתו בתאונת דרכים ששינתה את חייו לעד , הוא גר מאז אצל סבתא שלו .
טיילור מחליט החלטה שתשנה את עתידו , הוא לא יחזור להיות מי שהוא היה פעם , אולי הוא לא יחזור בכלל .