אתה הצלת לי את החיים פרק 2 – לואי בא לביקור

"דיי אמא , אני לא יכולה לאכול אני מקיאה כבר" אמרתי לאמא בקול עצבני מאוד.
וואי כמה היא חופרת , היא התילה לדבר ולצעוק עליי אני לא יודעת מה היא אמרה כי לא הבנתי אותה, אבל לא יכולותי עוד לשמוע את הכל שלה .
"דייייי" צקעתי בצעקה עצבנית ,
שאחותי דניאל אפילו פחדה ממני.
אמא הסתכלה עלייי במבט מודאג , היה שקט הבאתי את השמיכה שלי וישבתי על הספה, השקט והמבט המודאג הרגו אותי מבפנים. הבנתי שהכל היה סימנים לזה שזה מתקרב , לפני כמה ימים נסעתי עם לואי להופעה שרתי כמה שניות ולא היה לי קחו לשיר , שקלו אותי וראיתי שהמשקל 35 קילו, ומאז אני לא שרה אני כל היום בבית לבד אף אחד לא בא לבקר אותי , רק לואי בא לבקר אותי לעיתים רחוקות.
אמא לקחה את דניאל לקייטנה שלה , ואחרי זה היא הלכה לעבודה . אני בכיתי באותו רגע , הרגשתי שזה הזמן הנכון לבכות , כי אף-אחד לא יישמע אותי , שאף אחד לא בבית אני מרגישה יותר נוח לבכות.
אחרי כמה דקות אחדות שמעתי דפיקות בדלת , שטפתי את הפנים , כדי שלא ייראו שבכיתי התפללתי שזאת לא תיהיה אמא.
פתחתי את הדלת זה היה לואי.
לואי נכנס וישבנו על הספה .
"איך את מרגישה"? הוא שאל אותי בקול מודאג ,
"בסדר" עניתי לו ,
"אני מאוד דואג לך , כל יום אני רואה אותך הולכת ונעלמת לי " הוא אמר לי ומעיניו דמעות .
באותו רגע פרקתי הכל אני לא יודעת מה עבר עליי באותו רגע , בכיתי , לואי ליטף את שערי.
"מה קרה אני יכול לעזור לך"? הוא שאל אותי בקול מודאג
"נמאס לי שכל המשפחה מטיפה לי מוסר ואימא מאיימת עליי שהיא תשלח אותי למחלקה שתטפל בי בהפרעות אכילה" אמרתי בבכי,
"אל תדאגי הכל יהיה בסדר , אבל עם נמאס לך לגור פה, את יכולה לבוא לגור איתי , מה את אומרת" הוא אמר לי