בין אהבה למציאות – פרק 5

20/09/2012 684 צפיות אין תגובות

פרק 5:
"שר, בוקר טוב מתוקה" זו הייתה אימא שלי.
"מה השעה?" אמרתי מתוך שינה.
"עשר וחצי…" היא לחשה.
"אני לא לומדת היום, יום שישי, למה הערת אותי?" התעצבנתי.
"אני יודעת שאת לא לומדת, אבל את עובדת, המשמרת שלך באחת עשרה וחצי. חשבתי שתרצי לקום ליפני, שתוכלי לאכול ולהתארגן"
"וואי,נכון, שכחתי מזה לגמרי. אני כבר קמה" אוף!! לא הייתי צריכה להתחיל לעבוד, אני רוצה לישון!
"אני יוצאת לסידורים, שיהיה לך יום טוב"
"יום טוב גם לך" היא יצאה וסגרה את הדלת.
קמתי.הייתי חייבת לקום.התארגנתי וירדתי למטבח.אבא היה כבר בעבודה מזמן.ומייק כנראה היה בבית-ספר.(השלים מבחן או משהו).
הכנתי לי נס קפה,ולקחתי מעדן חלב.הטלפון של הבית צלצל.
"הלו"עניתי.
"שר?" זו הייתה ג'יין
"כן, מה קורה?" שאלתי.
"בסדר. אני מצטערת על אתמול"
"ג'יין, זה בסדר. אני בכל מקרה לא אוהבת את כל הקטע הזה של המסיבות"
"אני יודעת. אבל בכל זאת אני מצטערת, לא יצאתי בסדר"
"ג'יין, זה באמת בסדר" אני לא אוהבת לריב עם ג'יין, וזה לא אשמתה שפיטר לא ידע לרסן את עצמו. חוץ מזה, אני מעדיפה לריב איתה פנים מול פנים.
"התקשרתי מוקדם יותר לבית שלך, אימא שלך אמרה שאת ישנה אז ידעתי שחזרת בשלום. איך חזרת?"
"אממ, עם דניאל. הוא עבר שם במקרה, וראה אותי, אז הוא לקח אותי לבית"
"דניאל? דניאל מהעבודה?" הצבע חזר לה לקול.
"כן, איזה עוד דניאל את מכירה?" אמרתי לה.
"וואי, שר. הוא ממש המלאך השומר שלך" חשתי בחיוך שלה גם מעבר לטלפון.
"את סתם מגזימה, הוא בסך הכל הקפיץ אותי לבית פעמיים"
"מה? פעם שלישית דייט?" שמעתי את ההתלהבות בקולה.
"אומרים: פעם שלישית גלידה, ואולי, אם תהייה פעם שלישית"
"גלידה, דייט אותו דבר!!!"
"ג'יין, אני חייבת לסיים להתארגן. נדבר אחר כך" לא רציתי לפתוח את זה.
"הורסת שמחות אחת!!!אני באה אלייך ונלך ביחד"
"טוב ביי"
"ביי". ניתקתי את הטלפון,וחזרתי למטבח.
סיימתי את הנס ואת המעדן,ועליתי להביא את התיק שלי מהחדר.כשירדתי ג'יין בדיוק הגיעה.נעלתי את הדלת והלכנו לעבודה.
"למה לא נסעת עם פיטר?" שאלתי אותה שהיינו בדרך לעבודה.
"הוא לא עובד היום, חוצמיזה, אני כועסת עליו על הקטע שהוא עשה לך אתמול" היא ענתה לי.
"אל תריבו בגללי.ג'יין, פיטר הוא כזה. חסר טאקט, אל תריבו" פיטר כבר יקבל את המנה שלו מימני, אבל אני לא רוצה שזה יבא על חשבון ג'יין.
"זה בסדר…הוא בכלל לא שם לב שאני כועסת עליו…אתמול הוא חשב שאני לא מדברת איתו כי אני עייפה מהמסיבה.הוא אפילו שלח לי הודעה אחר כך…היום, עדיין לא דיברנו…"
"איך פיטר בכלל ידע?"
"הוא נכנס לחדר בדיוק שהתכתבנו…הוא ראה מה כתבת…"היא התנצלה במבטה.
"ג'יין, זה ממש מעצבן…"
"אני יודעת…אני מצטערת…זה לא יקרה יותר…לא חשבתי שהוא יהיה חסר טאקט כזה."
"אוקי, רק שזה לא יקרה יותר…" בזה נגמר נושא "פיטר".עד שהגענו, והתארגנו למשמרת שלנו, דיברנו קצת על בית ספר.
דניאל לא הגיע… דווקא קיוויתי לראות אותו.
היום עבר ממש מהר.. אני וג'יין הלכנו לקחת את הדברים שלנו.רק שהיינו בחוץ,שהייתי בטוחה שאנחנו לבד..אמרתי לה כבדרך אגב.
"דניאל לא הגיע…"
"וואלה?" זה לא עניין אותה."אולי הוא לא עובד היום.."
"אולי…" אמרתי…
המשכנו ללכת.ג'יין סיפרה לי כל מיני סיפורים מצחיקים,עד שהגענו לרחוב שלנו כבר שכחתי מדניאל.
"ביי" אמרתי לג'יין.נכנסתי לבית.היא המשיכה לבית שלה, שהיה במרחק של שלושה בתים משלי.
כשנכנסתי,אימא הייתה במטבח. "היי, אימא…מה את עושה?"
"היי מתוקה, אני מכינה לך ולמייק ארוחת צהריים…תקראי למייק בבקשה"
"בסדר…" פתאום הבנתי משהו, משהו שהחזיר את דניאל למחשבותיי, מייק לומד בבית ספר הספר שלי, אבל יש לו חברים מצפון בעיר, שלמדו איתנו ועברו לצפון העיר כדי ללמוד לימודי אקסטרה או משהו…
עליתי לחדר שלי,שמתי את הדברים שלי ועברתי לחדר של מייק..הוא ישב על המיטה שלו ועשה משהו במחשב. " מייק, אימא אמרה שתבוא לאכול ארוחת צהריים" אמרתי לו.
"סבבה, אני בא" הוא אמר לי, אפילו לא הרים את מבטו מהמחשב.
"אני צריכה לשאול אותך משהו…" נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת.
"הוא סגר את המחשב, ושם אותו על הספרייה."מה?"
"יש לך חברים מצפון העיר נכון?"
"כן… גם חברות… הצפוניות האלה הם משהו מיוחד"
"מייק!" הוא השתתק. "אני לא שואלת על הצפוניות!"
"אז על מי את כן שואלת?"
"בסך הכל שאלתי אם יש לך שם חברים"
"אנחנו מדברים על חבר ספציפי?"
"וואי, מייק, אי אפשר לנהל איתך שיחה נורמאלית"
הוא סימן לי לשבת לידו, התיישבתי. "אחותי היקרה… מה את רוצה לומר לי בשיחה הנורמאלית שאנחנו מנהלים כרגע?" הוא שאל.
"אתה מכיר מישהו שקוראים לו דניאל?"
"לא… אני צריך להכיר? כי אני מכיר מישהי שקוראים לה דניאל, היא משהו.." הוא ראה את הפרצוף שעשיתי והשתתק.
"טוב, יש מצב שהחברים שלך מכירים?"
"אולי… כמה מהם באים לכאן בערב, רוצה שאני אשאל אותם?"
הנהנתי… "אבל אני לא רוצה שזה יתפרסם, מייק, אני רצינית! תשאל כבדרך אגב, אוקי?"
"אוקי, אוקי, את פשוט לחץ!"
אימא שלי נכנסה לחדר."איזה כיף לראות אתכם מדברים ככה… אתם באים לאכול?"
"כן" אני ומייק קמנו וירדנו למטבח.
אני אימא ומייק ישבנו לאכול.
"אתם יוצאים היום?" אימא שאלה אותי ואת מייק.
"לא" עניתי. לא תכננתי לצאת לשום מקום. האמת, תכננתי לסיים את ערמת שיעורי הבית שחיכתה לי.
"כמה מפתיע… כמה חברים באים אליי בערב" מייק אמר.
"אתם תהיו פה, או שתצאו?" אימא שאלה את מייק.
"אני לא יודע… נראה כבר" מייק היה מרוכז בשניצל ובפירה שלו.
"אז נוכל לבלות את הערב ביחד, שר." אימא דיברה עכשיו אליי.
"האמת, קיוויתי לעבוד על ערמת שיעורי הבית שמחכה לי"
"הערמה כל כך גדולה? היא לא יכולה לחכות למחר?" אימא שאלה בתקווה.
הנהנתי."אני מצטערת."
סיימתי לאכול,שטפתי את הצלחת שלי."אם את כבר עומדת כאן,שתפי גם את הצלחת שלי" מייק אמר לי.
"מייק, זה לא יפה." אימא אמרה לו.
"זה בסדר…" מייק עלה לחדר, סיימתי לשטוף את הכלים ועליתי לחדרי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך