בין אהבה למציאות פרק- 8 פרק אחרון~!

אעאעאע !
אני רק רוצה להגיד לכל מי שקורא את הסיפור שלי…
ואני יודעת שזה פרק אחרון אבל לאנורא…
תודה תודה תודה!!
~בכיהיסטריבטירוף~
(ולוקח זמן עד שהסיפור עולה… אז פשוט תחכו :)
********************************************************

~נקודת מבט-איתי~
אני לא מאמין שזה מה שקורה..
לפני שנייה אני ועיל היינו מאוהבים עד השמיים, ועכשיו יעל בניתוח בגלל דימום פנימי במוח?
אני פשוט לא מעכל את זה, אני מתחיל לחשוב שנעמה קצת הגזימה, כלום לא היה קורה אם היא לא הייתה דוחפת את יעל.
ויעל בכלל לא יודעת מה קרה כשהתנשקנו…
הכל התחיל ככה:
סימה אמרה לי ללכת, הלכתי.
פגשתי את נעמה במסדרון והתחלנו לצחוק על ה"אינדיאני המטורלל".
היא סיפרה לי על זה שהיא ממש קרובה אל יעל, והן היו עושות הכל בשביל שלאחת יהיה יותר טוב.
בטעות לקחתי אותה אל המקום הסודי שלי ושל יעל, המשכנו לדבר.
היא רכנה לעברי כדי לנשק אותי, סרבתי.
היא רכנה חזק, והחזיקה אותי.. לא יכולתי להתחמק, היא הייתה חזקה.
מזווית העין שלי ראיתי את יעל רצה לכיוון החצר.
עזבתי את נעמה ורצתי אל יעל.
נעמה באה אחריי, היא תפסה לי את היד, בדיוק בזמן הזה יעל הסתכלה עלינו.
שחררתי את היד והמשכתי לרוץ בריצה.
שבאתי אל יעל כדי לספר לה מה קרה, היא כעסה עליי, נעמה איבדה את העשתונות
ופשוט דחפה אותה.
עכשיו יש לה דימום פנימי במוח!
"את יודעת, שאם את לא היית מנסה לנשק אותי כל זה לא היה קורה?!" כעסתי על נעמה, רק עכשיו הבנתי שהיא פשוט לא בסדר.
"נו.. באמת.. אני יודעת שאתה רצית אותי, הסתכלת עליי כל השיעור, אז הגשמתי לך חלום"
היא חייכה חיוך מזויף.
"הסתכלתי עלייך כדי לסמן לך לא להאשים את עצמך"
"אוי איתי, אל תעמיד פני תמים.. אתה רצית אותי, ראיתי"
"אני לא רוצה אותך!!" צעקתי עליה "אני רוצה את יעל! ועכשיו אני לא יכול! כי יש לה דימום פנימי בגללך!" צרחתי עליה.
הד"ר יצאה,
"עשינו את כל מה שיכולנו"
לא.. זה לא קורה לי.
אמא של יעל בכתה ברמות.
חוץ מבכי היה שקט..
יעל איננה…..