בית ספר למתחרים (TalesRunner School) – פרק 1 חלק 1/4

פרק 1: ברוכים הבאים ל Tales Runner School

'יש פה כל כך הרבה ילדים…' חשבה רותם לעצמה בלב, כאשר נגעה בשיערה השחור התפוס בשני קוקיות.
הבית ספר היה ענקי, כמו ארמון.
בכניסה היה שטיח אדום וארוך לאורך כל המסדרון.
הרבה ילדים הלכו והסתובבו במסדרון, בקושי היה אפשר לראות משהו מרוב לחץ וההתרגשות של כולם, היה צפוף כל כך.
רותם המשיכה ללכת לאט לאט לאורך המסדרון והסתכלה לכל הצדדים וחיפשה את כיתת בגינר.
"היי, את ניראת לחוצה" לפתע נשמע קול מאחורי גבה של רותם.
רותם הסתובבה וראתה ילדה יפיפייה עם שיער חום חלק, צבע עיניה כחולות כמו הים וצעיף קטן עוטף את צברה עם תלבושת אחידה כחול לבן.
"כולם לחוצים ביום הראשון ללימודים, לא ככה?" אמרה רותם.
"כן, את צודקת" אמרה הילדה בחיוך.
אחרי כמה שניות של חיוך ושתיקה אמרה הילדה "אני סיון, מי את?"
"אני רותם"
"את בטח בכיתת בגינר כמוני" אמרה סיון
"כן…" אמרה רותם בעדישות.
רותם הייתה ילדה קשה, היה לה שיער שחור התפוס בשני קוקיות, היא אף פעם לא הייתה אוהבת שיער פזור.
מאז מות הוריה היא הייתה יותר שקטה ופחות חייכנית.
"רוצה להיות איתי בחדר? אני חדר מספר 224" אמרה סיון במתיקות.
"סבבה" אמרה רותם.
"טוב צריך לחפש עוד ילדה שתיהיה איתנו בחדר" אמרה סיון
"נמצא כבר מישהי מהכיתה"
"טוב אז… שנלך? עוד מאט צלצול"
"אוקיי" אמרה רותם, ושנייהן התחילו ללכת וחיפשו את הכיתה.
לאט לאט המסדרון התחיל להתרוקן, וכל ילד מצא את כיתתו.
"הינה! כיתת בגינר!" אמרה רותם בהתרגשות אחרי כמה שעות שחיפשו את הכיתה "סוף סוף!"
"הבית ספר הזה ממש ענקי שקשה למצוא אפילו כיתה…" אמרה סיון בעייפות.
רותם וסיון נכנסו לכיתה, הכיתה הייתה גדולה, שולחנות ארוכים וחומים עמדו בצורת חצי אליפסה, במקום כיסאות היו ספות קטנות ואישיות לכל אחד, לכל תלמיד היה מחשב אולוגרמי המחובר לשולחן. מול השולחנות היה שולחן קטן עם מחשב אולוגרמי שהוא היה שולחן המורה ומסך ענקי המסתיר את כל הקיר עמד מאחורי השולחן.
מנהל בית הספר, הנרי, ומחנך הכיתה, אפולו, נכנסו לכיתה.
כל התלמידים התיישבו במהירות במקומותייהם.
"ברוכים הבאים ל Tales Runner School .כפי ששמתם לב זה לא בית ספר שלומדים בו מקצועות! זהו בית ספר למתחרים , אתם הולכים ללמוד להיות פיארו, שזה בעצם הרמה הכי גבוהה, הכי מהירה והכי חזקה בבית ספר זה. אתם תעברו פה 4 שנים של לימודים, לפחות חלק מימכם. אם לא תתאמצו מספיק בשיעורים, תישארו בכיתת בגינר או שלא תמשיכו פה בכלל. טוב זהו זה, את ההמשך המורה אפולו יסביר. בהצלחה בהמשך שנת הלימודים" אמר המנהל הנרי, ויצא מהכיתה.
התחילו להיות לחשושים בכיתה ואמון לחץ.
"פחח… שטויות… שנה הבאה אני יעלה לכיתת ראנר!" אמרה רותם בביטחון רב.
"אני מקווה" אמרה סיון בלחץ.
"בוקר טוב תלמידים ותלמידות" אמר המורה אפולו והלחשושים בכיתה הפסיקו "אתם בטח מאוד נרגשים וחושבים שעכשיו אני יעשה לכם טקס של קבלת פנים כמו בכל בית ספר רגיל. אז מצטער לאכזב אבל… לא. אנחנו כבר מהיום מתחילים ללמוד ולהתאמן! בכל יום יהיה שיעור ואימון אחד בלבד, ובכל שיעור אני ילמד אותכם משהו חדש. היום נתחיל מהשלב הכי קל ביותר בבית הספר הנקרא 'ספייד'. בהתחלה אני יראה לכם טכניקה להיות מהירים יותר הנקראת 'קפיצה מהירה'.
התלמידים אשר יראו לכם את הטכניקה הם מכיתת ראנר: יותם, אלירז ורון.
טוב, חפרתי לכם מספיק. בואו אחרי ונתחיל באימון הראשון שלכם!"
כולם התרגשו נורא, קמו ממקומותיהם והלכו אחרי המורה.