בלתי נשכחים-21

עוז קם לבוקר עם כאב ראש עצום,הוא אחז את ראשו בין שתי ידיו מרגיש את הסחרור הרב.
הוא הביט על החלק הריק שבמיטתו,החלק בו ליה ישנה,הוא הביט בעצמו שהיה עירום מתחת לפוך והבין שעשו את מה שעשו בלילה.
הוא לא זכר כלום,הוא היה כל כך שיכור שלא זכר איך הגיע בכל לחדרו.
הוא לבש מעליו מכנס ספורט קצר ויצא מחדרו לחפש את ליה,הוא שמע רעשים מוזרים מהשירותים ונכנס אליהם מבחין בליה על ברכיה שראשה רכון אל האסלה והיא מקיאה.
הוא התכופף אליה אוחז בשיערה לאחור והיא מקיא ותופסת את כפות רגליו שהיו בין גופה.
״בוקר טוב לך״היא אמרה מנגבת את פיה וקמה מכריעתה.
״את בסדר?״עוז הביט בה במבט מודאג.
״חוץ מזה שאני לא זוכרת מה קרה אתמול בלילה,ובא לי להקיא את נשמתי?הכל מעולה״היא חייכה ושטפה את פניה בכיור.
עוז חייך אליה,מרכין את פניו יחד איתה לכיור כשהמים זורמים על שתיהם,הם הצמידו את שפתיהם יחדיו מתחת למים.
״אתם בכל מקום!״קולה של אחותו הקטנה שהתפרצה אל השירותים נשמע.
״שמעת על לדפוק?״קולו הנוקשה של עוז נשמע.
״אויש,סתום״ליה השמיעה מנגבת את פניה.
״שמעת אותה,עוזעוז?״לינוי אחותו אמרה בחיוך ארסי.
״חתיכת גמדה״ירה לעברה עוז עובר אותה בהתנגשות כתף.
״מטומטם״סובבה אחריו את ראשה לינוי.
ליה הלכה אחריו מגלגלת את עיניה.
״את מבינה שהיום היום הראשון איתם בפנימיה ואנחנו עם האנגובר?״שאל עוז כשהוא מכניס למזוודה בצורה מסודרת בגדים.
״מה לעשות שאח שלך החליט להתחתן יום לפני בית ספר?״שאלה ליה בחיוך.
הם התארגנו לנסיעה הארוכה שממתינה להם לכיוון פנימית הנוער,נסיעה עייפה במיוחד שעברה בשתיקה ובנמנומים של ליה.
״את מוכנה?״חייך עוז לליה כשנעצרו בכניסה לפנימיה,מבחינים בהמון התלמידים המחבקיפ אחד את השני כמו תמיד ביום הראשון של השנה החדשה.
ליה יצאה מהמכונית מתקדמת אל השכבה האהובה עליה שבכיתה י׳ב עכשיו,עוז הזדחל אחריה סוחב את המזוודות של שניהם.
״ליה!!!!עוז!!!״הבנות השמיעו צעקות צווחניות במיוחד שגרמו לעוז לצחקק,והבנים הסתפקו בלהשמיע שריקות ובדיחות פנימיות.
המדריכים צעדו בחיוכים אל השכבה שאותם יחנכו שנה שניה,הם התחבקו איתם והשלימו פערים.
עוז דיבר עם הבנים,
״אחי כמה גדלתם בחודשיים האלה״הוא אמר לעמרי.
״מי שמדבר אחי,מה עם ליה,אין חתונה?״הוא אמר בחיוך.
״יהיה בסדר״אמר עוז.
״תראה איך הוא מתחמק בקלאסה,אחי״השמיע ירין טופח על כתפו של עוז.
ליה הביטה בעוז שהסתחבק עם החניכים בחיוך,עד שחשה ביד קרה נוגעת בכתפה.
״ליה!״קול נשי נשמע.
ליה הסתובבה אל הקול המוכר,מביטה בנערה היפיפיה למולה.
זאת היתה רוני שעזבה באמצע השנה,היא היתה לבושה בשמלה סגולה בהדפסי מנדלות,שיערה הבלונדיני היה ארוך והגיע כמעט עד החוליה האחרונה שלה. בין גבותיה הודבקה מדבקה סגולה בצורת לב.
״רוניל׳ה,מה את עושה פה?״שאלה ליה בחיוך הכי גדול שיכלה לחייך,למרות שחלחלה עברה בגרונה.
״המשפחה שלי,החליטה שהיא מעיפה אותי״הורידה את ראשה רוני.
ליה עצמה את עיניה,מרגישה בשבילה את הכאב.
״אני מצטערת,אבל אני מבטיחה שפה אנחנו תמיד בשבילך״אמרה וחיבקה את רוני חיוך חמים.
״איפה עוזי?״שאלה רוני בחיוך.
ליה גמעה רוק והצביע על עוז שעוד לא הבחין ברוני.
רוני התקדמה אליו בחיוך קורן,ליה עקבה אחריה בעיניה,מביטה ביופיה שהתעצם,בגופה שהתחטב,בחזה שהיה חשוף מתוך שמלת החוף בצורת הווי ללא השרוולים.
היא נזכרה בכל האהבה של רוני אל עוז,היא נזכרה ביום שעוז סיפר לה ששכב עם רוני כמה דקות לפני שעזבה,ושוב הביטה ברוני הנערה שהתייפתה.
עוז נאבק בגופו של עמרי שדחף אותו,הם צחקקו בניהם.
הוא אהב להראות להם תמיד שהוא הרבה יותר חזק מהם.
״אתה יודע מה ההבדל ביני לבינכם?״אמר עוז במבט מתגרה,
״שלוש שנים בצנחנים אחי,שלוש שנים״.
״פחחחחחחחחחחחחחחחח״השמיעו חבורת הנערים בטון מזלזל.
״אל תזלזלו בעוזי!״נשמע קול.
עוז חשב שדמיין לרגע את הקול עד שכף יד לבנה ועדינה נגעה בכתפו,הוא חש בלבול.
״עוזי!״רוני קפצה עליו שרגליה משולבת על מותניו וידיה חובקות את צווארו.
עוז אחז בה בחוזקה כדי לא להפיל אותה,הוא הוריד אותה באיטיות.
מבחין בנערה שהפכה לבחורה יפיפה ומושכת,הוא לא יכל להתכחש לגופה שהתחטב ולמחשופה.
״רוני״הוא השמיע בולע רוק,פלאשבקים מהפעם האחרונה המביכה שהיו ביחד במיטה.
״מה אתה יבש?״היא אמרה בכיווץ גבות.
״עוזי וליה חברים מאמי!״השמיע עמרי בצעקה צינית,
עוז הביט ברוני שחיוכה נמחק והיא הסתובבה בצעדים מהירים עוברת את כל החניכים.