בת השטן ובן אלוהים פרק ראשון.

לפני שאני מתחילה תרדו לרציתי להוסיף.
נקודות המבט של רוקסי:
ישבתי על המיטה בחדר של רוקסן, הסרט המפחיד נגמר וכתוביות ריצדו על מסך הטלוויזיה.
"היי רוקסי, סורי שאיחרתי לסשן הסרטים המפחידים." אנדריה התיישבה לידה ורוקסן נכנסה עם קערת פופקורן חדשה וסגרה את הדלת.
"אז איזה סרט נראה עכשיו?" שאלה רוקסן וקפצה על המיטה.
"אין לי מושג, מה עוד יש לך?" שאלתי ולפתע נשמעה צרחה מלמטה, זה נשמע כמו אבא של רוקסן.
"מה קרה שם? הוא שוב ראה עכבר?" התלוצצתי אבל רוקסן נראתה מאוד רצינית.
"כדי שנלך לבדוק." היא אמרה בשקט וכולנו ירדנו למטה, ראינו את אבא של רוקסן יושב בפינה ובוכה כשדמות של אישה יפהפייה עומדת מעליו, היה לה שיער שחור כפחם ועיניים אדומות כמו דם, היא הייתה לבנה כמו ירח והשפתיים שלה היו מלאות ועבות.
"היי, תעזבי את אבא של חברה שלי!" צעקה אנדריה.
"יפה, יפה. מה אני רואה כאן? יפה, שתקנית… אולי כדי שתדבר יותר…" אמרה הדמות וניגשה אלי.
"אני? מה את רוצה ממני בכלל?" שאלתי אותה בבהלה.
"אני רוצה רק דבר אחד: שתהיה הגלגול הבא שלי." היא אמרה ונשמה לבנה יצאה מתוכה, הגוף היפיפייה שלה התפורר לאבק והנשמה שלה נכנסה לתוך הפה שלי, הראייה שלי היטשטשה וראיתי לפתע רק שחור.
אני חושבת שהתעלפתי או נרדמתי כי התעוררתי בחדר שלי, רוקסן ואנדריה עמדו מעלי ונראו מודאגות ביותר.
"מה קרה לי? למה אני מרגישה רע כל כך?" ניסיתי להתרומם וכאב חד פילח את ראשי, שמעתי צרחה ממעמקי ראשי, לא הבנתי מה קרה ולמה אבל ניסיתי להירגע והתיישבתי.
"האמת היא שאף אחד לא מבין מה קרה.. מה שאנחנו מבינים זה שמשהו בך השתנה, משהו רציני מאוד." אמרה רוקסן ואני הבטתי במראה ולא זיהיתי את עצמי: השיער הג'ינג'י הדליל והמקורזל שלי התארך והפך לאדום כדם, ועוד נראה כאילו עבר במחליק והיה חלק לחלוטין, העיניים שלי היו שחורות כמו בלילה ללא ירח ולא חומות כרגיל והייתי לבנה ולא חיוורת, ללא שום חצ'קון או פגם אחר בעור, הראייה שלי התחדדה מאוד ואני חייבת להגיד: נראיתי הרבה יותר טוב.
"וואו, אני באמת נראית ממש שונה." אמרתי.
"את לא סתם נראית שונה, את פשוט יפהפייה רוקסי. מי שזה לא יהיה שנכנס בך, זה פשוט כאילו החליק את כל הפגמים שלך, את מושלמת." אמרה אנדריה ואני הסכמתי איתה, מה שזה לא יהיה, אהבתי את זה.