טליה .
קריאה נעימה :)
אני אמשיך אחרי 5 תגובות D:

ג'ונסון בלק – פרק 25

טליה . 09/07/2011 932 צפיות 6 תגובות
קריאה נעימה :)
אני אמשיך אחרי 5 תגובות D:

"איך" "פותחים" "את" "הדבר" "הזה?!!" אמרתי כשניסיתי לפתוח את הקופסא במכות
תיבה ארורה , מה היא חושבת לעצמה בכלל ?!!?
" זה סימן בשבילי .. זה סימן בשביל כולם … " התחיל לזמזם דיוויד " תגידי , נראה לך ששנדל קשורה לאלימות ?! למה את חושבת שאם תכסחי את הקופסא היא תפתח ? "
" לידיעתך , הכספת הגדולה היתה נפתחת ע"י בעיטה !! אז אל תקשקש !! " אמרתי תוך כדי שאני בוחנת איזה ס"מ לא קיבל מכות .
" את רצינית ?! אוי ואבוי , חייתי במאפייה " אמר כשחטף מידי את הקופסא וניסה לפתוח אותה שוב עם המפתח שמצאנו על ההר במערה
" זה לא מתאים !! אין !! כמה פעמים עוד תנסה ? " אמרתי כשצנחתי על המיטה של דיוויד .
" אם לא נאמין זה בטוח לא יצליח " אמר ושם את הקופסא רחוק ממני כדי שלא ארצח אותה .. או אותו במכות חזקות . הוא ישב על המיטה צמוד לקיר ובהה בקופסא

" ההית ילדה של אבא ? " שאל אותי אחרי כמה דקות מעיקות של שתיקה , הנהנתי בלי להסתכל עליו ..
" שמים לב " אמר כששיחק עם המפתח בידו " אבל בדרך כלל הנסיכות היו צמודות לאמא , ואותך תמיד ראינו מסתובבת עם המלך לואיס ו..הנרי .. " הוא ביטא בשקט את המילה הנרי .. מכיוון שאף פעם לא היה לנו מספיק אומץ לדבר עליו .
" זה פשוט .. אף פעם לא הרגשתי קרובה לאמא שלי .. היא היתה אמא טובה והכל אבל תמיד אהבתי את אבא שלי יותר "
ואו .. היה לי קשה להודות בזה .. אבל כן – תמיד אבא שלי היתה המחנך והסלחן , המצחיק , שתמיד דאג לי בצורה הכי טובה שיש .
ואמא שלי … כבלה אותי לשמלה הדוקה ולתסרוקת אסופה
" בכל אופן .. תמיד התחברתי יותר לבנים מאשר לבנות . בנות זה עם קנאי ומגעיל .. בנים תמיד פירגנו לי ויכלתי להרגיש איתם כמו ילדה. לא כמו כנסיכה בתפקיד "
דיוויד ליטף לי את כף היד וביקש ממני להמשיך לספר .
" אבא שלי תמיד גילה לי הכל וסיפר לי הכל . מהפרטים לקטנים עד לסודות הכי גדולים שלו – למרות שההיתי כ"כ קטנה….אמא שלי תמיד היתה אחראית על הצד המלכותי – תהיי נסיכה יפה ועדינה . וזהו . אל תדברי אם כל אחד , בטח ובטח שלא עם המשרתים ואיכרים , וכמובן שלא לשחק עם הילדים שלהם בחוץ ! " דיוויד חייך ושאל " ואבא שלך ? "
"אבא… אבא שלי הצטרף למשחקים שלי עם ילדי האיכרים " אמרתי ושנינו צחקנו " באמת .. הוא ממש לא התנהג כ'מלך הממלכה החזקה' איתי..הוא…" ופתאום התפרצו לי הדמעות…כמעט הצלחתי להדחיק עד הסוף את הגעגועים העזים אליו . דיוויד הביא לי טישו מהמגירה וחיבק אותי ביד אחת .. " אני מצטער נסיכה " ובאמת ראיתי על הפנים שלו שהוא הצטער שהעלה את הנושא הזה
" זה הרבה יותר מבסדר , ההיתי צריכה מישהו לדבר איתו על זה "
אחרי שהוא הרגיע אותי והתאוששתי ראיתי על הפנים שלו שיש עוד משהו .. " עוד בעייה לא פתורה שבא לך לשאול אותי לפני שאני מחזירה את הטישו ? " אמרתי לו בחיוך
" כן … " הוא לחש והביט לי בעיינים " מי זה הנרי ? "

==========================

מי זה הנרי ?
הנרי הוא האח המאומץ שלי .
באחד הטיולים שאבא שלי עשה בעולם עם חבריו הם שמעו צרחות וקולות בכי , הם רצו סקרנים לאזור הקולות וראו בית גדול נשרף באש .
הם עשו את כל המאמצים כדי לכבות את השריפה הענקית שהחלה להשתלט על כל העצים שבאותו ג'ונגל , כשהם כבר הצליחו לכבות הכל לא נשארו ניצולים
חוץ מילד קטן שישב פוחד על עץ גבוהה במיוחד .
ואבא שלי .. לא ברור למה .. פשוט אימץ אותו
הוא חטף כהוגן מאמא שלי ומשאר אנשי הממלכה והאצולה על שהביא מישהו מבחוץ לממלכה אבל זה לא שינה לו , הוא התחבר באופן מיוחד לילד הזה והכריז עליו כיורש עצר פוטנציאלי .. למרות ש…
הוא היה ילד אלים . מאוד . ככול הנראה בעקבות הטראומה הנוראית . שום פסיכולוג לא השתלט עליו , שום עונש לא תפס , וכולם היו מיואשים .
עד שנולדתי .. הוא היה אז בן 5 … במשתה גודל ומיוחד שעשו לכבוד הולדת הנסיכה החדשה בממלכה .
הנרי כבר תכנן בראשו איך הוא הורס גם את הארוע הזה , הוא כבר התחיל להתפרע ולהציק לאצילים שרק ניסו להנות , הרעש וההמולה שנוצרו גרמו לי לבכות .. הוא שמע את זה ובוואט אחת נרגע .
ומאז הוא פשוט עשה שינוי ענקי … כל הפסיכולוגים ניסו למצוא סיבה הגיונית ללא הצלחה .
תמיד התייחסתי אליו כמו אל אחי בדם … תמיד שיחקתי איתו ונתנתי לו את כל מה ששלי , תמיד שהוא התחיל לריב איתי קמתי והלכתי כדי לא להסתכסך איתו .. הוא היה יקר לי .
ובמקום להשאר ולברוח ביחד איתי הוא נעלם לבד ..

========================

"טוב לשמוע את הסיפור האמיתי עליו , ולא את השמועות המזעזעות שהפיצו עליו " אמר לי דיוויד כשארזנו ביחד את התיקים שלנו והתכוננו ליעד הבא
"שמעתי את רוב הסיפורים עליו , לא נכונים בכלל .. אנשים אוהבים להמציא מעשיות "
ארזנו את כל הבגדים , הרמזים , המפות , ורק התיבה נשארה על השולחן .
עמדתי מול השולחן והבטתי בה , היא הביטה בי , הבטתי בה , היא השיבה לי מבט , לא הגענו להבנה הדדית .
" אולי תפתחי ? " שאלתי אותה .. "בבקשה,אני מתחתננת הינה אני על הברכיים " וגם ירדתי על הברכיים " בבקשה תפתחי ! תעשי טובה לבת של אדונך !! אני אבריק אותך כל יום וכל הלילה !!! אני המושלת העתידית שלך את .. אוף איתך !! " המשכתי להביט בה
דיוויד גיחך והביט בי במבט משועשע , לא שמתי עליו ופניתי שוב אל התיבה המוזהבת " בבקשה ? "
היא נפתחה .
" צוחק מי שצוחק אחרון " אמרתי כשהקרבנו אליה .


תגובות (6)

מייטלי !! ♥
תודה תודה תודה תודה , כ"כ כיף לשמוע מחמאות מסופרת דגולה שכמותך :)
אני כבר בפרק 20 בחדר האינדר ! אני אסיים בסוף !! ב2035 אבל אני אסיים !
טלייה זה השם הספרותי XD פשוט לא הצלחתי לפתוח משתמש בשם טל חחחח .
ושוב תודה :) ד"ש ליעקב !

09/07/2011 21:32

איזה נחמד !! אני ממש אהבתי תמשיכי לכתוב יפה כמו שאת כותבת :)

09/07/2011 22:35

פרק מהמם כרגיל:)
מסכימה עם כל השאר!;)

09/07/2011 23:00

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח נשפכתי!!!
"איך" "פותחים" "את" "הדבר" "הזה?!!" אמרתי כשניסיתי לפתוח את הקופסא במכות
תיבה ארורה , מה היא חושבת לעצמה בכלל ?!!?
" זה סימן בשבילי .. זה סימן בשביל כולם … " התחיל לזמזם דיוויד

10/07/2011 01:09

ייאייי איזה מהמם!!!!!
את כזאת מוכשרת!!! קשה להאמין שאת אמיתית!!
תמשיכי

10/07/2011 11:49

תוודה לכולם : )
הפרק הבא ממתין לאישור !

10/07/2011 13:37
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך