ג ע ג ו ע פרק ל"ה

ד"ר אלעד טלפון לשושי כדי שורד תשוחח עם בתה. "היי גילי מתוקה שלי מה שלומך נשמה של אמא"?

"מאמי את יודעת שעוד מעט שושי תקח אותי לישון בבית של רומי יששששש"

"את אוהבת את רומי שאלה אותה אמה"? "כן הרבה הרבה" "יופי אני שמחה השיבה לה ורד , יופי מתוקה , "מחר אמא תבוא לקחת אותך מהגן בסדר"? "כן אמא תבואי מחר", מאמי שושי רוצה לדבר איתך:

"ורד מה שלומך יפה שלי"? "שושי כיצד אוכל להודות לך על כל מה שאת עושה למעני, זרקתי עלייך המון מעמסה ועול" … "אם תמשיכי לומר ככה אז באמת שאני אכעס, מה קורה? במציאות שאת נמצאת בה ועצם כך כי נפתחת בפני כשהגעת לגן לפני זמן רב רב אזי כזו שאני מודעת מה עובר עלייך האם זה נקרא עול"?

"אוקי תודה שושי מתי את לוקחת את גילי לרומי"? "בעוד כמחצית השעה וכפי שהבנתי מד"ר אלעד אני אגיע אלייך לאחר כשעה שעתיים ואהיה לצידך במעמד הכה מרגש שנהיה עדות לו"

"ורד אני מבקשת ממך כי תמשיכי לנוח, תכיני לך משהו לאכול ולשתות כי הפגישה לא עומדת להיות פשוטה, כך שעלייך לאגור המון כוחות, מכל מקום לא אעזוב אותך ולו לשנייה גם אם אצטרך להיות לצידך זמן רב, אני דאגתי למ"מ במקומי וביקשתי מאתי הגננת של גילי שבאם אינך מגיעה לקחת אותה הביתה שהיא תדאג לכך, במהלך יום יומיים"

"תודה שושי," ד"ר אלעד תוך כדי שיחתה עם שושי קיבל טלפון מלשכת הרמטכ"ל כי לוח הזמנים התקצר ועליהם להיות אי שם בעוד 3 שעות וחצי. "הוא ביקש מורד שתתלבש ותתכונן ואם היא יכולה להכין לו כריך עם כוס קפה ותכיני גם לעצמך"

"ד"ר אלעד אתה שהית לצידי ושמרת עלי כל כך הרבה שעות ולא הכנת לך שום שתייה וכריך? אני ממש מתביישת" "ורד עיזבי מהבושה אנחנו עומדים לעבור חוויה לא פשוטה בפרט שהיא עלומה ולכן בואי נאכל משהו ונתכונן להסעה שאמורה להגיע לכאן ולהסיע אותנו.

ורד הזדרזה להתלבש ונכנסה למטבח , היא הכינה חביתה גדולה וסלט ושלמחתה היה לה לחם בפריז'ר היא הפשירה אותו והזמינה את ד"ר אלעד לסעוד בחברתה.

"ואוו אני כל כך נרגשת, אני פשוט לא קולטת את מה שאמור להיות, אין לי שמץ של מושג לאחר כל כך הרבה זמן לשוב ולהתייחד עם אהובי-בעלי והלוואי שיגיע כמה שאפשר במצב טוב"

"מצטרף לאיחולייך תאמיני לי ורד, אני אומר ככה: אם מצבו בר טיפול דבר שלדעתי יהיה כזה אזי נשקם אותו "

כעבר כשעה הגיעה שושי וגם היא ביקשה משהו לאכול כי לא טעמה ולו כזית במהלך כל היום מרב התרגשות. ורד הכינה גם לאשה המדהימה הזו שסעדה אותה במסירות ללא גבול במהלך התקופה הכל כך ארוכה היא הוציאה לסלון מגש עם כמה כריכים ושתייה חמה.

הטלפון של ד"ר אלעד צלצל ושתי הנשים קפצו כנשוך נחש, הרופא הכל כך מקסים, מאופק ומשרה אוירה של שלווה, אוירה של נינוחות הנהן בראשו ואמר: "קיבלתי".

"טוב בנות בעוד מס' דקות מגיעים לאסוף אותנו ונקווה לטוב.

המשך יבוא