ג ע ג ו ע רומן בהמשכים
רון וגילי שבו הביתה ולשמחתם הכינה ורד ארוחת ערב קלה ושלושתם ישבו לסעוד את ליבם.
הנייד של רון צלצל והוא ענה מיד :" היי מה קורה, מה עכשיו ? אוקיי הבנתי אני מגיע.
ורד החווירה ולחייה קיבלו צבע של לימון צהוב, "מה קורה רון"? בנות שלי האהובות, אני מאד מצטער להיפרד מכן באמצע הארוחה הטעימה אך קיבלתי קריאה". הוא נישק לגילי המתוקה וורד ליוותה אותו עד הדלת חיבקה אותו חזק חזק ונישקה לו בהמון אהבה"
"מאמי חייך רון, למה כל הדרמטיות הזו הלוא אשוב אלייך בעוד מספר שעות, אנא תישארי רגועה\ ואני מבטיח לך כי אשוב מהר ככל שניתן".
רון סגר את הדלת מאחוריו ובלית ברירה ורד חזרה לשולחן וחייכה אל גילי וכמובן המשיכה לאכול ולהאכיל את הילדה. לאחר הארוחה נכנסו שתיהן לחדרה של גילי ושם על השטיח ישבו האם ובתה ושיחקו במשחקים הרבים של גילי.
לאחר כשעה גילי החלה להראות סימני עייפות, ורד קילחה את המתוקה והשכיבה אותה על מיטתה ובנשיקה גדולה יצאה מהחדר והיא שבה לסלון. עבר כנראה זמן רב מאחר וורד חשה שהיא מתעוררת ולא הבינה כלל מה קורה איתה, היכן נרדמה? מדוע עם הבגדים? ואז צלצל הטלפון: "ורד שלי נשמע קולו הרגוע של רון" היי רון מה השעה בכלל? השעה 04.00 לפנות בקר ואני אמור לטוס לאן שהוא ולא רציתי שתדאגי לי ומבטיח לך שאגיע איך שננחת, "רון רון…. אמרה ורד אך רון סגר את הנייד ויצא לאן שהוא.
היא התיישבה על הספה ובכי פרץ מגרונה, היא הבטיחה לעצמה שאיך שהוא ישוב היא תעמיד אותו בפני עובדה , או היא והילדה או צה"ל. כוחותיה הנפשיים החלו לנטוש אותה והיא רוצה לחיות חיים נורמליים הרחק מכאן.
המשך יבוא
תגובות (0)