דיימונז(שדים)- פרק 26

המטוס מתחיל להתנדנד בפראות ואני אוחזת בסאם במהירות,״ אני לא רוצה למות״
״את לא תמותי״, הוא מרגיע
״סאם…״, אני מרגישה דמעה זולגת במורד לחיי ולא מבינה מה עובר עליי. ממתי נהייתי כזאת?!
״הכל יהיה בסדר״, הוא אומר בקול תקיף ומסתכל עמוק בעיניי,״את תראי״, הוא משתחרר מאחיזתי בעדינות והולך לעבר הטייס. הם מנהלים ביניהם שיחה חרישית ואני מרגישה בודדה. המטוס זז כל הזמן והראש לי נתקע בפעם השלישית במדפים שמעליי. אנחנו מסתחררים במהירות.
״סאם…״, אני אומרת בשקט כשהוא חוזר,״מה עומד לקרות לנו?״
הוא חושב לפני שהוא עונה,״אמרתי לך שיהיה בסדר כי יהיה בסדר. אנחנו פשוט צריכים לגרום לזה לקרו-״
הוא לא מספיק לסיים את המשפט כשמשהו נתקע ברעש גדול במטוס. המטוס כולו מתנדנד כשאנחנו בתוכו. סאם, שעמד, מאבד את שווי המשקל ונופל על הרצפה.
״סאם!״, אני צועקת ומרימה אותו במהירות. הוא חסר הכרה. אני מושיבה אותו ואז שמה לב לאף שלו. הוא כולו נוטף דם.
״איפה ערכת עזרה ראשונה כשצריך אותה?!״, אני ממלמלת בעצבנות תוך כדי חיפושים. לבסוף אני מוצאת אותה זרוקה על הרצפה. אני מרימה אותה ומנסה לטפל בסאם.לא משנה מה אני עושה, זה לא מצליח. אני מתחילה לאבד תקווה כשאני שומעת קול מאחורי,״את משבט הירח אנדי״
״אז מה?!״, אני לא מבינה לאן סבא שלי חותר
״למים יש יכולת מופלאה לעזור לבני אדם״, הוא אומר במסתוריות,״גם אם זה ברפואה״, הוא מתמוגג באוויר.
״ומה זה עוזר לי?״, אני בקהות חושים,״סבא אל תלך! אל תשאיר אותי עכשיו לבד!״
״הכל בסדר שם מאחור?״, אני שומעת את הטייס צועק לי
״מסתדרים…״, אני מחזירה כשאני קולטת את משמעות הדברים של סבא. מים עוזרים לאדם. גם בריפוי. זה אומר שאני יכולה להציל ככה את סאם? אני יוצרת מים סביב האצבעות שלי ועוברת על חזהו של סאם. הוא נושם בכבדות. אני מנסה להתרכז. אני חייבת לעזור לו. אני מרגישה סוג של עקצוץ בידיים. עקצוץ מוכר. של כשפות. הנשימה של סאם משתפרת ואני נושמת לרווחה כשהוא פוקח עיניים.
״מ…מה קרה?״, הוא שואל וקם במהירות כשנזכר.״לייל אנחנו חייבים לעשות משהו!״
״אני יודעת! אבל מה?״
הוא מסתכל עליי במבט רב משמעות,״את.״
״אני?״
״את היחידה שיכולה לעצור את זה!״
״את הטורנדו?״, אנני לא מבינה מה הוא רוצה מחיי
״לא״, הוא אומר בחוסר סבלנות,״את הכיסא שלי! מובן שאת הטורנדו!״
״אבל אני כשפית מים!״, אני מנסה להסביר לו,״לא אוויר! מ-י-ם!״
״את יכולה לעשות את זה!״
״לא אני לא!״
״אז איך את מסבירה את זה שכישפת אש במסיבה?!״, פרצופו נמצא סנטימטרים ספורים משלי,״איך את מסבירה את זה?!״
״וואו, וואו, וואו!״, אני קוראת בתדהמה,״אתה זוכר את המסיבה?״
״כן, לייל אני זוכר…אבל זה לא הזמן לזה!״, הוא נאנק בייאוש
״אני לא יודעת מה בדיוק הלך שמה, אבל דבר אחד אני יודעת״, הקול שלי נהיה צרוד קצת,״שאין מצב שאני עוצרת את הדבר הנוראי הזה!״
בום!
עוד משהו נחבט במטוס. לוקח איתו את הדלת. דברים מתחילים להתעופף החוצה ואני וסאם מנסים להאבק בזה. אני תופסת מהר במוט החירום כשהמטוס מתהפך למאונך.
״סאם!״, אני צועקת ומנסה להושיט לו את ידי. מאוחר מדי. הוא נופל החוצה.
————————————–המשך אחרי 5 תגובות——————————————–