דניאל- כן זה אני… פרק 3 :)

סורי שלא העלתי מלא זמן!!, פשוט אני לומדת וזהה… אין זמן, התחלתי כבר מיום שישי אז כבר עכשו יש מלא עומסססס….

"דניאללללל מה קרה לך???" שאלתי מודאגת וניסיתי להפסיק לבכות
"כלום" אמר לי וראיתי עליו שהוא מנסה להתחמק ממבטי
"אוףףףף, תגיד לי כברר" אמרתי
"קצת פוצצתי את גייק" אמר וחייך
"אתה מההה? למה??" אמרתי לו, ממש לא מתאים לו להרביץ לאף אחדד
"כי מי שפוגע באחותי, פוגע בי, אני לא מוכן שמישהו יגרום לך לבכות!" אמר ואני חיבקתי אותו,
כמה שאני אוהבת את האח הזההה, כמההה
"תודה" לחשתי לו אחרי כמה שניות של שקט
"מתוקה שלי, הכלים מחכים" אמר לי והתחלנו לשטוף, הוא עזר לי לשטוף מלאאאא,
אין לי מושג מתי הייתי מסיימת בלעדיו!
"סוף סוףףף!! הכלים האלה לא נגמריםםםם!!" אמרתי והוא צחק
"אם את צריכה משו, כל דבר, בואי אלי, טוב?" אמר ואני חייכתי אליו, הוא הלך,
ואני פניתי לכיוון הכיתה, הלכתי וחשבתי על כל מה שקרה היום, ו…
"אחחחחחחחח, תסתכל לאן שאתה הולךךך!" אמרתי ושיפשפתי את ראשי בכאב
"זאת את ניתקעת בי פתאוםם! מה את מאשימה אותיי?!" אמר קול מוכר,
הרמתי את הראש והסתכלתי עליו, עיניו השחורות נצצו מהשמש ושיערו השחור נתן לו מראה יפה,
מאוד יפה אפילו, החולצה שלו הבליטה את הקוביות שלו [רעעעערררר, חחחח]
הוא נראה ממש טובבב..
זה היה דןן, החבר הכי טוב של דניאל, הוא הסתכל עלי ושיפשף את ראשו בכאב
"חחחחח סליחה" אמרתי וצחקתי
"מה את צוחקתת? הראש שלך חזק כמו אבןן" אמר וחייך
"סליחה באמת שככה נולדתי" אמרתי וחייכתי אליו בחזרה
"וואי וואי, מה עשיתת לגייק היוםם! הוא היה בשוק ממך, בחיים ללא שמעתי אותך צועקת ככה!!" אמר וחייך
"גייק הוא $%&^**^%$%&%^% הזבל הזה, איכככ בן אדם פשוט מגעילללל"
"וואווו ווואוווו תרגעי, בחיים לא חשבתי שאת יודעת לקלל ככה, את ואח שלך הפתעתם אותי היום,
מה הוא עשה לך בכלל?" שאל
"הוא התנהג אלי ממש נחמד והכל, באמת, ואז אחרי זה הוא קרא לי וביקש שאני ישמור לו על הכדור שנייה, והוא רץ, ושנייה אחרי שהוא רץ המנהלת באה והאשימה אותי שאני שברתי את החלון,
והיא נתנה לי לעשות עבודות שירות לשטוף את כל הכלים של כל בצפרר,
ואז היום הוא בא אלי ושאל אותי 'אז איך היה אצל המנהלת' בחיוך מלגלג,
אז לא יכולתי עוד להתאפק וקרה מה שקרהה…." אמרתי
"וואווו, בחיים לא חשבתי שהוא יכול להיות כזה זבללל, הוא היה החבר הכי טוב של אח שלך,
הוא היה נשמה טובה כזאת, לא יודע מה קרה לו שםם" אמר
"מה שבטוח הוא היום לא כמו שהוא היה לפני שהוא טס" אמרתי והוא הנהן
"טוב מצטערת על ההתנגשות של מקודם, אני חייבת לרוץ לכיתה, אין לי כוח לעוד עבודות שירות מחורבנות בבצפר הזהה" אמרתי ונתתי לו נשיקה על הלחי, ובאתי לרוץ לכיתה,
הוא החזיק בידי ולא נתן לי ללכת,
"נו מהה?" אמרתי, לא הבנתי מה הוא רוצה עכשו, הוא חייך חיוך מסתורי,
אני מכירה את הפרצוף הזה, מה הוא מתכנן?
"אני רוצה גם על השפתיים" אמר וחייך חיוך מושלם
"יופי שאתה רוצהה" אמרתי וניסיתי להשתחרר
"אני רוצה גם על השפתיים" חזר שוב
"אל תשגע אותי!! תן לי ללכת" אמרתי
"לאא" אמר וחייך חיוך חמוד שאומר 'את לא תנצחי אותי'
"נווווו, תעזוב אותי, אני לא אחת מהזונות שלךךך" אמרתי, הוא סטוציונר, כזה שכל יום עם מישהי אחרת, מזיין אותה ואז הולך לבת הבאה
"את פגעת בי עכשו" אמר ועשה פרצוף נעלב
"אויייי, מישהו נעלב? קשה לך לשמוע את האמתת?" אמרתי מלגלגת
"אוייששש, נווווו מה אכפת לךך?? אל תיהי כזאת קשהה" אמר,
הוא כנראה ראה שזה לא יצליח לו כל כךך
"לאאא" אמרתי וניסיתי שוב להשתחרר
"אז רק בלחיי" אמר וחייך
"טוב" אמרתי ובאתי לתת לו נשיקה בלחי,
בשנייה האחרונה הוא סובב את ראשו כך ששפתיו נגעו בשלי,
הוא נישק אותי ואני זרמתי קצת, לקח לי זמן להתעשת,
מה אני עושה לעזאזללל?
ניסיתי להתנתק אבל הוא החזיק בכתפי ככה שאני לא יכולה להתרחק,
הוא הפסיק וחייך
"את רואה שנהנת?" חייך אלי והלך,
משאיר אותי המומהה, מה זה היה עכשו??
זה הרגיש לי נכון, מוזררר,
אני לא ככה בדרך כלל, מה שבטוח אני לא עומדת לספר לדניאל על זהה…
"גברת אטיאס, אפשר לדעת למה איחרת?" שאלה המורה כשנכנסתי לכיתה
"כי בגלל ילד זבל הייתי צריכה לשטוף את הכלים של כל בצפר" אמרתי מעוצבנת והיא הנהנה, התיישבתי בשולחן שלי והוצאתי את המחבת ואת הספר
דפיקות נשמעו על הדלת,
"תכנס" אמרה המורה ברטינה, הוא הפריע לה עכשו ללמד,
אויישש כמה שהיא שונאת את זהה!! חחח
הוא נכנס, "אני יכול להוציא את שני אטיאס לחמש דקות?" הקול היה מוכר,
לא יודעת מאיפה, הדלת בדייוק הסתירה אותו אז לא ראיתי מי זה
"כן, אבל לא ליותר מדי זמן, שתי דקות והיא פה חזרה, מובן?" אמרה לו
"שני את באה?" אמר הקול והוא נגלה אלי, זה היההה…