דרקוני הכתר- פרק 9
"הוא שוב מגיע. הוא שוב מתקרב. ליבו שטני יותר משל כל אויב. הוא שוב עולה מן האדמה האפלה. שוב מזרה פחד ואימה. האנושות כולה בסכנה גדולה."
"נעזור או שנצפה מהצד?"
"זה לא תלוי בנו. זה תלוי במצב."
"איזה מצב? זה לא תפקידנו?"
"נטשנו אותם לפני שנים רבות. הם פעלו לרעתנו."
"הוא לא מסכן גם אותנו?"
"לא בני. הוא לא יודע איפה אנחנו."
"הוא יכול להשתמש במישהו שימצא אותנו."
"אף אחד אינו יכול להגיע לפה. זה נוגד את טבעם של בני האדם."
"אמא, ומה אם.."
"אין אם. הוא לא יכול להגיע." אמרה האם פרשה את כנפיה ועפה.
"גברתי. אם יורשה לי לשאול שאלה."
"דברי בתי."
"בני מפוחד, וכך גם אני. הוא אינו יכול להגיע אלינו, נכון? אין זה אפשרי.."
"הוא מנסה להגיע, יכול להיות שיצליח, אך אין סיבה לפחד, אנחנו ננצח."
"ולא נעזור לבני האדם.."
"לא מתפקידי להמרות את פיו של ראנוקס הגדול. אנחנו לא נפעל לטובת בני האדם."
הדרקונית האדומה הנמיכה את ראשה הגדול עד שנגע ברצפת האבן הגדולה, "תודה מלכתי." היא אמרה והלכה אחורנית מבלי להפנות את גבה אל המלכה, ומבלי להרים את עיניה מהרצפה.
היא התעופפה בשמיים הכחולים וחשבה על גורלם של בני האדם. היא אמנם לא בקעה עוד מביצתה כשהמשבר הגדול פרץ, אבל היא שמעה מאביה סיפורים רבים על אותה תקופה. על המלחמה שגבתה את חייהם של דרקונים רבים.
"בני האדם טיפשים." היא סיננה בכעס כשנזכרה בסיפורו של סבה על סבתה ואביה שנהרגו במלחמה., אך בתוך תוכה היא הצטערה. היא הצטערה שאין לבני האדם סיכוי לחיות. שאין להם סיכוי להינצל. אף אחד מהם לא ישרוד.
צבי קטן תפס את תשומת ליבה והיא הפסיקה לחשוב על העבר. בנה הקטן מחכה לה בקן. היא צריכה להביא לו אוכל.
חושיה התחדדו, מפרקי רגליה החזקות התפוקקו, ועיניה החדות היו ממוקדות במטרה. לצבי לא היה סיכוי.
היא צללה מטה אל הדשא, ושניה לפני שפגעה באדמה היא משכה את צווארה מעלה אל כיוון השמים והתרוממה בחזרה לאוויר, כאשר צבי קטן מטלטל בין טפריה. היא לא אהבה לגרום לחיות הקטנות לסבול. גם ככה לא היה להן סיכוי, ולכן היא העדיפה להרוג אותן מיד מבלי שירגישו דבר.
מחשבותיה נדדו אל אותו כוח ההינדר. היא שאלה את עצמה האם הוא יפעל כמוה ויהרוג אותם מהר. מבלי שירגישו דבר. ליבה מיד ביטל את המחשבה המגוחכת. הוא יתענג על כל רגע.
בקן שכב בנה, מכורבל על עלים גדולים וירוקים ששימשו לו כמיטה. קשקשיו בצבע אדום ארגמני בהקו בשמש השוקעת. היא הניחה את הצבי המת ליד מיטתו והתכרבלה גם היא בתוך עצמה. היא הייתה עייפה.
תגובות (12)
תרגישי טוב : )
בהצלחה בבגרות
ותמשיכי !!!!!!!
תרגישי טוב : )
בהצלחה בבגרות
ותמשיכי !!!!!!!
תרגישי טוב : )
בהצלחה בבגרות
ותמשיכי !!!!!!!
חחחחחח וווהווווו!! פרק 9!!!
קצר אבל מדהים! אני אוהבת את איך שאת מתארת את הדרקונים! כל כך חי שגם אני רואה אותם מול העיניים! (מפתיע אה? XD) והיי! עכשיו אני יודעת את הסוד הגדול שלך!! את הוזה את כל הסיפורים האלה!!! נכון? נכון?? חחחח
בכל מקרה, לגבי השאלה! אני חושבת ש…. משהו עם כוח ההינדר יקרה!! (איזו גאונה אני אחרי לילה לבן בחמש ארבעים ושתיים לפנות בוקר… אין אין! חחח)
אז עכשיו כשאנחנו (אני לפחות) יודעים שאת ללא ספק מוכשרת אם את מסוגלת להוציא כזה פרק מדהים עם סחרחורות… תרגישי טוב! כי אני צריכה אותך בריאה!!
והיי! בהצלחה בספורט!!!! אני הולכת לעבוד על אנגלית…חחח
איזו חפירה 0_0 אז כמו שאמרת… "וברגע הזה, בו אני רואה עד כמה מפגרת אני נשמעת, אני אשתוק." חחחח :)
3> נעמי =}
תודה אנג'לינה.
חחחח נעמי זה לא סוד בכלל… ידוע שאני הוזה בדרך כלל.. פשוט עכשיו זה מוגבר כי אני חולה חחחחחח
איך ידעת שמשהו יקרה עם כוח ההינדר?? אמרתי שאני לא מגלה TT_TT את קוראת מחשבות! הא! גיליתי את הסוד שלך!!!
תושה רבה על התגובה P: תמיד כיף לקרוא את התגובות שלך, ולפני הבגרות בספורט, עם הסחרחורת ועם הבחילה אז בכלל כיף. בזכותך אני אעבור את זה.. נראה לי חחחחחח
תמשיכי :)
הייתי צריך לקרוא חלק מהפרקים מהתחלה XD
קצת עבד לי מהזיכרון, אבל תמשיכי :)
רוני!!!!!!!! אתה כאן!! וואו. מה שלומך? לאן נעלמת??? חטפו אותך חייזרים חולי כלבת עם עיניים בצבע וורוד???
חחחחח סתם. אני שמחה שוב לראות אותך כאן. אתה ממשיך את הסיפורים שלך נכון?? נכון???? אני עדיין זוכרת חלק מהם חחחחחח
וואי התגעגעתי חחחח רק לפני כמה ימים חשבתי לאן נעלמת, ופוף.. אתה כאן! D:
אני סבבה לחלוטין D:
פשוט הייתה תקופה חרא ולא הייתי הרבה זמן :)
אני ימשיך עם הסיפורים מקווה שכגם את!
חחחחחחחחחחחחחחחח
גם אני התגעגתי :)
מבטיחה להמשיך לפחות פרק אחד מכל סיפור בחופש… אין לי הרבה זמן.. זו התקופה האחרונה של הלימודים.. עוד מעט הכל נגמר, ואז יהיה לי הרבה יותר זמן :)
וואו, זה סיפור מדהים, באמת, ממש אהבתי אותו
קראתי את כולו
הכתיבה ממש יפה, אהבתי את הדרך, השפה ובמיוחד את הרעיון הכללי של הסיפור
גם אני כותבת סיפור עם ממלכות של יסודות, ואחרי שקראתי את הסיפור ממש התלהבתי איך לקחת משהו כה ספציפי והלכת על רעיון אחר לגמרי ממה שאני עשיתי עם כזה דבר
סיפור ממש מעניין, אני חושבת שאת צריכה להמשיך אותו ולהתמקד בו, כי באמת שהוא מעניין, ממש
אני אשמח להמשך, מחכה בקוצר רוח ! (:
אוווו פיקצ'ו ממש תודה חחחחחחח
כרגע, בגלל שאני בי'ב אין לי זמן.. מחר מתכונת במגדר, יום שלישי בגרות במתמטיקה, עבודת חקר להגשה ביום ראשון… אין לי זמן לנשום.. אבל אני באמת אנסה להמשיך אותו, במקביל לעוד סיפור שאני כותבת עכשיו.
מקווה שאני אספיק בזמן הקרוב… הרבה זמן לא חשבתי על הסיפור.. כבר שכחתי מה רציתי לכתוב בהמשך חחחחחח