האור שלי- פרק 1

האור שלי- פרק 1
אור הסתכלה על השמים.. השקיעה צבעה את כל העולם בורוד, והים מהאופק היה זוהר בכל גווני הורוד-כתום.
אחרי היום המתיש הזה היא התיישבה במרפסת והסתכלה על הנוף.
היא אהבה את התחושה שהשקיעה הותירה בה, ואת הרוגע שהשתלט עליה אחרי כל הרעש של כל היום.
הבוקר היא התעוררה בתחושה שהכל ישתנה היום, אך זה היה כאילו הזמן לא זז.
בבוקר פיספסה את האוטובוס. וכשהגיעה באיחור לביתספר הבינה שזה היה יום מבוזבז. סתם ישבה כל היום, כתבה וציירה במחברתה. יום מבוזבז.
נזכרת שלא אכלה כלום היום היא נכנסה לבית והוציאה פריכיות מהארון. בחזרתה למרפסת היא הסתכלה במראה, רואה איך השמינה בתקופה האחרונה אפילו שלא אכלה טוב.. ואולי בגלל זה. ׳אני חייבת לעשות דיאטה׳ המחשבה עלתה במוחה.
הפלאפון השמיע צליל של הודעה, זו הייתה אמה ״אור אגיע מאוחר היום, אני מתעכבת בעבודה. תכיני לעצמך אוכל ותבדקי מה עם נאור, הוא לא ענה לי ואני מודאגת״. מוציאה אנחת יאוש מעבודתה של אמה- עורכת דין במשרד הכי יוקרתי בתל אביב, חייגה את המספר של אחיה נאור.
-״היי, קרן אור שלי״ ענה לה נאור, היא יכלה לזהות את החיוך בקולו.
-״היי ילד שלא עונה לאמא וגורם לה לדאוג״ ענתה לו באותה נימה..
-״לא היה לי כח לדבר איתה ואז היא תנתק לי ותגיד אחכ שהייתה לה שיחה חשובה במשרד״
-״מבינה אותך.. איך בצבא? מה איתך? אוכל? ישן?״
-״האמת שיש לי ערב חופשי וחשבתי לקפוץ לביקור.. ישלך כח בשבילי?״
-״מהה?? באמתת?? כןןןן בווא כבר!! מה אתה רוצה לאכול?״
-״אמממ ספגטי שלך. אני אעלה על האוטובוס עוד רבע שעה בערך.. מחכה לראות אותך:)״
״גמאני ילד..״ ענתה לו וניתקה.
היא אהבה את אחיה הגדול כלכך.. אפעם לא הבינה איך חברותיה אמרו שהן לא מסתדרות עם אחיהן.
נאור היה כלכך טוב ומתחשב כלפיה..
היא הכניסה את הספגטי לתוך הסיר והכינה את הרוטב שנאור שכלכך אהב.