קים1178
תגובות וביקורות יתקבלו בשמחה(:

הבית שלי (פרק 9)

קים1178 12/04/2015 734 צפיות 2 תגובות
תגובות וביקורות יתקבלו בשמחה(:

ו… נו טוב, קלואי בהריון!!!
אני יושבת וחושבת, מקווה שלילי, ליאו או אורן ייכנסו, אבל אף אחד לא נכנס, אני יושבת לבד עד שבסופו של דבר הולכת להתקלח ולהוריד את הירוק הזה מהגוף, ואז אני נזכרת שלילי סיפרה לי שהיום (שבת) יש מסיבה בחדר של אחד הבנים.
במקום להתייאש לבד אני מחליפה למכנס שחור וגופייה ורודה חלקה (האמת, גנבתי אותה ממישהי באורנים) והולכת.
אני הולכת במעונות של הבנים ושומעת מוסיקה מאחד החדרים, אני דופקת ולילי, שלובשת שמלה סגולה נוצצת ונעליים שטוחות פותחת. "היי! אמנדה! ידעתי שתבואי!" אני נכנסת ורואה את קורטני מדברת עם קלואי.
קלואי מגניבה אליי מבט מרושע.
"מה קרה?" צועקת לאזני לילי (בגלל שהמוסיקה חזקה).
"אחר כך" אני אומרת ושואלת: "איפה אורן?"
"ראיתי אותו עם דיינה מקודם שם" אומרת ומצביעה.
החדר הזה במעונות באמת גדול, בטח הם מליינים.
אני הולכת לכיוון הזה ורואה אותו עומד ומדבר עם דיינה.
"אמנדה!" קורא לי ואני באה אליו.
"החולצה של סינדי, נכון?" שואל ואני צוחקת ואחר כך אומרת: "יפה שאתה זוכר"
דיינה מזיזה את ראשה לצד שמאל בניסיון למתוח את הצוואר או להיראות קשוחה, וכשאני מסתכלת עליה היא מסתכלת עליי במבט כזה שאומר 'היא לא ברמה שלי'.
"אורור" אומרת דיינה ואני נגעלת.
אורור? זה השם חיבה שהוציאו מהשם אורן?
הוא מסתכל עליה והיא מושכת אותו לצד ואומרת לו משהו. אני מתקרבת אליהם במסווה שאני רוצה לשתות ושומעת: "איתה. היא בת. נקבה. אני חברה שלך, זוכר?"
הוא מהנהן והיא מושכת אותו רחוק.
אני רואה מישהו שעמד לידם אז אני הולכת אליו ואומרת: "היי, אני אמנדה".
הוא מחייך ואומר: "אהרון החלומי. נעים להכיר".
"זו בקשה קצת מוזרה אבל… שמעת מה הבחורה הזו אמרה מקודם?" אני שואלת.
"משהו כזה: 'אני אמרתי לך לא לדבר איתה. היא בחורה, בת. אני חברה שלך. זוכר?' אני דיי בטוח שזה מה שהיא אמרה" אומר לי והולך.
דיינה מנסה להרחיק אותי מאורן?
אני הולכת אליו ומושכת אותו בכוח ואומרת: "אורן, אני יודעת מה היא אמרה לך. אם אתה בוחר ללכת איתה אני נשבעת לך שאני לא אסלח לך" אני מאיימת עליו.
"חברות לא סוחטים" הוא אומר והולך.
זהו?
ככה?
אני הולכת ורואה חזרה את לילי, מדברת עם ליאו.
"היי!" צועק ליאו כשהוא רואה אותי.
אני הולכת אליהם ואומרת: "היי"…
"מה קרה" שואלת ביחד ואז צוחקים.
"תמיד משלימים אחד את השני" צוחקת לילי והם מתקרבים קצת.
"אתם יוצאים?" אני שואלת בחשדנות.
הם מצחקקים ואז בורחים ביחד.
במילים אחרות, כן.
אני מתהלכת הרבה זמן עד שאני מאתרת את קורטני, שעומדת באמצע מעגל של בנים.
"היי" אני אומרת לה הרבה פעמים עד שאני מבינה שהיא מתעלמת, ואני כבר יוצאת מהמסיבה, הולכת למעונותיי.
אני דופקת על הדלת ומופתעת שהיא פתוחה, אני סוגרת אותה ורואה את קלואי שוכבת על המיטה עם הפנים על הסדין.
"מה קרה?" אני שואלת.
"אני לא מאמינה שזה קרה" היא מתהפכת.
"אם את לא רוצה את התינוק, תעשי הפלה, יש לך חיים שלמים לחיות" אני אומרת ומתיישבת אני המיטה שלה.
"אני לא מרגישה שלמה עם זה" היא אומרת ומחבקת כרית.
"אפשר לשאול מי האבא?" אני שואלת.
"קניתי את הגלולות בשביל ברנדון… הוא היחיד שאני אוהבת. אבל ניק כובש, הוא חתיך, ובהבדל מברנדון… הוא אוהב אותי. אבל לא מצאתי אותו, למה הוא גנב לי את הגלולות?" היא אומרת.
האבא הוא ניק.
"אל תדאגי, יהיה בסדר" אני אומרת וקמה לנעול.
"קחי את המפתחות" היא אומרת ומצביעה על השידה.
"תודה" אני אומרת ומחליפה לפיג'מה.
"לילה טוב" היא אומרת לי.
"לילה טוב".


תגובות (2)

פרק מושלם, הרבה משתנה.
קלואי נהיית יותר ברורה ואמנדה נהיית יותר אמיתית אני מניחה, אין לי ממש מילה לזה אבל עכשיו היא יותר מאופיינת, נראה לי. האופי שלה יותר ברור. עכשיו אפשר ממש להכיר אותה.
עוד לא הבנתי מה הסיפור של חצי מהדמויות, אבל אחרי הכל ככה זה בחיים, כך שזה מוסיף לאמינות.
בקיצור- מחכה להמשך.

12/04/2015 12:06

הלוואי שהיא לא תעשה הפלה): (כןכן זה לא בסדר. אבל אני לא בעד להרוג תינוקות. זה או שעושים את זה חכם או לא)

12/04/2015 12:29
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך