הבריחה פרק שמיני… אוף אין לי כוח להמשיך…

"שלום לך אליסון. אני מניח שאת מבינה למה אני כאן." אמר השוטר.
"אני לא יודעת שום דבר, עזוב אותי." אמרתי והתכוונתי לצאת אבל אלכס עצרה אותי.
"אם תלכי אנחנו נסתבך בצרות, אני אלך לכלא. אם יש לך מצפון תסתובבי מיד." היא סיננה לי.
"זה לא ענייני מה יקרה לכם, אני אהיה בסדר." אמרתי בשקט.
"לאן תלכי? תמצאי עוד משפחה טובה שתתן לך מחסה ובסוף תפני לה את הגב?" שאלה אלכס.
"לא הפניתי לכם את הגב." אמרתי אבל ידעתי שהיא צודקת.
"את מגעילה אותי. לכי, אבל תדעי שעשית טעות." אמרה אלכס ואני נאנחתי ויצאתי החוצה.
שמעתי את קולו של השוטר אומר למוריס לקרוא לי, עמדתי מחוץ לדלת וחיכיתי לה.
"אני לא רוצה להריח אבל השוטר אומר שתיכנסי." היא אמרה ונעמדה מולי.
"אני לא אכנס, אם אני אכנס הוא יעצור אותי עם אלכס." אמרתי.
"את יודעת, אני מבינה את הרצון שלך להישאר נקייה אבל את חייבת להבין שאלכס עזרה לך, הייתן שותפות מלאות לפשעים שלכן והיא אירחה אותך וקנתה לך דברים, עכשיו בתור אדם הגון עליך להיכנס לשם ולשאת בתוצאות." אמרה מוריס.
"אני יודעת. אני פשוט לא רוצה לשאת בתוצאות." אמרתי.
"אף אחד לא רוצה לשאת בתוצאות אם הן רעות, אני לא יודעת מה משפטי חוכמה סבא שלך סיפר לך אבל סבא שלי פעם אמר לי: אם את עושה מעשה עליך לדעת שלכל דבר יש השלות, טובות ורעות, ועליך לשאת בשניהם." אמרה מוריס ואני נאנחתי.
"אני מצטערת אבל אני לא אוכל להיכנס." אמרתי.
"את יודעת, כשהגעת לכאן ראיתי בך ילדה תמימה, כשדיברתי איתך גיליתי שיש לך עוד שכבה של כאב מתחת לתמימות, עכשיו שני השכבות האלו קולפו ונותרה לך שכבה של רשע. זה מה שאני חושבת." היא אמרה והסתובבה בכעס.
"חכי! אני אכנס." אמרתי בשקט ולוריס הביטה בי.
"טוב, נראה אם אני טועה, אולי את לא מרושעת כמו שחשבתי אבל את בהחלט לא תמימה." היא אמרה.
"אני יודעת. אני כבר מזמן לא תמימה." אמרתי ונכנסתי והיא נכנסה אחרי.
"אז, אליסון. את יודעת מה עשית." אמר השוטר ואני הנהנתי.
"ואנחנו יודעים שאלכס הייתה שותפה לפשע." הוא אמר ואני ואלכס הנהנו.
"ואתם מכרתם סמים והתגנבתם למטוס." הוא אמר והנהנו שוב, ידעתי ששנינו מקוות שהוא לא ידע על זה שהפללנו את אבא שלי.
"תגידו, אתן שניכן מכאן? נולדתן כאן?" שאל לפתע השוטר ואלכס אמרה: "אני כן, היא לא."
"אתן מחכות לחגיגות הקציר?" שאל השוטר.
"כן." ענינו ביחד.
"טוב, אז חבל מאוד כי לא תזכו לחגוג אותן! אתן באות איתי עכשיו, והמשפחה שלכם לא תראה אתכם כמעט שלוש שנים לדעתי, אתן הולכות לבית כלא לעבריינים צעירים." אמר השוטר.
"משחקים בשוטר רע, מה?" אמרה דון לפתע ונעמדה לפנינו.
"זוזי מהדרך ילדה, אני לוקח את הפושעות האלו." אמר השוטר אבל דון לא הרפתה.
"יש לך הוכחות?" היא שאלה והשוטר אמר בביטחון: "תצלומים של שניכם עולות המטוס ותצלום שלכם שותות במועדון ותצלומים שלך אליסון, מוכרת סמים לאדם בסמטה ואז מפלילה אותו כשאלכס שותפה מלאה לפשע."
"אם כך, עלינו להיות הוגנים ולתת לו לקחת אותן." אמר דילן ומייק חיבק את דון ולקח אותה לצד.
השוטר בא והכניס אותי ואת אלכס למושב האחורי ברכב שלו, התניע את האוטו ונסע.