הגלגל מתהפך (פרק 4)

אני מתעורר, אני מרגיש את פי יבש ואיך נשמתי חנוקה. אני מרגיש כאילו מלאך המוות צריך לבוא לאסוף אותי אך שכח ממני ונותן לי לגסוס. זה להיחנק בחדר ולבקש שזה יפסק אך זה ממשיך, הכאב ממשיך.
לפתע מבעד לאפלה שמעתי את הדלת חורקת ונפתחת. משב אוויר נעים נכנס לחדר, באותו רגע התפללתי שלא יסגרו אותה, אך כמובן שהמזל לא אוהב אותי אז הדלת נסגרה.
"שלום חבר," אמר לי האיש. "אני רואה שמצבך לא משהו." הוא נתן לי מכה על כתפי. נאנחתי, לא יכולתי לצרוח, הייתי חלש.
"קח מים." הוא הושיט לי כוס מים. שתיתי את המים לעט אך עד הסוף. אתם לא הייתם שם כדי שתדעו איך ההרגשה הייתה בשבילי באותו רגע, זה היה כאילו החזירו אותי מהמתים.

נקודת מבט כללית-

ריק הלך ברחובות בועט בכל אבן המזדמנת לדרכו. "איפה הוא יכול להיות לעזאזל?!" צעק אל האוויר.
הוא המשיך ללכת עד שראה עיתון מלוכלך על הרצפה עם פנים מוכרות. ריק הרים עט עט את העיתון מפחד לדעת הכתוב מתחת לתמונה שבה נראה חברו.
הוא ניסה לקרוא את הכתוב אך הוא לא הבין מילה, הרי מאז ומעולם אינו ידע לקרוא. ריק קרע את העמוד והכניס אותו לכיס מעילו. הוא יגלה מה כתוב שם, הוא יגלה מה קרה לחברו.
"גברתי, את יכולה בבקשה להקריא לי את זה." עצר ריק אישה ברחוב. האישה הסתכלה עליו במבט מרחם ולקחה את הדף. "כתוב כאן על אחד שנעדר, קוראים לו ניק אריסון. אתה מכיר אותו?" האישה נראתה מופתעת.
"ניק," מלמל את השם ורץ משם מותיר את האישה המומה מאחור. הוא חייב לגלות לאן ניק נעלם, וכיצד היתכן שהמשטרה יודעת את שם משפחתו אם אפילו ניק עצמו אינו יודע? הוא יגלה…
~~~

ימים עברו ואני עדין כאן. ראשי אינו הפסיק לכאוב וכך גם גופי.
לפתע נשמעו יריות מאחורי הדלת, וסירנות נשמעו ברקע. האם באו להציל אותו? לא היתכן, למה שיבאו להציל ילד משכונת עוני שאפחד אינו שמע עליו. אלה אם כן האדם שהאנשים דיברו עליו קשור לזה. אני עדין לא יודע אבל זה חייב להיות הוא,אחרת לא הייתי יוצא מכאן בחיים, גם באופן מילולי.
הדלת נפתחה בבעיטה והאיש עם השיער הבלונדיני הארוך תפס בי והניח סכין על גרוני. יכולתי לראות את השוטרים מכוונים אקדחים על האיש.
"הנח לילד," צעק אחד השוטרים. האיש רק צחק.
"הניחו את את האקדחים או שהילד מת." הוא הצמיד את הסכין יותר חזק על גרוני. המתכת הקרה העבירה רעד בגופי, לא הפחיד אותי למות. הפחיד אותי הכאב במוות והאיבוד של האנשים היקרים לי.
אחרי כמה דיבורים ברקע הסכין נפלה מידו של האיש. נפלתי על ברכי מתנשף בחוזקה.
אני לא זוכר הרבה, הכל היה מטושטש אני רק זוכר כשכבר הייתי באמבולנס נתתי לעצמי לפול אל החושך…