הגלגל מתהפך (פרק 9)

השבוע הראשון שלי בבית הגדול היה מעייף ביותר, אך גם נחמד.
דבר ראשון, גיליתי שדוד שלי, ג'ייק הוא האדם הנחמד ביותר הקיים על כדור הארץ שהכרתי.
דבר שני, השלמתי מלא חומר חסר, 'אחרי הכל אתה צריך השכלה לשנה הבאה' ציטוט של הדוד היקר שלי.
וזהו, אני חושב.
"ניק!" צעקה העירה אותי משנתי.
"אה?" ירדתי במדרגות כשמבט ישנוני על פני.
"אתה יודע שעכשיו זה זמן ארוחת צהריים?" ג'ייק ישב מול הטלוויזיה אוכל את הארוחה שהטבחית הכינה.
"מה?! נו באמת אתה לא רציני," אמרתי לו כשאני מתיישב לידו לוקח לו מהצלחת קצת צ'יפס.
"מה עשית עד מאוחר בלילה? ותפסיק לאכול לי את הצ'יפס!" הוא חטף את הצלחת שלו בהתגוננות.
"למדתי?" שאלתי כאילו זה מובן מאליו.
"דפוק, לא התכוונתי שתיקח את זה רציני טוב? ובאמת, לך לקחת צ'יפס מהמטבח וזהו!" הוא דחף אותי מהצלחת שלו.
"בסדר, בסדר." קמתי מהספה והלכתי לקחת צ'יפס מהמטבח.
"שלום לוסי, מה שלומך?" בירכתי את הטבחית לשלום.
"כמה נחמד לראות אותך יקירי, רוצה משהו לאכול?" שאלה ולא חיכתה לתשובה, הגישה לי צלחת עם אוכל.
"למה כל כך הרבה ירקות?" שאלתי בקול ילדותי, מביט על הצלחת שבתחליף לצ'יפס היה מלא ירקות.
"אתה צריך לגדול, אתה רזה מדי וחלש. ועכשיו בלי וויכוחים אני מנקה כאן!" אמרה, כשהיא משלחת אותי מהמטבח.
"רוצה להחליף?" שאלתי את ג'ייק אחרי שהתיישבתי לידו שוב.
במקום לענות לי הוא התפוצץ מצחוק, "אז לוסי מכריחה אותך לאכול ירקות אה? תעשה חיים אחיין חמוד שלי!" אמר ואז לקח נגיסה מהצ'יפס בחושניות.
"תודה לך באמת," אמרתי במרירות. "מה אתה רואה?" שאלתי אותו אחרי דקה.
"תוכנית בידור, מעניין מה הם מרכלים עלינו הפעם," הוא הגביר את הרמקול.
"טוב אני בחדר-" אך דודי קטע אותי במשפט.
"תראה מרכלים עלינו, יותר נכון עליך. באמת תהיתי מתי הם יפרסמו את זה…" אמר, חושב.
צפיתי גם אני הפעם מקשיב.
"לפני שבוע הגיע אחיינו של ג'ייק ג'ונסון לגור איתו, כמה מדווחים כי האחיין לא ידע על קיימו של דודו וגדל במשפחה מאמצת-" ג'ייק כיבה את הטלוויזיה.
"איך הם אוהבים לסלף דברים, תנסה להתרגל לזה." אמר נשען אחורה.
"אני לא חושב שאצליח," מלמלתי בלחש, אך הוא שמע.
"תרגע לאט לאט הם מקבלים תאמת, ועכשיו חדשות טובות! ריק בא לבקר, איך שאני מת על הבחור הזה," אמר וקם מספה.
"ריק בא?! ולא חשבת לספר לי נכון?" שאלתי אותו בכעס הולך אחריו.
"סליחה, ואני חושב שהוא בא עם חברה שלו, קלואי נכון? הוא הינה אני חושב שזה הם!" הוא פתח את הדלת.
מולי עמדו ריק וקלואי חבוקים.
"מישהו בכלל חושב על לספר לי משהו?!" אמרתי מעוצבן אך כולם המשיכו לעמוד מחויכים.
"טוב שנלך לבריכה?" שאל ג'ייק אחרי שתיקה שכולם עמדו קפואים באותה הבעה.
"כן למה לא? בוא ניק אני יעדכן אותך בהכל," אמר ריק מניח יד על כתפי כמו פעם.